הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

ראיון עם זיו סלומון, מהנדס ראשי וסמנכ''ל במשרד התכנון - אלדד בוקשפן מהנדסים

ספר על עצמך

שמי זיו סלומון, אני משמש כמהנדס הראשי וסמנכ"ל בחברת אלדד בוקשפן מהנדסים בע"מ.

אני בן 39 אבא נשוי לורוניקה ואבא לשני בנים מקסימים בני 4 ו- 7. סיימתי את הלימודים בטכניון בשנת 2000, בפקולטה להנדסה אזרחית במסלול של קונסטרוקציה כפול (מוגבר). החל מהסמסטר האחרון האחרון התקבלתי לעבודה כסטודנט במשרד ש. בן אברהם מהנדסים, שם עבדתי עד סוף שנת 2006 ואח"כ עברתי לעבוד במשרד של אלדד בוקשפן. החל משנת 2008 הצטרפתי כשותף בחברה.

מהי ההתמחות שלך ומדוע בחרת להתמחות דווקא בתחום זה ?

כאמור, ההתמחות שלי היא בהנדסת מבנים, בכל הקשור למבני ציבור, תעשיה ומגורים. במקביל, מתוך רצון לא לקפוא על השמרים והלמידה המתמידה אני מנסה לפתח תחומי התמחות נוספים, תחומים אשר אני מוצא בהם עיניין רב הם של תכן תערובות בטון, רצפות תעשיותיות, רצפות סיבים "סופר מדויקות" ונושא של חיזוק מבנים ע"י מערכות סיבי פחמן.

ספר על הלימודים וההווי בטכניון

תקופת הלימודים בטכניון הייתה מרתקת, ממצה ומלאה. לשמחתי, זכיתי לגור במעונות, כך שהמעבר בין הלימודים והמגורים היה רצוף ואפשר לומר שהטכניון היה ממש סוג של בית שני.

הייתי פעיל באגודת הסטודנטים, שימשתי כמבקר אגודת הסטודנטים ופעיל בועד הפקולטה, בפר"ח עבדתי כרכז חונכים של בי"ס תיכוניים בנשר וטירת הכרמל (העבודה שם היתה עם נוער במצוקה, אתגר אמיתי וחוויה לחיים). כל זה כמובן היה תו"כ עבודה במשרה כמעט מלאה במקומות שונים בערבים ובסופי שבוע ע"מ לממן את התואר והחיים.

פרויקט הגמר שלי היה בנין תעשייתי של 18 קומות אצל המנחה ד"ר ברדיצ`בסקי, זכות גדולה הודות לגישה בה הוא בחר להנחות וללמד אותנו. הוא התמקד בתכן של בנין ברור, תוך למידה והתעמקות של הנושאים בהם עסקנו. את הגישה הזו לקחתי לעצמי כאשר אני מנחה היום סטודנטים באוניברסיטת באר שבע. אני תמיד מדגיש להם כי "הפירוטכניקות" שהאוניברסיטה אוהבת לא מרשימות אותי, ומה שאנחנו נעשה בסוף הם יבינו, ויקחו אותו ככלי להמשך. אני מקווה ויודע שזה מצליח, עובדה שכל שנה אני מראיין סטודנטים לפני סוף השנה השלישית ומוצא כי הם שמעו על המשרד שלנו והם שמחים בעקבות ההנחיה הטובה.

מהו קונסטרוקטור ומהו הרקע ממנו מגיעים לתפקיד מהנדס מבנים ?

קונסטרוקטור בשפת העם הוא מתכנן שלד המבנה. זהו למעשה תפקיד המהנדס הקלאסי, אני הגעתי לתחום מתוך הרצון שלי לחקירה והבנה פיזיקלית של איך הדברים עובדים ובנויים.

אני זוכר את עצמי כילד, יוצא עם אבי לעבודה (אבי היה קבלן חשמל), ומתפעל תוך כדי בניית השלד - מעבודת הפועלים והבנייה. ככל שבגרתי כך לקחתי תפקידים משמעותיים יותר בעבודה עם אבי כאשר הזדמן לי לצאת לאתרים בחופשות, כך שלמעשה, עולם הבניין והביצוע זהו ממש חלק משמעותי ובלתי נפרד מחיי החל מהיותי ילד.

מהם התפקידים המוטלים על הקונסטרוקטור וכיצד נראה יום טיפוסי שלך ?

אנחנו במשרד מגדירים את העבודה שלנו, בראש ובראשונה כנותני שירות. אנחנו לפני היותנו מהנדסים טובים עובדים מול לקוחות, אדריכלים, מתכננים ויועצים שונים וכמובן מול אתרי הבנייה. בשוטף, מתכנן השלד אחראי לעבודה האפורה של תכנון וחישוב המבנה.

בשיטת העבודה אצלנו במשרד יש סוג של היררכייה, המהנדסים הבכירים, הם אלו למעשה שפותרים את המבנים מבחינת "בניית המהנדס", קביעת הסכמות ושיטות הביצוע. בשלב הראשון אנו ניפגש עם האדריכל והלקוח ונסכם את מערכת שלד הבניין. לאחר מכן, הכדור עובר בדר"כ למהנדס זוטר יותר אשר מבצע את החישובים, האנליזות השונות וההרצות ע"מ לתכנן תכנון מפורט של הבנין ובשילוב עם שרטט/ת מכינים את תוכניות הביצוע. כמובן, עבודת המהנדסים הצעירים מלווה בפיקוח והנחיה של הבכירים יותר. מעבר לעבודת התכנון המשרדית אנו יוצאים לפגישות עם אדריכלים, לקוחות ויצואים לאתרים לפגישות תאום ביצוע ופיקוח עליון.

לצערי ו/או לשמחתי אין לי כ"כ יום טיפוסי. הלו"ז שלי מתחלק בין פגישות עם לקוחות ואדריכלים. עבודה משרדית, שכוללת עבודה הנדסית, פגישות עם המהנדסים במשרד, הנחייה וביקורת על עבודתם וכן, התעסקות עם הניהול המשרדי, מול המנהלת האדמיניסטרטיבית ואנשי הכספים והגביה.

מי הממונה עלייך ומהי ההררכייה במשרד תכנון ?

למעשה, כשותף בחברה, אם אפשר לומר אין לי בדיוק ממונה. אני מדווח לאלדד בוקשפן, שותפי ובעל המשרד, אנו יושבים ודנים בכל מני נושאים הקשורים לפרויקטים ולניהול ופיתוח המשרד.

מבחינת היררכייה במשרד תכנון. לטעמי, במשרד מסודר כפי שאנו מנסים להיות הסדר הוא שבראש הפירמידה נמצאים השותפים שהם בד"כ המהנדסים הבכירים. הם מנהלים את המהנדסים הזוטרים, מדריכים ומפקחים על העבודה שלהם. המהנדסים מפעילים את צוות השירטוט.

מהם הקשיים בהם אתה נתקל במהלך עבודתך ?

לצערי, אני מרגיש שהנושא ההנדסי הוא בדר"כ לא הבעיה ואסביר. לפתרונות הנדסיים איכותיים אנחנו מצליחים להגיע ולספק, אולם, חל פיחות משמעותי במעמד המהנדס וביחס לעבודתנו ולחשיבות התכנון האיכותי. אדגיש כי אנחנו משתדלים ומצליחים לעבוד בהתאם לוחות הזמנים אליהם התחייבנו, אשר בדר"כ קצרים ומהירים. אבל, לא מעט לקוחות ומנהלי פרויקטים לא מודעים לזמן הנדרש ולתהליך הנכון ע"מ לתכנן כראוי פרויקט, לתאמו ולהגיע לתוצאות איכותיות בגמר תהליך התכנון, לא רק מבחינת קונסטרוקציה אלא גם אדריכלות ומערכות. כתוצאה מכך, מאחר ותוכניות השלד הם הראשונות באתר, קורה שתוכניות עבודה לא תמיד סגורות ו/או תואמות את גמר התכנון שמסתיים לעיתים לאחר שהשלד כבר הושלם. לצערנו, עובדה זו גוזלת הרבה עבודה של שינויים והתאמות שהיתה יכולות להמנע המשרד ובאתר.

מהם שעות העבודה שלך ? האם אתה עובד גם בימי שישי ?

אני לא יכול לומר שיש לי שעות עבודה סדירות. אני מתחיל בדר"כ בבוקר מוקדם בבית, יוצא עם הילדים לבי"ס ולגן, ומשם יוצא למשרד או לפגישות. היום מסתיים בסביבות שמונה חזרה בבית, ולעיתים גם נמשך ללילה (אבל בבית). עבודה בסופ"שים היא לא בברירת המחדל אבל יוצא לי לא מעט לעשות כך. בדר"כ זה מהבית הודות או בגלל המחשב הנייד והאינטרנט. מה שכן, אני דואג לסגור יומים בשבוע מוקדם ולצאת בארבע לקחת את הילדים מהגן והבי"ס ולבלות איתם.

האם היית מגדיר את העבודה שלך מעניינת ומספקת ? אם כן - מדוע ?

בתחום שלנו, מי שלא נהנה מהעבודה לא שורד. התנאים, במיוחד של מהנדס מתחיל הם קשים, לכן חייב להיות משהו משלים וזה בדר"כ העיניין בעבודה. אני מאד נהנה מתהליך התכנון, פתרון טוב ונקי של בנין, לקוח מרוצה, סוג של חדוות יצירה. ואם גם להיות רגשן, אני מרגיש שזהו סוג של השתתפות בבנין הארץ ומימוש הרעיון הציוני.

האם תוכל לומר כמה צפוי להרוויח מהנדס מבנים מתחיל ומהם התנאים המקובלים אותו הוא עשוי לקבל ולדרוש ?

אני התחלתי את עבודתי כמהנדס צעיר במשכורת מינימום. מהנדסים צעירים היום, לדעתי משתכרים סביב 6000 ש"ח. צריך לזכור כי בתחילת דרכו של המהנדס למעשה מתבצע תהליך של למידה והטמעה. לוקח מס` חודשים עד שאפשר לקבל תוצרים ממהנדס צעיר, וכשנה עד שאפשר להאציל סמכויות מוגבלות. כך, שמבחינת המשרדים זו ממש השקעה. יש משרדים שלא מקבלים מהנדסים צעירים כלל עקב כך.

בדר"כ אחרי תקופה בה אנו רואים תהליך של למידה והשתפרות ניתן לשדרג שכר ולתת תנאים סוציאליים כמקובל במשק. מילת המפתח שלי להמהנדסים הצעירים שרוצים לעבוד בתכנון היא סבלנות ואורך רוח. צריך לזכור כי הזמן משחק תפקיד משמעותי בהתפתחות המתכנן, שיפור היכולות והלמידה. מי שלא מסוגל ומצפה לתוצאות מהירות אני חושב שמקומו לא במקצוע הזה.

האם בשעה שאתה מראיין מועמדים לעבודה במשרדך, רלוונטי עבורך באיזה מוסד לימוד סיים המועמד את לימודיו ?

אנחנו מעסיקים במשרד מהנדסים בוגרי הטכניון, ב"ש ואריאל. אני נוטה לחפש את דמות המהנדס וידע בסיסי מתוך הבנה כי הרבה יהיה מוטל על כתפיינו.

האם אתה מרגיש שהתגמול לעוסקים בתכנון עומד ביחס ישר למאמץ, הרקע האקדמי והאחריות מוטלת על כתפיו ?

בכל ענף הבניין יש בעיה של תגמול, הבעיה מתחילה ונגמרת בנו המהנדסים שהתחרות הפרועה יצאה מכל פרופורציה אפשרית. האחריות בראש ובראשונה היא על המהנדסים והמשרדים הבכירים. צריך לחזור ולהרגיל את הלקוחות לנושא תעריפים סבירים ומכובדים. לאחר שיכבדו אותנו כלכלית, המעמד יתקדם אוטומטית.

האם אתה מרגיש שאתה מיישם את שלמדת במסגרת הלימודים האקדמיים, בפרקטיקה ?

עכשיו אני קצת רחוק מתקופת הלימודים, אולם בהתחלה הרגשתי ממש את הקשר ובעיקר את הכילים שניתנו לי כדי להתפתח. הכלים זהו הבסיס להתפתחות והתחדשות. אני לא מצפה מאקדמיה לתת לסטודנט את הידע לפרקטיקה.

לדוגמא, נידרשתי לתכנן חיזוק למבנה סילו חיטה, העבודה דרשה מחקר מסוים על הנושא, סקר ספרות והתמודדות עם מערכות של חישובים ונוסחאות שלא היכרתי, הגישה האקדמית שקיבלתי בטכניון נתנה לי את כיוון כיצד לגשת לפתרון הבעיה. כמובן, שהניסיון גם עוזר אבל זה בא יחד.

הנתק שבין האקדמיה והפרקטיקה, האם הוא מורגש ? אם כן, מה אפשר לדעתך לעשות על מנת לצמצם נתק זה ?

כבר שלוש שנים שאני מנחה סטודנטים במסגרת פרויקט גמר באוניברסיטת באר שבע. הסיבה שבחרתי לעשות זאת בהתנדבות היא הרצון שלי ליצור להם את הקשר הנכון לטעמי בין הלימודים והחיים האמיתיים.

אין מה לעשות, תמיד יהיה נתק מסוים מאחר והאוניברסיטאות הם מכוני מחקר ולא משרדי תכנון. יתר על כן, כפי שהדגשתי קודם לכן, לטעמי, תפקיד המוסדות הוא לתת את הכלים הבסיסיים לסטודנט ע"מ לאפשר לו להתפתח בכיוונים בהם הוא בוחר. אבל, אני חושב שמנחים מהחוץ מחברים בין הלימודים התיאורתיים והפרקטיקה, וכל המוסדות האקדמאים דואגים שיהיו כאלו בצוות הלימוד.

נראה כי היזמים עושים כל מאמץ למצוא משרדי תכנון וייעוץ על בסיס כלכלי צרוף. האם לדעתך גישה זו נכונה ? ואם לא - מדוע ?

הגישה בה אני דוגל היא שהנדסה טובה ואיכותית עולה כסף. לעיתים אני נושא ונותן עם לקוח שמבקש הנחות מגוכחות ו/או מסכים לשכר מצחיק. ההבנה היא שגויה בבסיסה, משרד תכנון טוב שעובד עם שוליים סבירים יבצע תכנון טוב יותר ויעיל יותר ויחסוך את שכרו מספר פעמים ללקוח.

ספר על ה"ריקוד" המתקיים בין הקונס` לאדריכל וכיצד לבסוף מצליחים להתכנס לכדי החלטות. כיצד נכנסים למשוואת התכנון והחלופות שיקולים כלכליים ?

המהנדס והאדריכל הם צוות התכנון המוביל של הפרויקט. שיתוף פעולה טוב בינהם בד"כ מוליך את הפרויקט למקומות טובים יותר מבחינת יעילות תכנון ופתרונות טובים יותר.

תחילת הפרויקט בדר"כ מתחילה בקביעת הסכמה האנכית, עמודים וגרעין, כולל התחשבות במבנה החניה. לאחר מכן מפתחים חלופות לתקרות, קורות וכדומה. הכל צריך להיות מוכוון ליעוד הבנין ושיטות הביצוע הכדאיות.

לדוגמא, במבנה מגורים משתדלים להשאר עם מפתחים ללא עמודים בדירות ותקרות דקות, במשרדים ומבני ציבור מנסים לפתח מודולציה ע"מ לאפשר חלוקות יעילות יותר מבחינת הלקוח המזדמן. כל זה כמובן מלווה בבחינה כלכלית של הפרויקט, יש לקוחות שמבקשים דוחות על הנושא ויש כאלו שנותנים לנו להוביל.

לעיתים, לא החלופה הזולה היא הניבחרת, ישנם עוד שיקולים של יעילות ותיפקוד.

האם בבואכם לבצע פיקוח עליון, ניכר כי קבלני הביצוע נצמדים לתוכניות או עוסקים ב"אלתורים"? האם נאלצתם לעצור עבודתו של קבלן בשל אי עמידה בסטנדרטים להם ציפיתם ?

בדר"כ, כאשר אנחנו עובדים עם קבלן רציני ישנה הצמדות לתכנון. לעיתים רחוקות, אבל קרה, שעצרנו קבלן מיציקה ודרשנו לפרק את התקרה ולבצע מחדש את העבודה ע"פ התכנון.

אני מנחה את המהנדסים במשרד לא לוותר, לדוגמא, אם מגיעים לאתר ואין תוכנית קונסטרוקציה בקומה תו"כ קשירת זיון אנחנו לא בודקים את התקרה.

תקלות ואי הבנות אשר נגרמות מקשיים סוביקטיביים, כמו גם תקלות הנגרמות בתום לב - אנחנו מקבלים בהבנה ומסייעים בפתרונות.

בוגר שזה עתה סיים את לימודיו והתמחה בקונסטרוקציה, מה תמליץ לו - להתחיל את הקריירה כמתכנן או בביצוע\ניהול ואז לחזור לתכנון ?

עוד לא ראיתי אף בוגר שהתחיל את דרכו בביצוע/ניהול וחזר לתכנון. הדרך היא בדר"כ הפוכה. בעיקר מאופי העבודה ורמות השכר והתנאים. מה שכן, אני חושב שמהנדס שהתנסה תקופה של שנתיים בתכנון יהיה מנהל פרויקט/מפקח/מהנדס ביצוע טוב יותר. ההבנה של המקצוע, לא רק חישובים אלא תאום תוכניות עם יועצים וכד` יהיו מכפיל כח מבחינתו.

תחום התכנון נחשב לעיתים כתחום פחות יצירתי ואף אפרורי (שלא בצדק). אשמח אם תספר כיצד אתה רואה את העיסוק בתכנון

אני משוחד, אם לא הייתי אוהב את המקצוע בו אני עוסק הייתי במקום אחר. אין מה לעשות, אבל, כשאני מגיע לפתרון יצירתי ו/או בא לאתר ורואה אלמנט מיוחד שתכננו והוא עומד ללא פגם ורבב בדיוק ע"פ החישובים זה נותן תחושת סיפוק נפלאה. כל מקצוע הוא אפור ברמה כזו או אחרת, מנהל פרויקט שבודק חשבונות של קבלני משנה כל השבוע, זה לא מתיש ?

האם לדעתך נושאים כגון ניהול, כספים , כלכלה רלוונטיים לתפקיד בו אתה עוסק ?

בהחלט, אני מרגיש את זה ככל שאני נכנס יותר לניהול המשרד. זה בא בכל תחומי החיים, משכורות, עלויות, בנקים, חשבונות של לקוחות וכד`.

האם אתה מרגיש שקבלת כלים מספיקים בכל הקשור לניהול, כלכלה, כספים וכו` ?

חד משמעית לא, אבל, כמו שאמרתי, כלים כלליים קיבלתי אז אני למדתי ועדין לומד את זה כל יום.

בוגר תואר ראשון שמתלבט לגבי המשך לימודים – על איזה מסלול היית ממליץ לו ?

אני חושב שכדאי להתנסות קודם בעבודה ולא לרוץ ישר לתואר שני. זה יכול לכוון כל אחד לאן שהוא רוצה ללמוד ולהתפתח. לדוגמא, אעיד על עצמי, חשבתי בתחילה ללכת ללמוד תואר שני בקונסטרוקציות אבל, בזמן האחרון אני בודק דווקא אופציה של חומרים.

היכן אתה רואה את עבודתך הבאה, בביצוע\ניהול\תכנון\ייזום ?

אני חושב שמצאתי את מקומי לעט עתה.

האם אתה עובד בחבת תכנון הנחשבת גדולה\קטנה ומהם היתרונות והחסרונות של עבודה בחברה קטנה וחברה גדולה ?

המשרד שלנו הוא בסדר גודל בינוני. אני מגדיר אותנו כסוג של משרד בוטיק שיודע להתחרות בגדולים ולבצע את העבודות שהם עושים.

התחלה במשרד גדול מכניסה את המהנדס לפרופורציות אחרות מבחינת יכולות ופתרונות, יש גם אפשרויות התפתחויות מקצועיו טובות יותר הודות לשפע ההנדסי שקיים בהם. משרדים קטנים נוטים לבצע עבודות קטנות כך שאפשר להתקע בהם מבחינת התקדמות מקצועית.

מה דעתך על נושא רישום ורישוי מהנדסים ? האם לדעתך צריך לערוך ריווזיה בנושא ? האם הרישוי משיג את מטרותיו ?

אני חושב שיש התקדמות משמעותית בתחום. הניפוי והמדרג שהרשם יוצר בדרך לרישום המהנדסים מוציא מהשוק כל מיני מהנדסים שלא תכננו ו/או עסקו בפרויקטים רציניים ובאים לתכנן אותם בבורות ואי הבנה של המנגנונים התיכנויים ובקיאות בתקינה. לדוגמה, לא פעם ניתקלתי בבוגרי משרדים קטנים שאין להם מושג בהרצות בסיסיות ביותר של מבנים לרעידות אדמה, אבל הם מקבלים עבודות בגלל השכר הנמוך אותו הם מבקשים.

ספר על החוויות בחיפוש אחר העבודה הראשונה

אני חיפשתי עבודה תו"כ סטודנט, התקופה היתה לא טובה כ"כ בענף ולא היו תגובות לקורות החיים ששלחתי, למזלי, לא הייתי צריך להתחיל את העבודה במשרד קטן שקיבל אותי בפ"ת מאחר וש. בן אברהם מהנדסים זימנו אותי לראיון וקיבלו אותי לעבודה. הזכות לעבוד במשרד הזה בתחילת דרכי נתנה לי את ההזנק להתפתחותי בתחום.

ספר על המעבר בין עבודה כשכיר - לעבודה כעצמאי

עצמאי מלא אף פעם לא הייתי, הדילמה שלי היתה לפתוח משרד קטן עם עבודות קטנות, אבל כפי שאמרתי בלי יכולת אמיתית להתפתח מקצועית ובין לעבוד במשרד גדול בתפקיד משמעותי יותר. אני יודע שהבחירה שלי היתה נכונה למרות שבתחילה היה קושי כלכלי.

ספר על משרד בוקשפן מהנדסים

אלדד בוקשפן הקים את המשרד לפני כמעט 40 שנה. אנחנו צוות של 15 עובדים, כאשר אלדד מנהל את המשרד ואני מוביל אותו בתחום ההנדסי. אנחנו, כפי שאמרתי קודם סוג של משרד בוטיק בעל יכולות הנדסיות מצוינות שלא נופלות מאף משרד גדול בארץ, ואכן, אנחנו מתחרים איתם על פרויקטים בעיקר בתחום של איכות התכנון.

ספר על פרוייקטי הדגל של משרדך ו/או על אחד הפרוייקטים האחרונים המונחים על שולחנכם

סיימנו שבשנתיים האחרונות שני קניונים של קבוצעת עזריאלי בעכו ובקריית אתא, פארק היי טק של חברת גב-ים בהרצליה בשטח של כ- 80,000 מ"ר. אנחנו עכשיו מתכננים פרויקט גדול עבור חברת גב ים בהרצליה שהיקף של 60,000 מ"ר, מגדלי מלונות בבת ים בגובה 42 קומות ועוד הרבה פרויקטים בהיקפים שונים אבל מאתגרים ומענינים.

ספר על איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות - בו אתה חבר

בשנה האחרונה הצטרפתי כחבר פעיל בתא קונסטרוקציות של איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות. אני סבוא שהארגון תורם רבות לקידום מעמד המהנדסים, הן בין המהנדסים והן מול הרשויות. בנוסף, האירגון מקיים קורסים וכנסים לקידום הידע המקצועי של המהנדסים וזו עשייה מבורכת.

ספר על חברותך בועדת מומחים העוסקת בנושא בלוקי בטון ואיטונג

אני חבר בועדות מומחים במכון התקנים בתחום הבלוקים וסטייה בבניה. העבודה בועדות הינה בהתנדבות מלאה אולם מעבר לתרומה לקהילה זה מאפשר לי את הזכות להתנתק במקצת מהעשייה היום יומית ולהתמקד בלימוד ובמחקר בנושאים בהם אנו דנים.

קרדיטים

אלדד בוקשפן מהנדסים בע"מ - טלפון: 03-6185325. פקס: 03-6196133. נייד:
050-3224145

פורטל CivilEng להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה - שמח להגיש לכם סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...
הגולשים מוזמנים להפנות שאלות למרואיינים בפורום הפורטל.

מעוניין\ת להיות המרואיין\ת הבא\ה ?

כתוב\י לנו