פיני שלום, יש לי תכנה שנכתבה בזמנו ע"י ד"ר סקרלט בבייסיק ושמחשבת חתך מרוכב של פרופיל כלוא בתוך קורת בטון. התכנית מביאה בחשבון את הזיון האורכי של הבטון. את חישוב כמות הברגים בחתך שאתה מתאר (פרופיל מהצד) תצטרך לעשות בעצמך ע"י חישוב מאמצי הדחייה. אם זה מעניין אותך אוכל לשלוח לך.
מסכים עם קודמיי. ברמה הפרטית הנכון לתכנן קורת פלדה שתהיה מסוגלת לקבל את מלוא תוספת העומס הדרושה.
ברמה התאורטית, או אם תרצה להיות צדיק ולנצל את מלוא הרזרבות העומדות לרשותך, אתה יכול לבדוק את החתך בהתחשב במומנט אינרציה אקוויולנטי לצורך חישוב המאמצים בבטון ובפלדה, ובהתחשב ב"נידוניית" המאמצים שהבטון מביא איתו כתוצאה מהעומס הקבוע הפועל עליו בטרם מתקיים החתך המרוכב. כל זאת כמובן תוך הנחת עיבור זהה לבטון ולפלדה שיובטח ע"י קבלת מאמצי הדחייה דרך הברגים.
ניתן לחשב את זה באנליזה סטטית לא ליניארית כאשר מחליפים את הסמך בכח כלפי מעלה ומחברים את הקורה לקורת הפלדה על ידי קפיצים לא ליניארים שבתחילה הם רכים מאד ולא מעבירים כוחות לפרופיל הפלדה ולאחר מכן הם הופכים לקשיחים מאד ואז אתה מסיר את העומס שפעל כלפי מעלה במקום הסמך.
הבעיה שההתעסקות עם חישוב כזה תעלה לך יותר ממחיר קורת הפלדה
האם קיים תוכנה מסויימת לחישוב שקיעה מומנטים וכו' למשל:
UPN צמוד מהצד !!לקורת בטון כדי לחזקו.
עם התייחסות לזיון קיים בבטון.
ולכמות הברגים לחיבור?
פיני שלום, יש לי תכנה שנכתבה בזמנו ע"י ד"ר סקרלט בבייסיק ושמחשבת חתך מרוכב של פרופיל כלוא בתוך קורת בטון. התכנית מביאה בחשבון את הזיון האורכי של הבטון. את חישוב כמות הברגים בחתך שאתה מתאר (פרופיל מהצד) תצטרך לעשות בעצמך ע"י חישוב מאמצי הדחייה. אם זה מעניין אותך אוכל לשלוח לך.
הי אילן, אם התכנה עדיין קיימת אשמח לקבלה
פיני
קח בחשבון שקורת הבטון כבר עמוסה ומאומצת
כך שתוכנה שתחשב את החתך המורכב לא תעזור לך במיוחד
אני חושב שכדאי לבחור קורת פלדה אשר כשתחושב לבד, ללא "עזרה" של קורת הבטון הקיימת, תעמוד בשקיעות ובתסבולות החוזק הדרושות.
מסכים עם קודמיי. ברמה הפרטית הנכון לתכנן קורת פלדה שתהיה מסוגלת לקבל את מלוא תוספת העומס הדרושה.
ברמה התאורטית, או אם תרצה להיות צדיק ולנצל את מלוא הרזרבות העומדות לרשותך, אתה יכול לבדוק את החתך בהתחשב במומנט אינרציה אקוויולנטי לצורך חישוב המאמצים בבטון ובפלדה, ובהתחשב ב"נידוניית" המאמצים שהבטון מביא איתו כתוצאה מהעומס הקבוע הפועל עליו בטרם מתקיים החתך המרוכב. כל זאת כמובן תוך הנחת עיבור זהה לבטון ולפלדה שיובטח ע"י קבלת מאמצי הדחייה דרך הברגים.
עכשיו תחליט אם אתה צדיק או לא (:
פרטית = פרקטית
תודה על התגובות! יכול להיות שהייתי צריך להסביר את
המקרה הספציפי שלי.
היא קורה על 3 סמכים עם מיפתחים של 2.2 מ בלבד!
ואני רוצה להוריד את העמוד האמצעי שמחזיק עומס מרוכז מקורת מרפסת.
ואז הקורה שלי כרגע אין לה עומסים חיוביים משמעותיים. לא???
וקיים בקורה 2 קוטר 14 תחתון בחתך קורה של 45\20 לגובה הייתי רוצה לנצל את הקיים ולדעת מה אני צריך להשלים זה יחסוך לו אלפים רבים
(העומסים בשדה התקרות הם מקבילים לקורה! ואינם מעומסים על הקורה שלנו .
יש לי עומסים של קיר 20 עם אבן ירושלמית+טיט וכו1.7 טון\מ"א )
פיני
ניתן לחשב את זה באנליזה סטטית לא ליניארית כאשר מחליפים את הסמך בכח כלפי מעלה ומחברים את הקורה לקורת הפלדה על ידי קפיצים לא ליניארים שבתחילה הם רכים מאד ולא מעבירים כוחות לפרופיל הפלדה ולאחר מכן הם הופכים לקשיחים מאד ואז אתה מסיר את העומס שפעל כלפי מעלה במקום הסמך.
הבעיה שההתעסקות עם חישוב כזה תעלה לך יותר ממחיר קורת הפלדה
תודה מראש ! - יש לי רצועת הקשחה בתקרה מקשית עם עומס מרוכז של 30 טון, יתאים חתך מרוכב למצב זה?
הוסף תגובה חדשה