שומרי הסף: שוחחנו עם העב"טים שנכנסו לתפקידם באתרי הבנייה

חוק העב"טים (עוזרי בטיחות באתרי הבנייה) כבר כאן. חברות הבנייה השכילו לשכור אנשים שהוכשרו לתפקיד וכעת הם מבצעים את תפקידם באתרים.

על החוק ומטרתו כבר כתבנו ופירטנו על כל מה שצריך לדעת. עכשיו אנחנו רוצים לראות איך השינויים הוטמעו בשטח. ולשם כך, שוחחנו עם שניים, לואי חואלד ומור מכלוף, שמשמשים עב"טים בפרויקטים של החברות "עץ השקד" ו-"קידר מבנים" בהתאמה. 

לואי חואלד

מהראשונים שנכנסו לתפקיד

"התחלתי לעבוד כעוזר בטיחות עד שאוכל להיות מנהל עבודה", פותח מכלוף, שעובד בפרויקט כנפי נשרים (קוואטרו) בהרצליה. "אני עובר קורס של מנהל עבודה וזה תפקיד שבו יש הרבה מאוד מה לעשות. מנהלי עבודה עוסקים בתחומים רבים ולכן, כדי לסייע להם, הוסיפו באתר מישהו שתפקידו לתקוף את נושאי הבטיחות. כיום, זה הנושא הכי קריטי במדינה בתחום הבנייה. אצלנו בקידר רוב אנשי החברה עשו את התפקיד. אני מקווה שהכנסת עוזרי הבטיחות באמת תעשה את שלה והנושא ישתפר".  

מור מכלוף

גם עבור חואלד, שעובד בפרויקטים בשכונת החותרים בטירת הכרמל, נושא הבטיחות קרוב מאוד ללב. "בתחילת עבודתי בענף הבנייה, ראיתי מה קורה עם עובדים בכל הקשור לבטיחות", הוא מציין. "ראיתי מקרוב בדיוק באיזה דברים עובדים מזלזלים וזה צרם לי. עם הזמן הבנתי שתחום הבטיחות הוא נושא מורכב, ששמירה על חיי העובדים היא ערך עליון ושגם אפשר להתפרנס מבטיחות. וכך עשיתי". חואלד, שלומד הנדסאות בניין בטכניון, לקח את נושא הבטיחות צעד נוסף קדימה בשאיפות האישיות. "אני רוצה להמשיך הלאה לתפקיד ממונה בטיחות", הוא אומר. "זה נושא שמאוד מעניין אותי והוא קרוב לליבי. עברתי הכשרה כדי להיות עוזר בטיחות מוסמך והיום אני משמש עוזר בטיחות ב'עץ השקד'. אני מהראשונים שנכנסו לתפקיד". 

בטיחות לא רק באתרים - אלא גם בלימודים. קראו >> 

איך נראית שגרת יומכם באתר הבנייה?

מכלוף: "אני מגיע לפני 7 בבוקר כדי שאוכל לקבל את העובדים. לאחר שאני פותח את השערים, אני מוודא שכל הפועלים שנכנסו נועלים נעלי עבודה ושיש להם קסדות. אני עושה סיבוב בכל האתר – בכל הקומות, מלמטה עד למעלה, לא מפספס שום אזור, תוך שאני מוודא שכולם באו לעבודה כמו שצריך ואוחזים בציוד המתאים. כמו כן, אני מוודא שאין לי פועלים חדשים באתר. במידה ויש, אני מוודא שעברו הדרכת בטיחות, הסמכה לעבודה בגובה וכו', כמו גם מוודא שיש לי צילום של תעודת הזהות שלהם. כמובן שחשוב לדאוג שכל מי שנמצא באתר אוחז בהסמכות שיאפשרו לו לעבוד באתר. היום ממשיך במעבר על מיילים, באישורים, במעבר על החומר המשרדי, על בקשות וכיו"ב. לאחר שסיימתי את הסיבוב באתר ובדקתי את החומר האנושי, אני עובר לשלב הבא – אני עושה סיבוב על הפיגום, בודק אותו ויזואלית ופיזית, מוודא שלא פירקו מעקות, שאין חלקים רופפים, שאין סכנת נפילה ושהכל יציב. לאחר מכן אני מתפנה לעבודות האתר: עובר על קלסרי הבטיחות, על רשימות תיוג וכו'. ממונה הבטיחות בחברה לקח את קלסרי הבטיחות כמה צעדים קדימה ואנחנו דואגים לתעד כל דבר בקלסרים האלה – כל קבלן, את כל פרטי הקשר, כל האנשים מטעמו, רשימות תיוג וכו'. כמובן שאני ממשיך להסתובב באתר ואם אני רואה משהו לא תקין, אני עוצר את העבודה מיידית. למשל, אם פועל עובד עם דיסק ללא מגן, אני עוצר את העבודה עד שהוא חובש את המגן. אם אני רואה פועל בלי קסדה באתר, אני מעיר לו. אם בפעם השנייה אני צריך להעיר לו אני מוציא אותו מהאתר. בפעם השלישית הוא כבר לא יחזור לאתר והקבלן יקבל קנס. הקשיחות חשובה - הבנתי שאם אהיה נחמד ורק אעיר שום דבר לא ישתנה. אני צריך להיות תקיף ואסרטיבי וזה תקף לכל הנושאים – קסדות, עבודה בגובה, כבלים ועוד. אם אני רואה, למשל, שפועל עובד עם כבל לא חוקי, אני פשוט מחרים אותו. הכבל הזה לא יהיה באתר. אני פשוט עוצר את העבודה וזהו". 

חואלד: "גם אצלי היום מתחיל לפני 7 בבוקר. אני עומד בשער הכניסה ובודק את העובדים – קסדות ונעלי עבודה, כבלים, ציוד חשמל ועוד. אם אני תופס מישהו שלא נכנס דרך השער אני מטפל בזה. אני עומד בשער כשעה ובודק את כל העובדים ואת קבלני המשנה. לאחר מכן, אני עושה סיבוב מחוץ לשטח כדי לבדוק את המעקות מלמטה ואת מצב הגדר. חשוב לי לבדוק הכל ואם חסר מעקה אני ישר מתקשר למי שצריך ומבקש שיטפלו בזה. חשוב לי לעשות את הסיבוב הזה לפני שאני נכנס לאתר עצמו ולבניינים, כדי שתהיה לי תמונה מלאה. בבניין עצמו אני בודק ורושם הערות. אם יש בעיה שדורשת טיפול, אני נשאר בשטח עד שהבעיה תטופל ולפעמים אני מטפל גם בעצמי. בהנחה ואין בעיות חריגות, אני רושם את ההערות כדי שנוכל לטפל בהכל בצורה יסודית ולאחר מכן אני מעביר אותן למנהל העבודה. יש לנו קבוצת whatsapp בנושא בטיחות שבה חברים מנהל העבודה, מנהל הפרויקט ומהנדסי הביצוע ואנחנו כותבים שם הודעות. כמו כן, אני עובד עם רשימת תיוג ועם דוחות שבהם יש נושאים שדורשים טיפול. את החלק הראשון של היום אני מסיים באזור השעה 11 ואחר כך אני חוזר לסיבוב נוסף שבו אני בודק שטיפלו בבעיות שצצו בסיבוב הראשון. אני מוודא שהכל תקין וכמובן, בודק אם יש בעיות נוספות. כמו כן אני בודק מה צריך לעשות טרם סוף היום, האם יש דברים ייעודיים או דחופים ליום שלמחרת, וכיו"ב. בסוף היום אני שוב בודק את השטח שמחוץ לאתר ומוודא שאין אף אחד באתר, שהגדר תקינה, שהמעקות תקינים ושהכל כשורה, ומוודא שכולם יוצאים בריאים ושלמים מהאתר". 

מהן הסכנות הכי משמעותיות באתר הבנייה? ומהן הנפוצות ביותר?

חואלד: "הסכנות הכי משמעותיות קשורות לנפילה מגובה – נפילה ממרפסות, מהפיגומים או מהקומות, או מעגורנים. אלה הסכנות הנפוצות והכי מסוכנות, כך שצריך להשגיח ולבדוק את כל מה שקשור לעבודה בגובה ביתר זהירות ותשומת לב". 

מכלוף: "הסכנות הנפוצות הן עבודה בלי רתמות, על מרפסות או עבודה על השלד. לגבי קסדות, הצלחנו להכניס את העניין לתרבות העבודה, אבל לגבי רתמות יש אנשים עוד שלא הפנימו. ואכן, באמת כל מה שקשור לעבודה על מרפסות בצורה שאינה בטיחותית, הוא מסוכן וגם נפוץ. ממונה בטיחות של החברה משתדל להגיע כל יום, מוצא ליקויים ואני מקבל את הרשימה שלו ומטפל. בסופו של יום, למנהל העבודה יש כל כך הרבה דברים על הראש כך שאני שם כדי לעזור לו להרים את רמת הבטיחות באתר. צריך לקחת בחשבון שיש דברים שרק מנהל עבודה יכול לעשות – למשל, לבדוק תקינות של פיגום ולחתום. לגבי סכנות משמעותיות, מדובר באלה שקשורות לגובה - אנשים שעומדים על פיגומים בלי רתמות וכו'. יש גם פועלים שעובדים עם רתכת בלי משקפי מגן וזה מסוכן מאוד כי גיץ אחד יכול לעוור את הפועל. מה שברור הוא שהעבודה בגובה טומנת בחובה סכנת מוות ואנחנו מקפידים מאוד על העבודה בגובה ועל הפיגומים. אף אחד לא נכנס לאתר אם אין לו הסמכה של עבודה בגובה, גם אם מדובר במהנדס ראשי או בסמנכ"ל ביצוע".  

תמונת אילוסטרציה ללא קשר למרואיינים בכתבה

"אין מקום לפשרות"

נשאלת השאלה כיצד מגיבים העובדים לנוכחות המקצועית החדשה באתר. חואלד ומכלוף מספרים כי תחילה, נוכחותם באתר לא היתה קלה לעובדים. "האמת היא שבהתחלה היה לא פשוט כי העובדים לא היו רגילים לסמכות שלי בנושא בטיחות", מציין חואלד. "למנהל העבודה יש המון מה לעשות ועכשיו העובדים צריכים להתרגל לנוכחות של מישהו ש'יושב להם על הראש' ספציפית בנושאי בטיחות. בגדול, העובדים חסרים משמעת וחינוך לבטיחות. המרות שלי כלפיהם היא משהו שהם לא הכירו. לכן בימי הראשונים, היו כל מיני תופעות שאנשים אמנם משתמשים באמצעי הבטיחות כגון קסדות ורתמות, אבל בהזדמנות הראשונה שאני מתרחק הם חוזרים לזלזל ומסירים את האמצעים הבטיחותיים. בדרך כלל מדובר בהתנגדויות של זלזול בבטיחות. באים ואומרים לי 'אני עושה את זה בדקה, למה אני צריך להרתם, ההירתמות תגרום לזה שיקח לי יותר זמן לעשות את העבודה'. אבל אני לא קונה את התירוצים ומבהיר לעובד שעדיף שהעבודה תיקח לו חצי שעה אבל בבטיחות, מאשר דקה שיכולה לעלות לו בחייו. אני מתמודד עם ההתנגדויות האלה עד הסוף ולא מוותר לאף אחד – אין פה שום מקום לפשרה. רק ככה אנשים יתאפסו והבטיחות תשתפר. חשוב לי לציין שמנהל הפרויקט תומך בתפקיד ונותן לי גיבוי מלא. הוא מספק לי את כל האמצעים כדי להתעסק בבטיחות וזה מחלחל כך שגם מנהלי העבודה ומהנדסי הביצוע חושבים קודם כל על הבטיחות. כך נוצרת תרבות שבה למעט העבודה האישית, כל אחד חושב ועוסק בבטיחות.  אצלנו באתר, הבטיחות קודמת לכל ואנחנו דואגים לכך בלי יוצא מהכלל. המודעות גבוהה והמודעות לבטיחות אינה רק שלי כי כולם עוזרים אחד לשני. אם קבלן או עובד מתעקש שלא לנקוט בכללי בטיחות, הוא מורחק מהשטח". 

מכלוף: "במקרה שלי, כשהעובדים רואים אותי מגיע הם מיד בודקים שהם מדוגמים ושיש להם את כל הציוד הדרוש לעבודה. לפעמים הם גם מסתתרים כדי לא לבוא איתי במגע. אני בתפקיד מאז חודש מאי והאתר נמצא בשלבי הבנייה שיש בהם סכנות רבות – למשל, יש עגורן וזה אומר שצריך לבדוק את תיק עגורן, לוודא תסקירים ולבדוק אישורים. או למשל, כשיש משאית עם מנוף צריך לבדוק רישיון נהג, רישיון מפעיל וגם רישיון של המנוף. לגבי התנגדויות, פועלים מנסים 'לסבן' לא מעט. מסבירים לי שהקסדה נופלת להם תוך כדי עבודה, שהם לא מצליחים לחתוך בגלל המגן, שהרתמה לא נוחה להם ועוד כל מיני תירוצים. אבל יש דבר שנקרא תרבות עבודה ויש הרגלים כך שברגע שמתרגלים לקסדה או לרתמה, ההתנגדויות עוברות. באופן אישי, אני משתדל לדאוג שהפועלים לא רק יאחזו בציוד המתאים אלא שגם יראו מסודרים. אני לא מאפשר לעבוד עם גופיות, גם כשחם".

כיצד לדעתכם יש לאכוף את נושא הבטיחות ולטפל בו?

חואלד: "בעניין מעקות, גדרות, מעבר בטוח לעובדים וכו', צריך אדם שיטפל בנושא וסוגר את כל הפינות האלה. לגבי העובדים – אפס סובלנות לעבירות בטיחות. חשוב לייצר כמה שיותר הכשרות, לקבוע כללים, להוציא לסדנאות וכיו"ב. מי שלא מסודר ולפי כל הכללים, מוטב שלא יכנס לאתר כלל. וכמובן, חשוב שיהיה שיתוף פעולה מלא בין אנשי הנהלת האתר כדי שהעובד יבין היטב שבטיחות מגיעה מכל דרג באתר. כל אלה יסייעו ליצירת תרבות בטיחות וכשזה יקרה, התאונות ילכו ויפחתו".

מכלוף: "כמו שאני רואה זאת יש לטפל בבעיה בשתי דרכים: הראשונה היא לתקוף אותה - צריך לעצור את העבודה ורק לאחר שהאירוע טופל ורואים במו העיניים שכך קרה, אפשר להמשיך. הסיבה היא שאם פועל פירק מעקה ואתה מבקש ממנו להחזיר אבל לא רואה שזה קורה, זה לא יקרה כי הוא ישכח או יזלזל. הדרך השניה היא כינון מדיניות של אפס סובלנות להישנות של התנהגות לא רצויה באתר. כשנכנסים לאתר, יש את תקנון האתר וחייבים להשמע לו. אם הערתי לפועל פעם ואז עוד פעם ואז עוד פעם, לא רק שהוא יוצא מהאתר אלא גם הקבלן הקשור אליו יקבל קנס".

ומה לדעתכם צריך לעשות אחרי מקרה של "כמעט ונפגע"?

מכלוף: "צריך לעצור את העבודה מיד ולהבין מה קרה. אם מישהו עשה טעות הוא צריך לשלם עליה. חשוב להבין שאנחנו בשנת 2019 ובטיחות באמת קודמת לכל, זו לא סיסמה. יזמים וקבלנים שמים על זה דגש כי הם לא רוצים שמישהו יפגע באתר ואני מרגיש את זה כל הזמן. אומרים לי 'תעצור את העבודה, תקנה כמה רתמות שצריך, תשקיע בציוד הנדרש – העיקר שפועלים לא יפגעו באתר'. עדיף שיום אחד האתר לא יעבוד מאשר שפועל יפגע או, חס וחלילה, ימות. אני יכול להגיד ממקור ראשון שבשנה האחרונה, חל שיפור בכל הקשור לבטיחות וזה מורגש באתר".  

חואלד: "מכיוון שזה קרה לי, גיבשתי תכנית שבה אני נוקט אם מגיעים ל'כמעט ונפגע'. אני עוצר מיד את העבודה, מיד עוברים להדרכה ולרענון ולאחר מכן דנים במקרה כדי שהסיטואציה לא תחזור. כמובן שמעדכנים את כל העובדים בנושא ומשביתים את האתר. בסופו של דבר, אני תמיד אומר את המשפט: 'כשאתה בונה בית חדש, אל תהרוס בית אחר'. יש גם שילוט מיוחד בנושאי בטיחות בכל מקום באתר. חשוב מאוד לנקוט בדרך הזו וככל שניתן דגש לבטיחות, המצב ילך וישתפר".