תקן 1001 בפרויקטים מורכבים ודרכי התמודדות ליישומם במינימום תקלות

התקן מכיל בתוכו מגוון רחב של תחומים, אך אגע רק באותם נושאים בעייתיים בהם נתקלתי במהלך תפקידי בחברת דניה סיבוס, כמנהל פרויקט מערכות אלקטרומכניות בבית החולים הציבורי החדש אסותא אשדוד.

תקן 1001 מהו ?

תקן 1001 הוא תקן המגדיר את דרישות רשות הכיבוי לפני אכלוס במבנים שגודלם מעל 200 מ"ר: מבני מגורים, מבנה ציבור ותעשייה.

התקן בנוי ממספר חלקים:

• ת"י 1001 חלק 1 בטיחות אש במבנים: מערכות מיזוג אוויר וארור
• ת"י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש במבנים: מערכות בקרת עשן – בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר
• ת"י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש במבנים: מערכות בקרת עשן – בנייני מגורים גבוהים ורבי קומות
• ת"י 1001 חלק 2.3 בטיחות אש במבנים: מערכות בקרת עשן – בניינים ציבוריים
• ת"י 1001 חלק 3 בטיחות אש במבנים: מדפי אש
• ת"י 1001 חלק 4 בטיחות אש במבנים: סוגר אוטומטי לבקרת עשן
• ת"י 1001 חלק 5 בטיחות אש במבנים: מערכות לסילוק אדים ממטבחים ציבוריים
• ת"י 1001 חלק 6 בטיחות אש במבנים: אוורור והגנה מפני אש במערכות-בישול מסחריות.
• ת"י 1001 חלק 7 בטיחות אש במבנים: מערכות שליטה לחום ולעשן, מפוחים מונעים ע"י חשמל להוצאת עשן –חום.

יישום הדרישות ותכנון נכון של הפרויקט יבטיחו בעת אירוע אש הגנה על חיי אדם ורכוש, כך שבקרות אירוע ניתן יהיה לשלוט בעשן וגזים רעילים, לתעל אותם מחוץ לבניין ולאפשר לשוהים בבניין לצאת בצורה בטוחה מהמבנה.

כל אחד מהקבלנים בפרויקט לוקח חלק ביישום התקן ובאחריות להצלחה בעמידה בדרישות התקן וההכנה לקראת בדיקת מכון התקנים:

• קבלן מיזוג אוויר
• קבלן הגמר/בניין
• קבלן החשמל
• קבלן הגנרטורים
• קבלן אינסטלציה
• קבלן שוט אשפה/כביסה ודואר פניאומטי

מהיכן מתחילים בעצם את התהליך ?

קבלת אישור לעמידה בתקן 1001 הינה יישום כל הדרישות התכנוניות שתוכננו ע"י יועץ הבטיחות ואושרו ע"י הרשויות הרלוונטיות בתחום הבינוי והתקנת המערכות האלקטרומכניות.

יועץ בטיחות מתכנן ומבצע התאמה של המבנה החדש לדרישות הרשויות הרלוונטית כיבוי אש, משטרת ישראל וחוק תכנון ובניה ועוד... .

יועץ הבטיחות מבצע:

• בחינה והתאמה בין התוכנית המבוקשת לדרישות ולתקנים הרלוונטיים.
• מגדיר דרישות ליועצים, עבודה משותפת וליבון הבעיות, תוך מתן הנחיות לפתרון והצגת דרישות לצורך עמידה בתקנים.
• הכנת תכנית בטיחות על גבי  קובץ הגשה ו/או תכנית אדריכלית (גרמושקה) הכוללת את סימוני הבטיחות הנדרשים וכן קובץ הנחיות ספציפיות המתאר במפורט את הדרישות של הבטיחות במבנה ובחלקיו.
• הגשת התוכנית לרשויות ופגישות איתם בנושאים ובדרישות המועלות על ידי הרשויות עד לאישורה של התכנית.
• ליווי הפרויקט לאורך התכנון המפורט ותהליך הבניה, ומתן הנחיות ומענה על שאלות ספציפיות העולות במהלכו של התכנון והביצוע.

בסיום תהליך התכנון התכנית מוגשת לאישור הרשויות.

מתכנן מיזוג אוויר, אדריכלים, מתכנן חשמל, מתכנן אינסטלציה מקבלים הנחיות בהתאם לתכנית הבטיחות ומתכננים את המערכות אלקטרומכניות הקשורות לנושא הבטיחות.

סנכרון הקבלנים הוא תנאי הכרחי להצלחת הביצוע, אתן מספר דוגמאות:

• קבלן הבינוי/גמר אמור לבצע סגירה של תקרות חסינות אש בגבס חסין אש, אישור לביצוע סגירה יכול להתקיים רק לאחר השלמת המערכות בתקרה, מומלץ לקבוע נוהל לאישור סגירה שמבוצע בד"כ ע"י בקרת האיכות שמגדיר שעד שלא הושלמו העבודות לא יינתן אישור לסגירת התקרה..
• פירים למעבר תעלות עשן ייסגרו בסיום ההתקנות באמצעות קירות בלוקים או גבס חסין אש. סגירת הקיר חייבת להתבצע סמוך למדפי אש ועשן כשהוא חוצץ בין שני האזורים (לא פעם מדפי האש מותקנים במרחק מהקיר החוצץ בין שני האזורים). אי סגירה בקן הקיר של מדפי אש ועשן יגרור פירוק מחדש של הקירות ובמקרים חמורים יותר פירוק מערכות נוספות שלא מאפשרות גישה לתיקון.
• קבלן הבינוי/גמר אשר בונה קירות גבס בין אזורי אש חייב לבצע אטימה בין תקרה לקיר באמצעות חומרים עמידים באש.המשמעות לאי ביצוע אטימה בשלבים הראשונים ולפני התקנת המערכות יגרור אחריו פירוק מערכות.
• תעלות מסוג PVC או כל חומר פלסטי אחר העוברים בפירים ביחד עם תעלות עשן יבודדו. המשמעות שיש לבצע חציצה בין התעלות וליצור בפיר הראשי פירים נפרדים לכל אחת מהתעלות  המשרתת מערכת שונה. דרישה זו נובעת מהסיכון שבמעבר האש לתעלות PVC או פלסטי שפולטות גזים רעילים בעת שריפה ודרכם עשוי עשן להתפשט ליתר האזורים שאינם חלק באירוע (תעלות כאלה יש בד"כ למנדפים כימיים ביולוגיים, צינורות HDPE למערכת שפכים ודלוחין ,מערכת דואר פניאומטי ועוד...).
• מסדרונות מילוט (ניפוח, על לחץ)-מערכות בתקרת מסדרונות המילוט יותקנו כשהן משרתות את האזור בלבד ולכן לא יעברו מערכות אחרות בתוואי. תקרות המתוכננות באזור זה יהיו חסינות אש וכל גופי התאורה שיותקנו יהיו חיצוניים. בפתחי אוויר ועשן יותקנו בהן F.D,S.D (מדפי עשן ומדפי אש). פתחי שרות יתאימו לעמידה באש למשך 120 דקות.

שינויים בתכנון במהלך הפרויקט

ברוב הפרויקטים מבוצעים שינויים בחלוקה הפנימית של החדרים והאזורים כחלק משינוי קונספט.

חדרים מסוימים הופכים למחסנים שעפ"י התקנים יש להתייחס אליהם בתכנון כאזורי אש נפרדים.

שינויים אלה מחייבים התייחסות של כל אחד מהמתכננים ובמקביל עדכון של גרמושקת הבטיחות מול הרשויות.

בודק מטעם מכון התקנים לא יתחיל בביצוע בדיקת המתקן לעמידה בתקן 1001 כאשר התכניות אינן תואמות את תכניות האדריכלות המבוצעות בשטח.

מומלץ לבצע בדיקת התאמה בין תכנית האדריכלות לבין גרמושקת הבטיחות שאושרה והנ"ל צריך להיבדק ע"י האדריכל בתאום עם יועץ הבטיחות.

בדיקה מקדימה כזאת תחסוך הרבה אי התאמות שיגררו הוצאות כספיות כתוצאה מביצוע  מחדש לרבות אי עמידה בלוחות הזמנים לקבלת אישור אכלוס (טופס 4).

להלן מספר דוגמאות לאי התאמות:

1. מעליות מסוג MRL לפי התקן פיר שגובהו מעל 15 מטר או יותר מ-2 קומות מחייב שחרור עשן טבעי (גודל הפתח 1.5% משטח רצפת הפיר ) ולכן בהביט התכנוני חייבים לתת את הדעת כבר בשלב התכנון ,מאחר והמעליות בד"כ ממוקמות במרכז המבנה ובאזורים שהתקנת תעלה לשחרור עשן באופן טבעי היא בעיתית עד בלתי אפשרית.
2. חדרים מיוחדים כדוגמא חדרי חמצן, גזים, גנרטורים, חומ"ס ועוד... מחייבים אוורור וחדרים אלה צריכים להיות מוגדרים כאזורי אש נפרדים באמצעות בנייתם כקופסה סגורה שתעכב התפשטות האש פנימה (בבניית בית חולים יש הנחיות בנהלי משרד הבריאות לנושא, יש להתאים את הדרישות בנוהל לתכניות).
3. שוט אשפה (סילוק אשפה בוואקום), מוגדר כאזור אש. הצינור עובר בצורה אנכית וגם אופקית, חוצה אזורי אש שונים ולכן בכל המקומות בהם עובר הצינור יש צורך בעטיפתו כנגד אש עם יריעות חסינות אש או עטיפת גבס ל-120 דקות. הדבר נכון גם לשוט כביסה וכל תשתית שחוצה אזורי אש ומוגדרת ברמת סיכון ובהתאם לדרישות התקן.
4. בפירים  נדרשים לבצע אטימה ל- 120 דקות עבור יציאת תעלות שחרור עשן ומיזוג אוויר משני ציידי הפירים. מרגע התקנת התעלות בפיר אין גישה לביצוע איטום של החלק הפנימי והפתרון שניתן לביצוע הינו איטום מצד אחד בשכבות נוספות על מנת שהקיר יהיה עמיד ל-120 דקות כפי שהתקן מגדיר(פתרון זה ניתן אחרי דיון עם מכון התקנים לפתרון הבעיה), מומלץ להיוועץ עם בודק מכון התקנים למציאת פתרון.
5. לוח חרום מוגדר כלוח שמפעיל את כל הצרכנים בחרום כדוגמת משאבת ספרינקלרים  חשמלית, מפוחי עשן ,מדפי אש ועשן ועוד חייב להיות מותקן באזור אש נפרד. במקרה שריפה באזור בו הוא מותקן, לא תהיה השפעה עליו באופן מידי וכך יוכלו המערכות החיוניות להמשיך לפעול (אם בתכנון הוא מותקן בחדר חשמל עם לוחות נוספים, ייבנה חדרון עם מעטפת הגנה ל-120 דקות כנגד אש וכולל שחרור עשן ומערכות בטיחות בתוך החדר.
6. בתכנון יש צורך בהשארת פתחים לצורך ניקוי המנדף. הפתחים צריכים לאפשר נגישות לתעלה. מדובר לא פעם על חציית אזורי שונים עם תעלות המנדף ולכן יש צורך בהתקנת דלת חסינת אש שתאפשר גישה לתעלה לצורך ניקויה. מומלץ למפות את כל האזורים בהם יש צורך בהשארת פתח לתעלת נידוף ולהתחשב בעת ביצוע תכנית סופרפוזיציה להתקנת המערכות על מנת שתתאפשר נגישות לתעלה ולפתיחת הדלת שתותקן.

באיזה שלב צריך להתחיל את בדיקות 1001 בנוכחות מכון התקנים ?

בטרם הגיעו מכון התקנים לאתר יש להכין:

• סט תכניות מיזוג אוויר הכולל תכנית ורטיקאלית של תעלות מיזוג אוויר ושחרור עשן.
• תכנית מיקום מפוחי עשן בבניין.
• תכנית מיקום כל מדפי אש ועשן .
• תכנית פרישת תעלות מנדפים בפרויקט.
• גרמושקת בטיחות חתומה ע"י הרשויות.
• תכנית חלוקת אזורי האש במבנה.

בד"כ יבקש בודק מכון התקנים ללמוד את התכניות לפני הגעתו לאתר ויש לקחת בחשבון בלוחות הזמנים את פרק הזמן הזה שעשוי להימשך שבועות במבנים גדולים, מורכבים ובעלי סיכון גבוה.

מומלץ לזמן את מכון התקנים לביצוע סיורים ובדיקות מיד עם סיום ביצוע תעלות מיזוג אוויר ושחרור עשן.
מאחר ובד"כ  סדר כניסת קבלני המערכות , קבלן מיזוג אוויר נכנס ראשון לביצוע כשהתעלות צמודות לתקרת המבנה ולכן נכון יהיה שכבר בסיום התקנת תעלות מיזוג אוויר, מדפי עשן ואש תתחיל הבדיקה בשטח עם מכון התקנים.

מומלץ לקיים סיור ראשון להתרשמות וסיור כשבסופו תקבע תכנית בדיקות ויוגדרו לוחות זמנים לבדיקה.
סיור שני יתבצע עם סגירת פירים באמצעות קירות גבס וביצוע אטימה של מעברים ופתחים בחומרי אטימה מעכבי בעירה.

במידה ומכון התקנים יגיעו בשלבים מתקדמים מאוד(בסיום התקנת כל המערכות ואף גרוע מכך בעת סגירת תקרות), סיכוי גדול שיהיה צורך לפרק תקרה ואף חלקים מקירות על מנת לאפשר בדיקה של הבודק.

ככל שנדאג לשתף פעולה עם בודק מכון התקנים במבנה בשלבים מקדימים קל יותר יהיה לקבל אישור.
חשוב לציין כי אישור מכון התקנים ניתן למבנה בשלמותו ולא באופן חלקי.

מומלץ למנות בעל תפקיד בפרויקט שינהל וירכז את הטיפול בהכנת הפרויקט לעמידה בתקן 1001 תפקידו לבדוק ולעקוב אחרי ביצוע העבודות לרבות תאום עם בודק מכון התקנים.
ביצוע ישיבות התקדמות אחת לשבוע אולי אף יותר בהתאם לצורך ותאום סיורים.

מערך הפעלת המפוחים כפי שבוצע בפרויקט בית החולים החדש באשדוד מנקודת הזנה חשמלית ועד למפוחים שחרור עשן: 

• גנרטור חרום - שמופעל במצב שבו נותק הזרם החשמלי באתר והוא היחידי שנותר לפעול בעת ניתוק חשמל אם יהיה צורך בכך(להזכירכם בעת גילוי-אש לא כמו בכל המתקנים, אין ניתוק חשמל אוטומטי ולכן בעת אירוע אש יחליט הכבאי ביחד עם מהנדס בית החולים/מנהל רפואי איזה לוח לנתק ומתי, מערכות בית החולים הינן מערכות מצילות חיים וכל החלטה צריכה להיות שקולה.
• לוח ראשי G1 - מיקומו בחדר גנרטורים המזין מערכות חיוניות הכולל 2 לוחות חרום (בגג ובמפלס 1-).
• לוחות חרום ראשיים - בגג ובקומה 1- (בתמונה המצורפת מטה, לוח חרום קומה 1-).
• לוחות חלוקה והזנת מדפי אש ועשן ומפוחים - מפוזרים בקומות.
• לוחות מתאמים - תפקידם להפעיל באמצעות רכזת גילוי אש את מדפי אש ועשן, מפוחים ולוחות מיזוג אוויר (פקודת ניתוק בעת אירוע).
• מדפי אש ועשן - בפרויקט הותקנו כ-1500 מדפי אש ועשן.
• מפוחי עשן - הותקנו בפרויקט כ-60 מפוחים המחולקים לפי אזורי אש שונים לפי מטריצה שאושרה ע"י יועץ הבטיחות.                                                                                                                                                                              בתמונה: לוח מפוחים ראשי

לוח ראשי גנרטור חירום G1

לוח ראשי חירום קומה -1,  חדר חשמל ראשי

לוח מדפי אש ועשן, מבט מבחוץ

לוח מדפי אש ועשן, מבט מבפנים

לוח מתאמים בין מע' גילוי אש ללוחות מפוחים ומדפי אש ועשן

מפוח עשן טיפוסי קומה 1, בניין אשפוז

לסיכום

עמידה בתקן 1001 על כל פרקיו והצלחה בבדיקה ובישומו אפשרי באמצעות ניהול נכון של "האירוע" ע"י אחראי שילווה את הנושא כבר בשלביו הראשונים.
קבלת אישור תקן 1001 תינתן ע"י מכון התקנים לאחר שביצענו את כל הבדיקות למערכות הבטיחות בבניין לרבות ביצוע אינטגרציה.

• למאמר נוסף של אלי סדון בנושא "ניהול מערכות אלקטרומכניות בפרויקטים מורכבים": כניסה