אנרגיה סולארית ואחריות סביבתית - כלכלית או תדמיתית?
פרויקט יירוק אינו בהכרח "נושך" - ההיפך הוא הנכון: בדרך כלל החסכונות התפעוליים (צריכת חשמל ודלקים) והרווח התדמיתי יכולים לאזנו ואף ליצור רווח משמעותי גם בטווח הקצר ובוודאי בטווח הבינוני והארוך. בשלב מתקדם יותר, ניתן, מעבר לנושא האחריות החברתית והיתרונות הטמונים בו, לשפר את מיגוון המוצרים של החברה על ידי יירוק מוצרים קיימים ויצירת מוצרים ירוקים חדשים.
ציבור הלקוחות כיום מודע יותר, חכם יותר, ויודע את ההבדל בין ארגונים "מתיירקים" (greenwash) - המושג המתאר ארגונים שלא עשו צעדים ממשיים לאיכות הסביבה, וחושבים שפעולות כגון צביעת אוטובוסים בירוק בלבד יכולים להוליך שולל את ציבור הצרכנים.
התנהלותם של ארגונים, בעיקר חברות עסקיות, לפי כללים של אחריות תאגידית, אינה פשוטה כלל ועיקר, משום שבאופן טבעי היא נוגדת את התנהלותו הטבעית של הארגון כמי שרוצים להגשים את מטרותיו. הגשמת המטרות הארגוניות באה, לעיתים מזומנות, על חשבון קידום מטרותיהם של אחרים - העובדים, הסביבה, והציבור בכללו.
סתירה טבעית זו מודגשת במיוחד בחברות עסקיות המבקשות למקסם את רווחיהן, וממילא הדבר עשוי לבוא על חשבון רווחתם של אחרים: העובדים, אשר ככל ששכרם ותנאי עבודתם יהיו טובים יותר, כך עשויה להשחק רווחיות הארגון: הלקוחות, אשר יצירת תנאים של מונופול יזכו אותם במוצר יקר יותר ואיכותי פחות; המתחרים, אשר רגליהם יידחקו שלא בצדק, משום שהתאגיד השכיל לשחד איש ממשל בעל השפעה; והסביבה האקולוגית, שתסבול מהזרמת שפכים לנחל הסמוך למפעל התעשייתי, משום שכך זול יותר להפטר מהם. ולא חסר דוגמאות נוספות.
אין די בתרומה לקהילה: מאז ומתמיד נמתחה ביקורת על ארגונים הנוהגים שלא כשורה עם הסובבים אותם. לעיתים, כדי להסותה, נהגו לבצע פעולות חיוביות, חד-פעמיות או מתמשכות. רבות מפעולות אלו היו עשייה פילנתרופית שאינה קשורה בהכרח לתחומי פעילותה של החברה, כמו העלאה של תרומות כספיות לטובת אוכלוסיות חלשות בחברה. כמו כן חברות רבות פעלו במשך שנים רבות למען הקהילה גם ללא הזרז של הביקורת הציבורית, מעצם תפיסתם הפילנתרופית של בעליהן כי יש בכך מן הראוי להשיב לה כגמולה. בחלק מהארגונים סברו, מן הסתם, כי יש בכך גם מעין "פעולה מונעת" שנועדה להשקיט מראש ביקורת על ארגונים נצלניים שכל מטרתם היא עשיית רווח, גם על חשבון רווחתם של אחרים.
עוד כותב שוקי שטאובר במאמרו: " התהודה לה זוכה האחריות תאגידית בשנים האחרונות גורמת לכך שמשקיעים רבים, גדולים כקטנים, מגלים עניין הולך וגובר בהתנהגותה של החברה בה הם משקיעים, ולא רק ברווחיה. החברות מבינות כי "אזרחות טובה" מסייעת לאטרקטיביות של מנייתם. עקב כך החלו להיווצר מדדים של השקעות אתיות. מדדים אלו מאפשרים למשקיעים לשלב שיקולים אתיים בבחירת תיק המניות שלהם. כיום, מעריכים את שוק ההשקעות האתיות בעולם בכ-10% מהיקף שוק ההון כולו. התפתחותן של קרנות השקעה "ירוקות" הפועלות בתחום זה היא אחד הביוטיים הבולטים של תופעה זו"... מומלץ בחום לקרא את
בשנים האחרונות גוברות הקריאות לשיתוף פעולה בין התעשייה ואיכות הסביבה. התפיסה המוכרת בעולם בשם (Cause Related Marketing) שיווק עם מטרה חברתית, נולדה בארה"ב, שם הקשר בין הפירמה המסחרית לבין הקהילה מהווה חלק בלתי נפרד מהפילוסופיה העיסקית. מושגים כמו קיימות (Sustainability) אחריות סביבתית וניהול סביבתי הפכו לחלק מהחזון והתרבות הארגונית של מרבית החברות המובילות בעולם ולאחרונה גם בארגונים המובילים בישראל.
מצב כדור הארץ חמור הרבה יותר ממה שרובנו סבורים אך המפתחות עדיין בידינו! לא ניתן להתעלם מקריאות כגון קריאתה של ילדה בת 12 באו"ם, אלינו המבוגרים ומובילי מדיניות: סרטון
הטמעת תרבות של התחשבות בסביבה נפוצה כיום בחברות מובילות בעולם, שנוכחו לדעת כי היא משתלמת, ואף הכרחית, עבורן ועל מנת שיוכלו להמשיך ולהתקיים בטווח הארוך (להיות בנות קיימא – sustainable).
להלן מספר דוגמאות לחברות מובילות בעולם, אשר הבינו את הפוטנציאל הכלכלי הירוק והתקינו מערכות סולאריות במתקניהם:
גגות סולארים במשרדי הנהלת Google העולמית: סרטון
אנרגיה סולארית על גגות חברת ג`נרל מוטורס: סרטון
להלן קישורים למאמרים ואתרים נוספים בנושא אחריות סביבתית כלכלית לתאגידים,ארגונים,עסקים ועוד
1. אפוק טיימס, תדמית ירוקה – צעד שיווקי או מהלך אסטרטגי?
2. BDO זיו האפט, אחריות סביבתית בעסקים ודיווח חברתי סביבתי
אין תגובות