דעה: קונסטרקשן 4.0 - המהפכה בענף הבנייה

על הכותב: מהנדס מיכאל מורי, יזם בעל זיקה עמוקה לפתרון בעיות, לחדשנות וטכנולוגיה, פעיל באקו-סיסטם הישראלי של עולם הטק בדגש על תחום הבנייה ומנהל קהילת "ConstructionTech-IL חדשנות וטכנולוגיה". כניסה לקהילה >>

לאחרונה נתקלתי הרבה במושג Construction 4.0 והחלטתי לרדת לעומק הנושא ולהבין למה בעצם מתכוון המשורר כי נראה שפספסתי את המהפכה הראשונה, השנייה והשלישית.

אנסה להיות מדויק ככל האפשר ואם למישהו יש מה להוסיף/להעיר, אשמח לשמוע!

נתחיל בזה שלמושג Construction 4.0 עדין אין הגדרה חד ערכית וקוהרנטית, ישנם מומחים הטוענים כי המושג הוא בעצם חלק בלתי נפרד מתוך המושג Industry 4.0 (כלומר, שימוש בטכנולוגיות קישוריות (connectivity) בכל שלב של תהליך הייצור לקבלת החלטות בזמן אמת). אחרים רואים במושג Construction 4.0 נגזרת רעיונית משלימה לIndustry 4.0 ובבסיסה התאמה קונספטואלית הנחוצה לתעשייה בענף הבנייה על מנת להתמודד עם האתגרים הייחודיים המאפיינים אותו.

לסיכום:

1. Industry 4.0 = IN4.0
2. Construction 4.0 = CON4.0

בשביל לעקל מה אומר המושג CON4.0, צריך להבין מהו IN4.0: המהפכה התעשייתית הרביעית היא תקופה של שינוי מהיר בטכנולוגיה, תעשיות ודפוסים ותהליכים חברתיים עקב הגברת הקישוריות והאוטומציה החכמה, המתאפיין בשילוב של טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, עריכת גנים ורובוטיקה מתקדמת. שלב זה מטשטש את הקווים בין העולם הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי.

כנראה שלא תהיו מופתעים שמהפכה זו מגיע לאחר 3 מהפכות קודמות:

1. המהפכה התעשייתית הראשונה הייתה פרק זמן בין 1760 ל-1820 במהלכה יושמו טכנולוגיות חדשות שהובילו למעבר משיטות ייצור ידניות למכונות. היו לכך השלכות שונות על תעשיות שונות, כמו גם על החברה כולה.
2. המהפכה התעשייתית השנייה הייתה תקופה של צמיחה כלכלית גדולה שנבעה מהתקנת רשתות מסילות ברזל וטלגרף נרחבות. זה אפשר העברה מהירה יותר של אנשים ורעיונות, כמו גם חשמל. הגברת החשמול אפשרה למפעלים לפתח את קו הייצור המודרני.
3. המהפכה התעשייתית השלישית הידועה גם בשם המהפכה הדיגיטלית, התרחשה בסוף המאה ה-20, לאחר תום שתי מלחמות העולם, כתוצאה מהאטה של ​​התיעוש והקדמה הטכנולוגית בהשוואה לתקופות קודמות.

לא משנה מה ההגדרה שניתנה, נראה שהשינוי הגדול שהביאה CON4.0 סובב סביב חיבור בין המרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי באמצעות קישוריות (connectivity, זוכרים?). בענף הבנייה, הקשר בין שני העולמות הללו קיים כבר באמצעות גישות טכנולוגיות כמו BIM. כך למשל, ניתן לקבל מודלים מספריים שלמים של פרויקט בנייה ואף ליצור קישור דו כיווני בין אתר הבנייה למודלים אלו. עם זאת, התערבות אנושית הכרחית (לפחות בינתיים) כדי לשמור ולנהל את הקישור הזה. עם תחילת עידן CON4.0, מספר טכנולוגיות מחליפות בהדרגה את תפקידו של האדם, על מנת לצמצם את ההתערבות האנושית ולגרום למיזוג בין המציאות הפיזית לייצוגה במרחב הדיגיטלי.

הטכנולוגיות

בעוד שהבסיס של IN4.0 בתעשיות רבות מסתמך על טכנולוגיות חד גוניות (מבלי להכליל), CON4.0 אינו מוגבל לטכנולוגיות בודדות באופן יישומן אלא מבוסס על קשת רחבה יותר, כשהעיקריות שבהן היא האינטרנט של דברים (IOT), תאום דיגיטלי (Digital Twin), מחשוב ענן, מערכות סייבר-פיזיקליות (CPS) וכמובן BIM. ההבטחה הגדולה של מהפכת CON4.0 טמונה באוטומציה כמעט מלאה של כל מחזור החיים של הפרויקט. אוטומציה זו כוללת שימוש בתאומים דיגיטליים בכל שלב, מתכנון ועד ביצוע ותחזוקה. בשלב התכנון, השימוש המוגבר במודלים של BIM כתאומים דיגיטליים מאפשר למנוע אי התאמות תכנוניות, אופטימיזציה של תכנון, ניהול אפשרויות הבנייה, ייעול של תהליך הבנייה בין הדיסציפלינות השונות, ניתוח הרווחיות, הקיימות ועוד ועוד.

מה הלאה?

בשביל שחזון הCON4.0 יתממש תעשיית הבנייה ואנחנו בראשה נהיה מחויבים לשינוי תפיסתי עמוק, עדכון פרדיגמות ועידוד טרנספורמציה דיגיטלית בכל שלב במחזור החיים של הפרויקט. המהפך הדיגיטלי התחיל לצבור תאוצה בשנים האחרונות אך עדין קורה לאיטו בשל היקף השינוי שכרוך ביישומו כמו שינוי תקנים ורגולציה, אימוץ השינוי התפסתי ע"י החברות בתעשייה, השקעות כספיות בתחום שרק גדלות וכדומה. שתהליך הטרנספורמציה ייטמע במלואו האימפקט החברתי והאישי יהיה עצום על כל אזרח ובכל מדינה, החל מדיור בר השגה, למערכות בנייה יעילות ואפקטיביות באופן התכנון, הביצוע והתחזוקה שלהם שיפיקו תוצרי בנייה מהירים ואיכותיים ועד מוצרי בנייה מותאמים אישית בעיצוב ובצורך של הלקוח, ברי קיימא בהשפעתם על כדור הארץ, חכמים ומקושרים. זהו זמן נהדר להיות חלק מענף הבנייה!