לומדת, עובדת, חולמת: רעות דוד רוצה להתמחות בבנייה ירוקה ולשמור על הסביבה

אם אתם סטודנטים אתם בוודאי מכירים את הקשיים בשילוב לימודי ההנדסה האזרחית עם עבודה. זה לא קל לנווט בין כל המטלות, הבחינות והשיעורים לבין הנוכחות במקום העבודה והשילוב הזה יכול להכריע רבים. אבל את רעות דוד, 28, זה ממש לא מפחיד. כי לא רק שהיא לומדת הנדסה אזרחית עם התמחות בתכנון באוניברסיטת בן גוריון, היא עובדת ב"לודן הנדסה" ובנוסף לכל זה, גם מתנדבת לטובת אוכלוסיות מוחלשות. "כן, יש זמן להכל", היא אומרת בחיוך.

רעות דוד בפעולה

בין הלימודים לעבודה, היא משמשת מלגאית בקרן אייסף הבינלאומית לחינוך, שפועלת לצמצום פערים באמצעות השכלה גבוהה ופיתוח מצוינות. "שם אני עושה תואר מסוג אחר, 'תואר חברתי'", היא מציינת. "כל המלגאים נפגשים אחת לשבועיים ולומדים על מנהיגות, כלכלה וחינוך בחברה הישראלית מזוויות חדשות ומעניינות. את הידע הרב אנחנו זוכים ליישם בפרוייקט 'מעוף', בשיתוף קק"ל, ועובדים עם בני נוער בפריפריה. אלה ארבע שעות בשבוע שבהן לומדים, מדברים ובעיקר מנגישים את האקדמיה לכולם".

קראו גם על אימת הסטודנטים להנדסה אזרחית, קורסי החוזק >>

דוד גדלה עם אמה בראשון לציון. היא מספרת על עצמה שפיתחה חוש טכני בתור ילדה. "גדלתי רק עם אמא ומהר מאוד הפכתי לשיפוצניקית של הבית", היא אומרת. "בנוסף לכך, גיליתי עניין במכניקה ובתיכון אהבתי את האתגרים שהציבו לימודי המתמטיקה כך שכבר אז ידעתי שאלמד הנדסה". המסלול לאקדמיה היה לא פשוט עבורה, שכן עשתה אפיק מעבר ממכללת ספיר כדי להתקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטה. למרות התחרות הגדולה והלחץ, היא השקיעה את הזמן ואת המאמצים הדרושים וקיבלה את מבוקשה. לשאלה מדוע דווקא הנדסה אזרחית משכה אותה, יש הסבר מעניין. "לאחר בנייתו של כביש 431 בראשון לציון, שחיבר את שכונת שיכון המזרח שבה גדלתילחוף הים במערב העיר, תוך 12 דקות בלבד, התחלתי לגלות התעניינות בתחום", היא מציינת, כשהעניין המשיך לגדול גם מעבר לים. "גרתי בשיקגו שבארה"ב לתקופה מסוימת ונדהמתי מהמבנים המטורפים שם. הסתקרנתי לדעת איך הכוחות עוברים במבנה עם אדריכלות לא שגרתית. בשל כך בחרתי ללמוד הנדסה אזרחית.  זו בחירה שנבעה בין היתר גם מהצורך לקדם את עצמי כלכלית ולדעת שאני יוצאת מהאקדמיה עם מקצוע ביד, כמו שאוהבים לומר. התואר בהנדסת בניין הציע בדיוק את זה והוא מאפשר לי באופן מוחשי ממש, לדעת מה התוצר הסופי". 

ואיך את מרגישה עם הבחירה עכשיו?

"אני מרגישה מצוין ומרגש אותי לחלום שיום יבוא ואוכל לתכנן גורדי שחקים. אני מרוצה מבחירה ומהידיעה שיש מגוון תפקידים גדול בתחום. כמו כן, מאז שאני זוכרת את עצמי הסביבה חשובה לי. אקולוגיה, מיחזור, קיימות ובנייה ירוקה – אלה מושכים אותי. אני מתעניינת בחומרי בנייה כמו Hempcrete או TRC , שממזערים את נזקי הסביבה ומשפרים את אורך החיים של המבנה, כך שאני חולמת להיות מהנדסת מובילה בתחום".

מה הכי מעניין אותך בתואר? יש לך מרצה מועדף?

"אני נהנית מאוד בשיעורים שבהם המרצים משתפים מניסיונם על מקרים אמיתיים. כיף לצאת לרגע מהבועה האקדמית ולהבין איך מיישמים בפועל את מה שאנחנו לומדים, או לחילופין, מה קורה כשלא מיישמים את הידע. בהקשר זה, קורסים שמשלבים סיורים ומעבדות היו אפקטיביים עבורי במיוחד . אני פחות מתחברת לקורסים טכניים שדורשים רק סדר פעולות ויותר נמשכת לקורסים שדורשים חשיבה מחוץ לקופסא ויצירתיות. מעבר לזה, נהניתי במיוחד בקורס עיקרי תכן של ד"ר איתי לויתן. מעבר להיותו איש מקסים הוא ניחן בסבלנות וביכולת מרשימה בהעברת הידע הרב שלו לאוזניים לא מנוסות. זו מעלה גדולה כשמדברים על מרצה לתחום פרקטי באקדמיה ואני יודעת שרבים מחבריי מרגישים כך".

"האתגר היה גדול"

דוד, כמו שציינו, עובדת בחברת לודן הנדסה ומשלבת את לימודיה עם עבודה מעשית. לדבריה, למרות הקשיים הכרוכים בשילוב לימודים ועבודה, היתרונות לעבודה תוך כדי התואר ברורים. "התחלתי לעבוד בחברת לודן בשנה ב', כיומיים עד שלושה בשבוע", היא נזכרת. "הגעתי לשם עוד לפני שרכשתי ידע הנדסי מספק. לכן, בהתחלה שימשתי עורכת תכניות הגשה להיתר בנייה - שרטטתי תכניות והתאמתי אותן לדרישות הוועדה המקומית, בדיקת זכויות הבנייה וניתוח התב"ע. בקיץ כבר עבדתי במשרה מלאה, מה שאיפשר למנהל מחלקת הנדסה אזרחית, הקונסטרוקטור שמעון לחמי, לשלב אותי בחישובים סטטיים של מבנים ומידולים ב -STRAP. אני מקבלת הרבה פידבקים חיוביים וממש שמחה על ההזדמנות שניתנה לי ללמוד מהאנשים המוכשרים במחלקה שלנו. כיום, אני מתחילה את דרכי בתכנון מבנים, מפיקה דוחות סטטיים וממדלת בתוכנת Revit לאחר קורס שיצאתי אליו מטעם החברה.
"שנה ב' בלימודים היתה קשה ועמוסה, הייתי צריכה להחליט על איזה הרצאות לוותר וללמוד באופן עצמאי כדי להגיע לעבודה יומיים בשבוע. האתגר הגדול היה לעמוד בקצב ההגשות של הפרויקטים בבטון ובשאר הקורסים. היו ימים רבים שבהם לאחר יום עבודה המשכתי ללמוד עד 5:00 בבוקר. נכון, זה לא היה פשוט, אך זה מאוד מספק. במבט לאחור, לא היו לי הרבה ברירות. הייתי חייבת לשלב בין לימודים לעבודה, גם במחיר של שעות שינה. אלא שבמהלך השנה גיליתי בעצמי כוחות עצומים, יכולת לעמוד במשימות מורכבות, חוסר פשרות ומחוייבות להגיע לתוצאה מדויקת ולהשאיר חותם. יחד עם זאת לא הפסקתי לרגע ליהנות מהלמידה ומהדרך ושמרתי על רף גבוה בלימודים. אחרי שנה בשגרה הזו, למדתי לנהל את הזמן שלי ולהתייעל בלימודים. היום הכל מתגלגל בקלות רבה יותר ויש לי זמן לחיי פנאי. וכן, בסוף מתרגלים להכל". 

כיצד מסייעת העבודה ללימודים ולהפך, איך הלימודים מסייעים לעבודה? מה היתרון בלעבוד תוך כדי התואר?

"בעיני, סטודנטים שמצליחים לשלב בין עבודה ללימודים מרוויחים רבות משני העולמות ולמרות הקושי והעומס, מצליחים להבין טוב יותר, בזמן אמת, את התיאוריה והפרקטיקה. במקרה שלי, העבודה ללא ספק סייעה ללימודים. הניסיון שצברתי בתכניות הגשה סייע לי לבסס את כישוריי ב-AUTOCAD, לפתח ראייה מרחבית ולקרוא תכניות במהירות. החשיפה לתכניות רבות הביאה עמה הבנה הנדסית של איך מחברים ותומכים אלמנטים שונים, באיזה פרופילים משתמשים ועוד. נחשפתי למבנים מורכבים שלא פגשתי באקדמיה כמו מבני פלדה תומכי מיכלים, משאבות, צנרת ומסועים. בנוסף לכל אלו רכשתי ידע ממחלקות אחרות כמו חשמל, מכשור, תהליך וצנרת. בכל הקשור לחישובים הסטטיים, התחדדה המשמעות המכנית של חיבור אלמנטים בפועל וכיצד לבטא בסטראפ את נתוני הסמיכה בצורה המתאימה ביותר למציאות. למדתי באופן עצמאי כדי להתקדם: תקן רוח 413, עומסים אופייניים 412, תקן פלדה 1225. זה סייע מאוד ללימודים שלי השנה. למשל, בקורס 'בניית המהנדסת' של ד"ר אורית לייבוביץ', העבודה הראשונה הייתה תכנון סככת פלדה 40/60 מטר עם גגון. עלו טענות בנוגע לכך שעוד לא תרגלנו פלדה ושאת הקורס "מבנה פלדה" אנחנו לומדים במקביל. אלא שאז באה לידי ביטוי העבודה שלי: רוב המבנים שהתעסקתי בהם הם מבני פלדה. לכן, הידע שצברתי הביא עמו בטחון וזה מה שעזר לי בפתרון המטלה. פיתחתי אינטואיציה וצברתי כלים וניסיון שעזרו לי להתמודד. המרצה אהבה את הפתרון שלנו וביקשה ששותפתי ואני נציג את העבודה שלנו כתכנון יצירתי שהופך את הבעיה לפתרון. הפירגון מצדה לא היה מובן מאליו כלל עבורי.
"בשורה תחתונה, היתרון המרכזי בשילוב עבודה ולימודים היא שהחומר הנלמד בכיתה מקבל משמעות מוחשית במשרד. המהנדסים שעובדים איתי שמחים להסביר ולעזור לי לחדד נקודות לא ברורות. כסטודנטית, אני זוכה לתרגל את הנלמד גם אחרי שהקורס נגמר והידע מתבסס, נטמע וכך נשמר באופן הטוב ביותר".

נשמע לא קל. בוודאי יש חסרונות. 

"כמו שאמרתי, יש מחסור גדול בזמן. ניהול הזמנים לא בא לי בקלות, למדתי בדרך לא פשוטה לתזמן כל חצי שעה פנויה ולנצל כל רגע כדי להצליח להחזיק דירה, עבודה, לימודים ומלגה. הלו"ז הצפוף שלי הקשה עלי למצוא שותפים לעבודות הגשה שיסכימו ללמוד בשעות לא קונבנציונליות והמחיר החברתי לא תמיד היה פשוט, אבל בסופו של דבר לומדים איך לתמרן נכון ולהתגבר על הקושי".

מהנדסים צעירים שסיימו ללמוד טוענים לא פעם שחוסר הניסיון מקשה עליהם למצוא עבודה. לסטודנטים זה בוודאי לא קל. כמה היה לך קשה למצוא עבודה בתחום ומה דעתך על הטענה הזו? 

"כבר בשנה א' חיפשתי להשתלב בכל מקום עבודה שקשור למקצוע. חבר מהלימודים סיפר לי על משרה במשרד אדריכלים שעבד בו בקיץ. עברתי ראיון ושימשתי מנהלת משרד. ניהלתי תיקי לקוחות ושרטטתי תכניות, הוצאתי דוח אנרגטי של מבנים ב -energyUI ועסקתי בשיווק ופרסום. התפקיד לא הנדסי אבל היה חשוב לי להתחיל להבין את התחום מבפנים, בידיעה שהניסיון שם יעזור לי להתקבל למשרה טובה יותר בעתיד. כשהתראיינתי לתפקיד בחברה הנוכחית, במחלקת הנדסה אזרחית לא רצו לקבל סטודנטית. זו מחלקה עם עומס גדול וקשה לחנוך צעירים בתקופות לחץ. נכנסתי תחילה תחת מחלקת ניהול פרוייקטים ולאט לאט הצעתי את עזרתי למהנדסים. השקעתי המון זמן בלמידה עצמית ולאחר חודשיים חברתי למחלקת הנדסה אזרחית. זה באמת לא פשוט למצוא את העבודה הראשונה וההמלצה שלי, היא קודם כל לשתף את כל מי שאתם מכירים שאתם מחפשים עבודה. תיכנסו למשרדים ותניחו קורות חיים בלי בושה. יש לזה אימפקט עצום. ברוב המקרים המשרה תגיע דווקא דרך המעגלים השניים שלנו. במקרה שלי, היה זה לקוח במסעדה שעבדתי בה כמלצרית ובמהלך סמולטוק התברר שעובד בלודן והניח את הקו"ח שלי שם. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא דרישות השוק. תוכנת REVIT  עושה שינוי משמעותי בתכנון והופכת את העבודה ליעילה, מהירה ופשוטה יותר. עבורנו הצעירים, קל ללמוד תוכנות, בין אם זה מיוטיוב או ממקור אחר ברשת. ולכם, מעסיקים, משתלם להעסיק סטודנטים ככוח עבודה זול, רענן וצמא לידע". 

האם יש מסלול התפתחות לסטודנטים שנקלטו אצלך בחברה? מסלול שיסייע להם להשתלב בחברה במשרה מלאה?

"בהחלט. האינטרס של החברה הוא לקלוט את הסטודנטים לאחר סיום התואר. החשש להשקיע בסטודנט, לחנוך אותו ושבסוף הלימודים הוא יעזוב תמיד קיים, אבל התועלת עולה על העלות, ברוב המקרים".

איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים? ובעוד 10?

"בעוד חמש שנים אסיים את הסטאז' בקונסטרוקציית מבנים ואעבור את המבחן בהצלחה. אהיה מתכננת מבנים שדואגת לשלב אידיאולוגיה בקריירה ולכן אתמחה בבנייה ירוקה, הממזערת את נזקי הבנייה לסביבה. אעודד בנייה מחומרי גלם טבעיים שלא משחררים כימיקלים ואקדם ייבוא, פיתוח והשקעה בחברות המייצרות חומרי בנייה אקולוגיים, בתקווה להשפיע על תקינה וחקיקה בתחום בנייה ירוקה. בעוד 10 שנים אהיה מנהלת פרוייקטים. אעסוק בנייהול התכנון או בנייהול מחלקה, שם אבטא את היכולת שלי להניע אנשים, לייעל ולקצר תהליכים ולדאוג לתוצאות מהירות ומדויקות. אני לא מפחדת מעבודה קשה, עברתי כברת דרך וזוהי רק ההתחלה. אני מלאת ציפייה למסעות הבאים בדרכי ובאמונה שלמה שאנצח כל מכשול".