אחריות סביבתית בעידן משבר
האם המשבר הכלכלי יביא להפחתה בפעולות למען איכות הסביבה בקרב גופים עסקיים או שמה הוא דווקא טומן בחובו הזדמנות?... בשנים האחרונות אנו עדים להתעניינות ציבורית הולכת וגוברת בבעיות הסביבתיות ובראשן שינויי אקלים
השנה החולפת הייתה מוצלחת מאד בתחום החקיקה לטובת המאבק הסביבתי בישראל: אושר חוק אויר נקי, הושלמה החקיקה להגנת החופים והעברת סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים לרשויות מקומיות. כל זאת כחלק מיישור קו של ישראל למגמה קיימת ברחבי העולם המערבי ובעיקר במדינות ארגון ה OECD.
גם המגזר העסקי החל לפעול לטובת קידום מטרות סביבתיות וחברות רבות החלו מאמצות מדיניות עסקית המתחשבת בסביבה.
אולם כעת, בעיתות משבר כלכלי עולמי עולה השאלה, האם תימשך מגמת המודעות הסביבתית או שמה זו תזנח לטובת טיפול במצוקה הכלכלית.
בעולם הניהול הרזה ישנם כלים המאפשרים חשיבה מחודשת על גורמי הבזבוז לטובת התייעלות וגם לטובת הסביבה לדוגמא:
מחקרים שנערכו בקרב ארגונים שאימצו מדיניות התייעלות סביבתית העלו כי זו הביאה לחסכון של 15 אחוז ויותר מההוצאות.
בספרה של פמלה ג`י גורדון lean is green מוצגים סיפורי הצלחה של 20 ארגונים מובילים ברחבי העולם שזכו לשיפור משמעותי בתוצאות העסקיות באמצעות יישום מדיניות סביבתית. חברת פיליפס חסכה יותר מ 400 מליון דולר בשנה באמצעות הפחתת הפסולת ב28%, צמצום צריכת האנרגיה ב 23% וצמצום השימוש במים ב 34%. בסה"כ החיסכון היה גבוה ב 17% מזה לו ציפו בתחילת המהלך.
מפעל פולרויד בסקוטלנד חסך 6 מליון דולר בשנה באמצעות שימוש חוזר באריזות ההובלה של ספקים. ITT CANONA חסכו כמיליון דולר בשנה באמצעות החלפת חומרים ממיסים הפוגעים בשכבת (CFC) בממסים על בסיס מים שאינם מזיקים לסביבה.
גם בישראל יש דוגמאות רבות לארגונים שהשיגו יתרון תחרותי וחסכון בעלויות באמצעות ביצוע שיפורים סביבתיים, ביניהם: מפעל סמיקונדקטור מוביל המחויב למדיניות חברת האם הבינלאומית, הכוללת בין השאר מחויבות לסביבה פיתח מעבד החסכוני בצריכת האנרגיה ב 28-40 אחוז. יחד עם זאת מהירות הביצועים עלתה ב 40 - 50 אחוז. נושא נוסף שטופל הוא פסולת נייר שמקורה משימוש פנימי להדפסה וצילום לשימוש פנימי. כחלק מפעילויות ההפחתה ננקטו מספר צעדים: מעבר להדפסה דו-צדדית, המאפשרת חסכון של כמעט 50% באופן אוטומטי, הדפסה מוצפנת (secure print) ומעקב חודשי על צריכת הנייר - ע"פ מחלקות, ופרסום התוצאות לשימוש בנייר על לוחות המודעות של החברה, מה שיצר תחרות חיובית בין קבוצות העבודה. צעדים אלו הובילו לחסכון רב בעלויות המפעל.
רכבת ישראל מכינה בימים אלו תכנית אב לטיפול בפסולת, במסגרתה מקודמים מספר פתרונות: הפחתה במקור של כמות הפסולת, שימוש חוזר, מחזור, והטמנה. הפחתת כמות הפסולת המוצקה תביא להפחתת עלויות תפעול, הפחתת עלויות סילוק הפסולת, שיפור סביבת העבודה והבטיחות ומניעת מפגעים סביבתיים. בסופו של תהליך יחסכו לרכבת ישראל אלפי שקלים בחודש שיושקעו לטובת שיפור השירות לנוסע.
תחום הניצול האנרגטי הוא בעל פוטנציאל גדול ביותר לחיסכון. סקר הוצאות שבוצע באחד המוסדות האקדמיים בישראל הראה שציוד נייד (pluuged in) אחראי לכשליש מצריכת האנרגיה של המבנים, מדובר בעיקר במחשבים. נעשה ניסיון להתקנה של אבזרים לניתוק מחשבים שלא עובדים פרק זמן מסוים והתוצאות היו דרמטיות: ירידה של 2.9 מליון קוט"ש בשנה הראשונה עם חיסכון של כ-120 אלף דולר.
תהליך יישום מדיניות של התייעלות סביבתית כולל הליך של אבחון ממוקד ובניית תכנית עבודה: בחינת המצב הקיים וזיהוי הזדמנויות שיפור, הגדרת מדדים ויעדים – כלכליים וסביבתיים, הגדרות צוותי עבודה ולו"ז. בשלב הבא מבוצע יישום בפועל של תכניות העבודה, בקרת תוצרים ואבני דרך, מדידה והערכת תועלות.
בשורה התחתונה זוהי גישת Win-Win שיפור מדדים תפעוליים מביא להפחתת עלויות ולחסכון כספי בנוסף לתועלות סביבתיות.
ארגונים המאמצים מדיניות סביבתית יגיעו לתוצאות טובות יותר מארגונים שקונים יותר מידי, מבזבזים את שקנו ומחמיצים את ההזדמנות שבתשואה הירוקה. נשאלת השאלה, איך למרות טרדות היום יום הבוערות בעת משבר וההיסטריה הרווחת, יצליחו מנהלי ארגונים להפעיל שיקול דעת, לאמץ מדיניות סדורה לבחינת תהליכי הארגון, לצמצום טביעת הרגל האקולוגית ולאיתור הזדמנויות כלכליות וסביבתיות.
אין תגובות