זרקור על פרויקט: סכר שלושת הערוצים

מקור: ויקיפדיה. (CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=206094)

סכר שלושת הערוצים הפך להיות תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה בעולם, והעלה את הרף עבור פרויקטים דומים ברחבי העולם. זהו הפרויקט ההידרואלקטרי המשפיע ביותר בעולם; הוא נבנה בעלות כוללת של 25 מיליארד דולר, מפיק יותר מ-20 אלף מגה-וואט חשמל נקי וזול, מורכב מכ-30 טורבינות גדולות ומספק אנרגיה נקייה. למרות שהפרויקט היה נתון במחלוקות, הסכר הפך להיות לא רק אטרקציה תיירותית, אלא גם תורם להפחתת גז החממה באוויר, ומסייע להפחית את השיטפונות הרבים באזור (מה שמצמצם את הנזקים לבתים, לעסקים ולכלכלה המקומית).

פרויקט של 17 שנה

במשך 17 שנה למעלה מ-40 אלף עובדים עמלו על בניית הסכר, אשר נחשב למאמץ אדיר בבנייה והנדסה מודרנית. הסכר חוצה את נהר היאנגצה, שנחשב לאחד הנהרות הארוכים בעולם. בכדי להקים את הסכר, המהנדסים היו צריכים להקים מספר סכרים ארעיים במקום, ולחסום חלקים מהנהר. ברגע שהבנייה של החלק הראשון של הסכר הושלמה, הסכרים הארעיים הוסרו ואיפשרו למים להגיע לטורבינות בתוך הסכר הקבוע.

הסכר מורכב מ-32 טורבינות, שנוצקו כחלק מהקונסטרוקציה של הסכר, ו-34 גנרטורים שמשקלם הוא כ-6,000 טון כ"א. המים מובלים בתוך צינורות הבטון אל הגנרטורים, מה שמפעיל את הטורבינות ובהמשך את הגנרטורים.

מקור: ויקיפדיה (By Photnart - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=39621826)

יסודות חזקים

המבנה, שנבנה באמצעות 28 מיליון מ"ק בטון, הוא נפלא!

בכדי להבטיח שהיסודות של הסכר לא יתפוררו, הותקנו גשרי מעבר (לשפיכת מים עודפים) לצד פירים מבטון שמנקזים את המים במרחק של כ-100 מטר במורד הנהר (וכך מונעים כל אפשרות לנזק פוטנציאלי).

הבנייה של הסכר לא רק צמצמה את הסכנה שבשיטפונות דרך תהליך מבוקר ומפוקח, אלא גם אפשרה צמיחה כלכלית באזור; קיימת תנועה של למעלה מ-150 ספינות הובלה ביום דרך נהר היאנגצה – המעגנות הגדולות בעולם נבנו כאן בכדי לשרת את התנועה השנתית הצפויה. המנגנון פועל כך: הספינה נכנסת למעגן, אשר נסגר מאחוריה, המים מניפים את הספינה למעלה או למטה לאחת מחמש המדרגות - תוך 4 שעות בלבד. בעקבות השימוש במעגנות אלו, תכולת ההובלה גדלה באופן משמעותי, ותרמה להפחתה של כ-20% בכמות הספינות העוברות תדיר בנהר (חסכון כלכלי ותעבורתי עצום) - על כן גידול במשיכה הכלכלית והסביבתית. עבור ספינות נוסעים, משך זמן השיט מקצה לקצה הצטמצם משמעותית בשל השימוש במעלית הספינות, שמקצרת את משך השיט ומאפשרת לספינות להגיע למעלה בתוך 40 דקות לכל היותר.

מחלוקת

למרות הצורך בסכר, במהלך הבנייה התעוררו דאגות הנוגעים לאספקטים הסביבתיים, והקשיים לטווח הארוך שהסכר עלול ליצור. חרף היתרונות הרבים של הסכר, קיימים גם מספר חסרונות; למעלה מ-100 אלף אזרחים סינים הועברו כתוצאה מהבנייה, ויותר מ-5 מיליון טון של סחף ומשקעים נכלאים בתחתית השמורה כל שנה. בכדי לצמצם את האיום של הסכר ובעיות התפעול שהוא יוצר, המתכננים בנו מספר שערים שמטרתם לתעל את המים. משקלו של שער הוא כמשקלו של אוטובוס, והוא מופעל באמצעות בוכנות הידראוליות. כשהשערים נפתחים, המים שוטפים את הסחף החוצה מתוך הסכר.

נושאים נוספים שעשויים לעורר דאגה, הם ההשפעות לטווח ארוך לחיים הימיים ולאספקת האוכל בתוך סין; הסכר עשוי להפריע לתהליך האוורור המאפשר לחיים הימיים ולצמחים לשגשג במים. נוסף על כך, נוצר צורך להעביר אזורים שלמים של גידול דגנים, שלא יכולים לצמוח בסביבה פחות שופעת במים.

סכר שלושת הערוצים יכול לספק את דרישת החשמל לכלכלת סין הצומחת, להפחית את רמות הפליטה הרעילות תוך שימוש בחשמל זול ונקי. השימוש בפחם פחת בכ-30% בשנה, בנוסף לצמצום הפחמן הדו חמצני והגופרית שבאוויר. על כן, למרות החסרונות בבניית הסכר, היתרונות לטווח הארוך עולים על המורכבויות בטווח הקצר, ויספקו פתרון בר-קיימא, כזה שיבטיח את השגשוג העתידי של המדינה. 

מקור: ויקיפדיה (CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=206098)

לקוח מתוך כתב העת Construction Global, גיליון מרץ 2017 https://issuu.com/constructionglobal/docs/cd-march2017-3/8