דעה אישית: "סטנדרט" זו לא מילה גסה ושינויי דיירים זו לא "סוכריה"

"סטנדרט" זו לא מילה גסה ושינויי דיירים זו  לא "סוכריה".

בעגה המקצועית ובתכנון דירות קבלן הפכה, לצערי, המילה "סטנדרט" למילה גסה.

וזה די חבל, האמת. כי יש רוב, די גדול של קבלנים ויזמים, שבאמת מתאמצים כדי לתת את המוצר, השירות וחומרי הגמר הכי טובים ואיכותיים ללקוח שלהם.

וסטנדרט איכותי מתחיל מתכנון ברמה גבוהה.

בתכנון עבור משפחה ישנם שלושה מצבים, הראשון  עבור זוג צעיר, שכרגע אין להם ילדים או ילד אחד, השני עבור משפרי דיור, משפחה שהילדים בה עוד מעט או כבר בני עשרה, כאשר המשפחה מבקשת לשפר את הדירה הנוכחית שלה, ולעבור לדירה גדולה ומרווחת יותר, והשלישי לגיל השלישי של החיים, כאשר הילדים כבר פרחו מהקן, בני הזוג נשארים בחלל גדול מידי עבורם, הצרכים שלהם בבית השתנו, והם עוברים בדרך כלל למרכז העיר, עם אפשרויות בילוי רחבות יותר, או צמוד לילדיהם.

לכל סטטוס בחיים, מתאים תכנון אחר. ובעצם כשרוכשים דירה, אנחנו רוכשים מטרים מרובעים, שאותם אפשר לתכנן בהתאמה לצרכים המדויקים של המתגוררים בדירה.

רכישת דירה מקבלן, חדשה, היא חלום ישראלי מובהק, רק שלפעמים, כשלא יודעים איך לנווט בתוך החלום הזה, בין כל הספקים ואנשי המקצוע, לקבלן ולמשרד שינויי הדיירים, זה עלול להפוך לחלום בלהות. ושינויים שתמיד חלמתם עליהם הם לא תמיד אפשריים .

לא כל הדירות מושלמות, רבות מהן חולות במחלות שונות כמו חדר ארונות פצפון שצמוד לחדר רחצה פצפון עוד יותר שבו אתם מוזמנים להתקלח תוך כדי ישיבה על האסלה, וניסיון שלא לחטוף כוויה מהתנור החימום שצמוד לכם לפרצוף, חדר כביסה לא ברור שצמוד למטבח עם חלון קטנטן, כשדלת הכניסה לחדר הכביסה היא עיקר השטח, ויש מקום להניח רק מרכך כביסה ענק מעל המכונה, בקושי.

ובתור סוכריה מתוקה אתם מקבלים רק תריסים בחדר הכביסה, ללא חלון זכוכית, למה?

ידעתי שתשאלו, זו תכנית חיסכון לקבלן. במידה והוא לא היה נחמד.

על יחידת הורים שרק מיטה מינאטורית, של שני גמדים במקרה הטוב, יכולה להיכנס  לשם כי היזם "אנס" את האדריכל לתכנן דירת 5 חדרים ב100 מטר אין מה לדבר, ויש עוד כמה נפלאות שראיתי.

כמו חלונות מסך עצומים עבור חדר שינה הורים שמשקיפים על כל השכונה, כך שאסור לשכוח  שכל התריסים סגורים לפני שקמים בבוקר עם כותנת הלילה, או לובשים אותה בערב, כי אז כל השכונה צופה בך מחליף תחתונים.

ויש עוד כמובן מיני תרגימה נפלאים שכאלה שסבלתי מהם במהלך 20 שנות תכנון.

הפלונטר מתחיל מהחיבור בין הספקי משנה לבין הקבלן.

צילם: אסף הבר

כדי לקבל טופס 4 בישראל, הקבלן נדרש שיהיה חדר רחצה מוגמר, כיור אחד בדירה, וכמובן טיח וצבע. רוב הלקוחות לא רוצים את כאב הראש של שיפוץ דירה, ומעדיפים שיהיה קבלן ראשי אחד שינהל ויהיה אחראי להכל.

אז נוח כמעט לכולם, למרות המגבלות, ובעיקר כי אין שום אופציה אחרת, לרכוש מהספקים שהקבלן מכתיב. דלתות, מטבח, חדרי רחצה מוגמרים, משטח עבודה למשטח, הכל. כדי שתהיה דירה מוגמרת.

ומהנקודה הזו יש נתיב חתחתים, משובש ומייסר עבור רוכש הדירה.

זה מתחיל מתחרות מי קודם למי אצל כל ספקי הפרויקט שירעיפו על הלקוח שיחות טלפון, מיילים וכמעט הכול כדי שתגיעו אליהם לפני שתלכו לספק השני או השלישי, וברגע שנכנסתם דרך דלתות אולם התצוגה, הצ'קרות שלכם ייפתחו. תאמינו לי, זה קורה.

עומס המידע של אריחי הריצוף, בגימור מט, מבריק, סמי מט או סמי מבריק, לפאטו, גווני האריחים, דוגמאות הברזים הרבות וכמות ההחלטות שיש לקבל, כשאתם יודעים מעט, כמויות האספרסו שיציעו לכם, ועומס המידע שאיש המכירות המיומן ייתן לכם, יהפוך אתכם ליותר מבולבלים. ובסוף תחתמו על הצעת המחיר שיגישו לכם. רק כדי לגמור עם זה.

והמחיר הנקוב בהצעה זה שחתמתם עליו, יהיה הרבה יותר גבוה ממה שהתכוונתם, ולזה קוראים - "שדרוגים לדירה".

בור השומן שנקרא נדל"ן ממש עמוק, וממנו נהנים כולם, הקבלן מרוויח מכל שדרוג שמבוצע בשטח, כולל היזם. וזה דורש הסבר קצר.

נניח שרכשתם דירה במיליון שקלים, ואתם הולכים לרכוש מטבח חדר וחדר רחצה חדשים, בחרתם חומרי גמר, ברזים ואסלה מפנקת ליישבן בעלות של עוד 100 אלף שקלים. מי שנהנה מעלות השדרוג הם שני גורמים, הספקים (חברת הסניטרים והמטבחים), והיזם שמקבל אחוזים מוסכמים מהספקים. בסוף גם אתם נהנים ממטבח יפה ומחדרי רחצה איכותיים. אבל זה בסוף.

לפני זה אתם משלמים לכל השרשרת שמזינה את עצמה .

ונניח שאתם לא רוצים לשדרג כלום, כי רכשתם להשקעה, כי לזוג הצעיר אין ממש תקציב, או מכל סיבה אחרת. גם במקרה הזה תדרשו להגיע לאולם התצוגה, בשעות העבודה של האולם, כדי לחתום על הבחירה שלכם. כאילו לא קיים און ליין, או מייל, או קטלוג דיגטלי. למה? כי זו השיטה. וזה עובד.

דירה מקבלן זו לא וילה, והשינויים שאפשר לעשות הם מאוד ספציפים ונקודתים. אבל מהותיים והם יכולים לשנות את כל מראה הדירה.

כמו נושא שרותי האורחים, מחסנים, חדרי ארונות, ומרפסת שירות, מה שנקרא שטחי שירות בעגה המקצועית, ואלה הפכו מזמן לסטנדרט מקובל למרות שיש דירות רבות שהתוספת הזו, כדי למקסם אחוזי בנייה, די הורסת את מראה הדירה, ומקשה על התנהלות תקינה בחלל.

צילם: אסף הבר

אז מה עושים?

משנים את השיטה לתכנון, שלא ממש עוזרת לדיירים שגרים בדירה.

שרותי האורחים בדירת 4 חדרים בגודל של 80-90 מטרים ממש לא הכרחיים.

עבור משפחה עם שני ילדים וגם שלושה, מספיקות שתי אסלות, תוספת של עוד כמה מטרים רבועים לחלל הדירה, תרווח את אחד מחדרי השינה, או את חדר הרחצה, תלוי במבנה הדירה.

ביטול מרפסת שירות, וצירופה לחלל חדר הרחצה הצמוד אליה, או למטבח הצמוד אליה, זו אופציה שאני תמיד עושה כמעט בכל דירה שאני מתכננת.

המחוקק לא ראה בעיניו את הבעיות שיש היום, ולגמרי ראוי, שמכונת הכביסה, והמייבש יכנסו לאחר כבוד לאחד מחללי הבית ללא בעיית רגולציה.

היום, פתרונות של תכנון חלל איכותי אפשריים ליישום רק לאחר קבלת טופס 4. ואז אפשר לאחד את חדר הכביסה, עם חדר רחצה שצמוד אליו. וזה, כמובן, בתשלום נפרד, ולקבלן פרטי לאחר הכניסה לדירה.

חדר רחצה חייב להיות עם אוורור טוב ונוח, לא ונטה מרעישה, ועם אור יום ושמש. ולא אוורור משני, דרך חדר נוסף, אלא אוורור ישיר, רחב וגדול.

אותו הדבר לגבי מרפסת שירות שצמודה למטבח. במקרה הזה, אותו חלון קטן מספק אוורור חלקי  לריח השניצלים. נכון, זה ממש לא עובד.

פירוק חדר השירות ואיחוד שלו עם המטבח, יוצר חלל אחר לגמרי. מכונת הכביסה מוסתרת, כולל המייבש- מאדה, וכלל כל המרכך כביסה, ואבקות למיניהן שיש לאכסן.

אתם חושבים שזה עלול לקרות? השיפור המטורף הזה, שהיה צריך להיות פה מזמן?

כרגע, זה נראה לי כמו חלומות באספמיה..