הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

פסולת בניין: טיפול, מיחזור, רווח כספי ומה שביניהם

פסולת בניין היא חלק בלתי נפרד מתהליך הבניה והכרייה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, במדינת ישראל מיוצרים מדי שנה ארבעה מיליון טון פסולת בניין ושלושה מליון טון עודפי עפר.

מדובר בכמויות משמעותיות מאד של פסולת, שחלקה מטופלת באופן מוסדר וחלקה נשפכת ללא טיפול לאתרים פיראטים בעיקר מטעמי חסכון בהוצאות הקבלן המבצע.

שפיכה לא חוקית ובלתי מוסדרת של פסולת בניין מהווה עבירה פלילית מכוח חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984 ועלולה לגרום לשורה של מפגעים אסטטיים, סביבתיים ובריאותיים ובכלל זה פגיעה נופית, זיהום מי תהום (פוטנציאל לפגיעה במי שתייה) וזיהום אויר (פוטנציאל לגרימת מחלות שונות כגון מחלות ריאה). כך למשל, פסולת אסבסט מחייבת טיפול מיוחד בטרם הטמנתה, שאם לא כן אדם שייחשף לסיבי אסבסט שיתפזרו באוויר הפתוח עלול לחלות לאחר שנים רבות במחלות ריאה קשות מנשוא לרבות בסרטן ריאות חשוך מרפא.

מכאן אנו למדים על גודל האחריות הציבורית שיש ליזמים, למתכננים, לקבלני הביצוע ולקבלני פינוי פסולת, בבואם לסלק ולטפל בפסולת בניין ונגזרותיה.

כפיתרון לנושא, הוקמו בנקודות שונות ברחבי הארץ, אתרים לקליטה וטיפול בפסולת בניין (תחנות מעבר ואתרי הטמנה) .

באתרים הללו אמורות להתבצע הפעולות העיקריות הבאות :

קליטה, סיווג ומיון הפסולת
הפרדה לחומרים שונים (באמצעים ידניים או מכאניים)
טיפול בפסולת והפיכתה לחומר גלם (מיחזור)
העברה להטמנה או הטמנה של פסולת שלא ניתן למחזר

בתמונה: פסולת בניין במצב גולמי

הרשויות המקומיות מהוות גורם מרכזי בנושא הטיפול בפסולות בניין. חוק התכנון והבנייה, תשכ”ה- 1965 קובע כי לא ניתן להקים מבנה של קבע אלא בהיתר בניה. "היתר בנייה" הינו היתר לבנייה ואו שימוש במקרקעין בהתאם לסעיף 145 לחוק ומהווה רישיון לבצע עבודה ו/או פעולה ו/או להשתמש בקרקע או בבניין למטרות המוגדרות בהיתר הבניה.

לשם קבלת טופס 2 המאפשר חיבור האתר לתשתיות לצורך ביצוע הבנייה, מחייבות הרשויות את היזם להגיש בקשה להיתר בנייה, על הבקשה לכלול הסכם עם קבלן לפינוי פסולת בניין. דוגמא לשובר.

זהו כלי מרכזי שבשימוש הרשויות להסדרת הטיפול בפסולת בניין. ללא קבלת טופס 2 והצגת אישורי הפינוי בפועל של פסולת הבניין במהלך הבנייה לא יינתן בבוא הזמן טופס 4 - המאפשר את חיבור המבנה לתשתיות קבע (חשמל, מים וכו`) ומעיד על כך שאין במבנה ליקויים בטיחותיים.

לפיכך, לצורך קידום הפרויקט חיוני להתקשר בהסכם מראש, בטרם הגשת הבקשה לטופס 2, עם קבלן פסולת מוסדר הפועל על פי דין לפינוי פסולת הבניין לאתר מורשה.

מחזור פסולת הבניין הנוצרת בפרויקט בחזרה לחומרי גלם העומדים בתקן הבניה, יכול להביא לחיסכון ניכר בעלויות. מתכננים, אדריכלים, קבלנים ובעלי מקצוע, יודעים להעריך מראש את כמות פסולת הבניין העתידה להיווצר בפרויקט ובהתאם לכך להיערך ולהתקשר בהסכם עם קבלן פינוי פסולת בנין ולתמחר סעיף זה בתקציב הפרויקט. חלק מהגורמים אינם מביאים בחשבון את האפשרות למיחזור פסולת הבניין ובכך ליצור ייעול תפעולי שמשמעותו חסכון כלכלי אדיר תוך מיקסום הרווח של היזם ו/או הקבלן המבצע. תכנון נכון והערכות נכונה מראש, יכולים להוזיל את העלויות עד לכדי 50% במקרים מסויימים.

לסיכום, מצרף האינטרסים לטיפול בפסולת בניין ומיחזורה (בניגוד להשלכה פיראטית בשטחים פתוחים) מקנה את היתרונות הבאים:

התייעלות תפעולית והגדלת רווחיות הפרויקט.
שמירה על בריאות הציבור וגילוי אחריות ציבורית.
מחזור ושימוש בחומרים ברי קיימא - בניה ירוקה.
מיתוג ירוק - של חברת הבניה/ היזם וצבירת נקודות זכות נוספות אצל מזמיני העבודה, הרגולטור ומקבלי ההחלטות.

בתמונה: תוצר של חומר גרוס ממוחזר

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984

הגדרות

פרק א` - פרשנות (מתוך סעיף 1 לחוק)

"פסולת" לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, למעט פסולת בנין וגרוטות רכב.

"פסולת בנין" / "פסולת גושית" - חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבנייה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות שלמבנים.

פרק ב` השלכת פסולת ולכלוך ברשות הרבים (מתוך סעיף 2 לחוק)

לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

מתוך סעיף 4 לחוק

א) הוכח כי פסולת או פסולת בניין הושלכו מתוך רכב, רואים, לעניין סעיף 2, את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבניין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשות ובעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.

ב) הוכח כי פסולת או פסולת בניין הושלך ומתוך רכב, רואים, לעניין סעיף 2, את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבניין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.

בתמ

ונה: מתקן גריסה