ראיון עם שי בהרב - רשמים מרילוקיישן בענף האנרגיה
חלק א` - הקדמהחלק ב` - גוף הראיון
חלק ג` - סיכום
ספר על עצמך ועל הרקע שלך המקצועי שלך
סיימתי את לימודי ב 2001 במסלול הדו חוגי לפיסיקה ומחשבים באוניברסיטת תל אביב. לאחר עבודה קצרה בפרטנר של כ 8 חודשים "נפלה" עלי ההזדמנות להצטרף לפרויקט יזמי בתחום הנפט הכבד שהובילה אותו חברת אורמת בצפון אלברטה אשר בקנדה. בפרויקט הייתי מעורב בכל שלבי הפיתוח בין השנים 2001 ל-2007. לאחר מכן חזרתי לארץ והמשכתי לעבוד בפרויקטים השונים של אורמת מהארץ. רוב זמני הוקדש לפרויקט גיאוטרמי גדול בדרום קליפורניה. בתחילת 2010 עזבתי את אורמת ומאז אני מנסה לקדם יזמות פרטית שלי.
ספר קצת על העולם האישי מחוץ לעבודה
כיום אני נשוי עם 3 ילדים ואת הזמן הפנוי שלי אני מנסה להשקיע כמה שיותר במשפחה. אני מאוד אוהב לטייל ואנו מנסים לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה. מלבד זאת אני חולה כדורגל מה שהיה חסר לי מאוד בקנדה עד שבלית ברירה למדתי להחליק על הקרח ושיחקתי הוקי. בארץ אני משתדל לשחק לפחות פעם בשבוע ורואה הרבה ספורט 5 ו 5+.
באיזו משרה אתה עוסק ומה תפקידך בפועל ?
כיום בהגדרה אני מנהל פרויקטים. בתפקידי האחרון באורמת בפועל ניהלתי את ההנדסה של הפרויקט על כל ההבטים שלה והייתי החוט המקשר בין ההנדסה שהתבצעה בארץ לצוות ההקמה המקומי בקליפורניה. תפקיד שכמובן לווה בנסיעות תכופות לח"ול והיוה נטל גדול על המשפחה. בשליחות בקנדה התקדמתי מבחינה מקצועית ממהנדס מתקן שהיה אמון על ניתוח כל התוצאות שהתקבלו מהנסויים הרבים שקיימנו בו לאחר מכן הייתי מהנדס תהליך בצוות התכנון של המתקן המסחרי בשלב התכנון העקרוני ולבסוף הייתי הטכנולוג הראשי בצוות התכנון המדויק ובשלב ההקמה וההפעלה.
כיום בהגדרה אני מנהל פרויקטים. בתפקידי האחרון באורמת בפועל ניהלתי את ההנדסה של הפרויקט על כל ההבטים שלה והייתי החוט המקשר בין ההנדסה שהתבצעה בארץ לצוות ההקמה המקומי בקליפורניה. תפקיד שכמובן לווה בנסיעות תכופות לח"ול והיוה נטל גדול על המשפחה. בשליחות בקנדה התקדמתי מבחינה מקצועית ממהנדס מתקן שהיה אמון על ניתוח כל התוצאות שהתקבלו מהנסויים הרבים שקיימנו בו לאחר מכן הייתי מהנדס תהליך בצוות התכנון של המתקן המסחרי בשלב התכנון העקרוני ולבסוף הייתי הטכנולוג הראשי בצוות התכנון המדויק ובשלב ההקמה וההפעלה.
מדוע החלטת ללמוד פיסיקה ובמדעי המחשב וכיצד מצאת את עצמך מתכנן מתקני נפט בקנדה ?
החלטתי ללמוד פיסיקה כי זה תחום שענין אותי ומדעי המחשב כי זה תחום יותר פרקטי. זה נראה לי מסלול מאוד מאתגר ומרחיב אופקים שיאפשר לי להשתלב במקום עבודה שיש לו הבטים טכנולוגים אלו או אחרים. פיסיקה ומדעי המחשב הם תחומים שונים מאוד אף אל פי שהם משויכים שניהם למחלקה של מדעים מדויקים. בעוד מחשבים הוא מדע מדויק שמעודד חשיבה בינרית פיסיקה הוא מדע של קרובים שמעודד יותר חשיבה אנליטית. אני חיפשתי תחום שיאפשר שימוש בכלים שרכשתי מלימודי המחשב על מנת לפתח מודלים מתמטיים לתהליכים פיסיקלים. האמת שתכננתי להמשיך לתואר שני אך הייתי חייב להתחיל לעבוד היות והתואר הראשון רוקן אותי מבחינה פיננסית. התחלתי לעבוד בפרטנר על מנת להתבסס קצת כלכלית ואז נפלה ההזדמנות מאורמת והשאר היסטוריה או יסופר בהמשך הראיון .
החלטתי ללמוד פיסיקה כי זה תחום שענין אותי ומדעי המחשב כי זה תחום יותר פרקטי. זה נראה לי מסלול מאוד מאתגר ומרחיב אופקים שיאפשר לי להשתלב במקום עבודה שיש לו הבטים טכנולוגים אלו או אחרים. פיסיקה ומדעי המחשב הם תחומים שונים מאוד אף אל פי שהם משויכים שניהם למחלקה של מדעים מדויקים. בעוד מחשבים הוא מדע מדויק שמעודד חשיבה בינרית פיסיקה הוא מדע של קרובים שמעודד יותר חשיבה אנליטית. אני חיפשתי תחום שיאפשר שימוש בכלים שרכשתי מלימודי המחשב על מנת לפתח מודלים מתמטיים לתהליכים פיסיקלים. האמת שתכננתי להמשיך לתואר שני אך הייתי חייב להתחיל לעבוד היות והתואר הראשון רוקן אותי מבחינה פיננסית. התחלתי לעבוד בפרטנר על מנת להתבסס קצת כלכלית ואז נפלה ההזדמנות מאורמת והשאר היסטוריה או יסופר בהמשך הראיון .
מהו מתקן שדרוג של נפט כבד Upgrader ?
נפט כמו שכולנו מכירים (או חושבים שמכירים) הוא בגדול תערובת של חומרים שונים כולם מורכבים משרשראות של פחממנים ומימנים בתוספת מזהמים שונים. מה שאנשים פחות מבינים שנפט אחד שונה ממשנהוא לעיתים אפילו במצב הצבירה שלו. חבית נפט בקנדה שונה מחבית נפט בערב הסעודית ושונה מחבית נפט בישראל (לכשימצאו). כשאומרים בחדשות שמחיר חבית הנפט הוא כך וכך הכוונה היא למחיר חבית נפט טקסני (שנחשב נפט "איכותי") והוא מהווה נקודת יחס לכל סוגי הנפט האחרים בעולם. חבית נפט זו אינה התוצר הסופי אלא מהווה חומר גלם לבתי הזיקוק. בצפון קנדה (ובמקומות אחרים בעולם) מסיבות שתאוריות רבות הומצאו להסביר אותם, תהליך שיבוחו של הנפט עצר בשלב מסוים או שהתנאים ליצירת נפט "קל" לא הבשילו ונותר מחצב שקרוי נפט כבד (BITUMEN ). נפט כבד הוא נפט שחייב לעבור תהליך נוסף(UPGRADING ) על מנת להביא אותו למצב שיוכלו למכור אותו כחומר גלם לבתי הזיקוק. תהליכי השיבוח הומצאו כבר בשנות ה30 של המאה הקודמת אך אנו פיתחנו תהליך יותר יעיל מה שחוסך כמובן בעלויות התפעול וההפקה של הנפט. יש להבין כי העתודות המוצהרות של הנפט הכבד בקנדה גדולות אפילו מעתודות הנפט במזרח התיכון כך שהפוטנציאל הוא אדיר.
נפט כמו שכולנו מכירים (או חושבים שמכירים) הוא בגדול תערובת של חומרים שונים כולם מורכבים משרשראות של פחממנים ומימנים בתוספת מזהמים שונים. מה שאנשים פחות מבינים שנפט אחד שונה ממשנהוא לעיתים אפילו במצב הצבירה שלו. חבית נפט בקנדה שונה מחבית נפט בערב הסעודית ושונה מחבית נפט בישראל (לכשימצאו). כשאומרים בחדשות שמחיר חבית הנפט הוא כך וכך הכוונה היא למחיר חבית נפט טקסני (שנחשב נפט "איכותי") והוא מהווה נקודת יחס לכל סוגי הנפט האחרים בעולם. חבית נפט זו אינה התוצר הסופי אלא מהווה חומר גלם לבתי הזיקוק. בצפון קנדה (ובמקומות אחרים בעולם) מסיבות שתאוריות רבות הומצאו להסביר אותם, תהליך שיבוחו של הנפט עצר בשלב מסוים או שהתנאים ליצירת נפט "קל" לא הבשילו ונותר מחצב שקרוי נפט כבד (BITUMEN ). נפט כבד הוא נפט שחייב לעבור תהליך נוסף(UPGRADING ) על מנת להביא אותו למצב שיוכלו למכור אותו כחומר גלם לבתי הזיקוק. תהליכי השיבוח הומצאו כבר בשנות ה30 של המאה הקודמת אך אנו פיתחנו תהליך יותר יעיל מה שחוסך כמובן בעלויות התפעול וההפקה של הנפט. יש להבין כי העתודות המוצהרות של הנפט הכבד בקנדה גדולות אפילו מעתודות הנפט במזרח התיכון כך שהפוטנציאל הוא אדיר.
ספר על חברת אורמת ופעילותה בארץ ובחו"ל
אורמת היא חברה שפועלת בתחום האנרגיות החלופיות כבר מעל 40 שנה. עיקר פועלה הוא תכנון הקמה ותפעול של תחנות כח גאוטרמיות בכל העולם. כמו כן היא פועלת במספר שווקים משניים כמו טורבינות תקשורת, תחנות כח סולריות, תחנות כח המנצלות את החום השיורי הנפלטים ממתקני גז או נפט ועוד. במסגרת החיפוש אחרי הזדמנויות עסקיות נוספות היא נכנסה למיזם הנפט הכבד בקנדה לפני יותר מ 10 שנים בו אני נטלתי חלק. למרות שבעבר היו לאורמת כמה מתקנים בארץ בתחומים שונים של אנרגיה אלטרנטיבית כיום אין לאורמת שום מתקנים אופרטיבים בארץ. בעולם אם זאת אורמת פעילה מאוד בארה"ב אך יש לה גם מתקנים פעילים בעשרות מדינות אחרות באפריקה, אירופה, דרום ומרכז אמריקה ואפילו בניוזילנד הרחוקה. בקנדה חברת אורמת הקימה את חברת OPTI CANADA שבשיתוף עם חברת נפט גדולה וידועה בשם NEXEN הקימה את המתקן הנפט המסחרי הראשון המושתת על הטכנולוגיה שפיתחנו. המתקן הופעל בקיץ 2009 והוא בדרך להגיע לתפוקת התכנון שלו בת 70,000 חביות ליום ב-2011.
אורמת היא חברה שפועלת בתחום האנרגיות החלופיות כבר מעל 40 שנה. עיקר פועלה הוא תכנון הקמה ותפעול של תחנות כח גאוטרמיות בכל העולם. כמו כן היא פועלת במספר שווקים משניים כמו טורבינות תקשורת, תחנות כח סולריות, תחנות כח המנצלות את החום השיורי הנפלטים ממתקני גז או נפט ועוד. במסגרת החיפוש אחרי הזדמנויות עסקיות נוספות היא נכנסה למיזם הנפט הכבד בקנדה לפני יותר מ 10 שנים בו אני נטלתי חלק. למרות שבעבר היו לאורמת כמה מתקנים בארץ בתחומים שונים של אנרגיה אלטרנטיבית כיום אין לאורמת שום מתקנים אופרטיבים בארץ. בעולם אם זאת אורמת פעילה מאוד בארה"ב אך יש לה גם מתקנים פעילים בעשרות מדינות אחרות באפריקה, אירופה, דרום ומרכז אמריקה ואפילו בניוזילנד הרחוקה. בקנדה חברת אורמת הקימה את חברת OPTI CANADA שבשיתוף עם חברת נפט גדולה וידועה בשם NEXEN הקימה את המתקן הנפט המסחרי הראשון המושתת על הטכנולוגיה שפיתחנו. המתקן הופעל בקיץ 2009 והוא בדרך להגיע לתפוקת התכנון שלו בת 70,000 חביות ליום ב-2011.
במה עבדת לפני שהחלטת לבצע רילוקיישן ?
לאחר שסימתי את לימודי עבדתי בכלל בתחום של מחשבים בחברת פרטנר שהיתה אז עוד בשלבים הראשונים של הכניסה לשוק הסלולר אך עשיתי זאת רק בשביל לגייס בעצם כסף כדי להמשיך לתואר שני.
לאחר שסימתי את לימודי עבדתי בכלל בתחום של מחשבים בחברת פרטנר שהיתה אז עוד בשלבים הראשונים של הכניסה לשוק הסלולר אך עשיתי זאת רק בשביל לגייס בעצם כסף כדי להמשיך לתואר שני.
מה היו השיקולים לחפש עבודה בחו"ל ? כיצד חיפשת משרות בחו"ל ?
תמיד רציתי לנסות לחיות מספר שנים בחו"ל בעבודה או בלימודים. האמת שבזמן שעבדתי בפרטנר לא תכננתי עדין להגשים את התוכנית כי רציתי לסיים תואר שני ואז לחפש הזדמנות לרילוקישן אבל אמא שלי (באמת סיפור אמיתי....) התקשרה אלי יום אחד וסיפרה לי על מודעה מענינית בעיתון. חברת אורמת חיפשה אז דוקטרנט לפיסיקה או כימיה לתפקיד מהנדס מתקן למתקן ניסוי גדול בקנדה. התקשרתי ובמקרה ענה לי יורם ברוניקי מי שלימים התמנה לנשיא אורמת אך בזמן ההוא היה מנהל הפרויקט של הנפט הכבד. הוא שאל אותי אם אני דוקטורנט עניתי שלא. אם סימתי תואר שני עניתי שנרשמתי לתואר אך רק לשנה הבאה. אבל כנראה שנוצרה איזשהיא כימיה כי הוא זימן אותי לראיון ראשון והחליט לתת לי הזדמנות להוכיח את עצמי בשטח. יש לציין שעתיד הפרויקט בתקופה ההיא היה לא ברור ובשנה הראשונה הייתי כל הזמן על הקו וביליתי יותר מ50% מהזמן בקנדה. לאחר כשנה שהיה כבר ברור שהפרויקט מתקדם ניתנה לי האופציה להביא את משפחתי. אשתי היתה בדיוק בחופשת לידה לאחר הולדת בתי הבכורה ולכן זה התאים גם לה. בתחילה דובר על תקופה של חצי שנה אך מהר מאוד שונה החוזה לשנתיים ולבסוף נשארנו כמעט שש שנים.
תמיד רציתי לנסות לחיות מספר שנים בחו"ל בעבודה או בלימודים. האמת שבזמן שעבדתי בפרטנר לא תכננתי עדין להגשים את התוכנית כי רציתי לסיים תואר שני ואז לחפש הזדמנות לרילוקישן אבל אמא שלי (באמת סיפור אמיתי....) התקשרה אלי יום אחד וסיפרה לי על מודעה מענינית בעיתון. חברת אורמת חיפשה אז דוקטרנט לפיסיקה או כימיה לתפקיד מהנדס מתקן למתקן ניסוי גדול בקנדה. התקשרתי ובמקרה ענה לי יורם ברוניקי מי שלימים התמנה לנשיא אורמת אך בזמן ההוא היה מנהל הפרויקט של הנפט הכבד. הוא שאל אותי אם אני דוקטורנט עניתי שלא. אם סימתי תואר שני עניתי שנרשמתי לתואר אך רק לשנה הבאה. אבל כנראה שנוצרה איזשהיא כימיה כי הוא זימן אותי לראיון ראשון והחליט לתת לי הזדמנות להוכיח את עצמי בשטח. יש לציין שעתיד הפרויקט בתקופה ההיא היה לא ברור ובשנה הראשונה הייתי כל הזמן על הקו וביליתי יותר מ50% מהזמן בקנדה. לאחר כשנה שהיה כבר ברור שהפרויקט מתקדם ניתנה לי האופציה להביא את משפחתי. אשתי היתה בדיוק בחופשת לידה לאחר הולדת בתי הבכורה ולכן זה התאים גם לה. בתחילה דובר על תקופה של חצי שנה אך מהר מאוד שונה החוזה לשנתיים ולבסוף נשארנו כמעט שש שנים.
כיצד קבלה המשפחה שלך והחברים את ההחלטה על המעבר ?
היות וכולם ראו את זה רק בעצם כמשהו זמני לשנתיים אז כולם מאוד תמכו במהלך. עם השנים יש לציין היה לחץ הולך וגובר מצד המשפחות שנחזור. במיוחד הסבים והסבתות שרצו להכיר יותר את הנכדים שלהם.
אילו צעדים אופרטיביים ביצעת על מנת שהמעבר לחו"ל יהיה פשוט ככל האפשר ?
האמת שלא עשינו כלום כי בהתחלה חשבנו שהכל זמני רק לכמה חודשים אך מהנסיון הייתי יכול ליעץ שיש לדאוג בעיקר למגורים בסביבה נוחה וטובה שתקל את הקליטה על המשפחה. החברה עזרה לנו בכל דבר: לפתוח חשבון, למצוא בתי ספר לילדים להוציא רשיון נהיגה וכו" אבל הכל רק בדיעבד לאחר שנחתנו שם. האם זה סוף העולם? לא. הכל ניתן לסדר במיוחד אם המעבר הוא למדינה מערבית אך תמיד יותר נחמד אם מישהוא עושה את זה בשבילך מראש. מהנסיון שלי הכי חשוב זה להתמקם באזור שהמשפחה שלך תאהב. בשבילי עצם הנסיעה והמיזם סיפקו לי מספיק ענין מהעבודה ומההזדמנות שניתנה לי. המשפחה ובעיקר האישה צריכה להמציא את עצמם מחדש במקום זר (וקר!! במקרה שלי) לכן הכי חשוב לספק לה בית במיקום נח וטוב על מנת שהקליטה הראשונית תצליח.
האמת שלא עשינו כלום כי בהתחלה חשבנו שהכל זמני רק לכמה חודשים אך מהנסיון הייתי יכול ליעץ שיש לדאוג בעיקר למגורים בסביבה נוחה וטובה שתקל את הקליטה על המשפחה. החברה עזרה לנו בכל דבר: לפתוח חשבון, למצוא בתי ספר לילדים להוציא רשיון נהיגה וכו" אבל הכל רק בדיעבד לאחר שנחתנו שם. האם זה סוף העולם? לא. הכל ניתן לסדר במיוחד אם המעבר הוא למדינה מערבית אך תמיד יותר נחמד אם מישהוא עושה את זה בשבילך מראש. מהנסיון שלי הכי חשוב זה להתמקם באזור שהמשפחה שלך תאהב. בשבילי עצם הנסיעה והמיזם סיפקו לי מספיק ענין מהעבודה ומההזדמנות שניתנה לי. המשפחה ובעיקר האישה צריכה להמציא את עצמם מחדש במקום זר (וקר!! במקרה שלי) לכן הכי חשוב לספק לה בית במיקום נח וטוב על מנת שהקליטה הראשונית תצליח.
משהוא כללי שהייתי מוסיף שוב מהנסיון האישי שלי בדיעבד הוא שלא כדאי להסתכל על המעבר כמשהוא זמני, אמנם רב הרילוקישנים מוגבלים בדרך כלל בזמן על ידי המעביד אך רבים מהם לרב מתארכים יותר מהצפוי. יש להסתכל על המעבר כתוכנית לשנים הקרובות ולנסות לצמצם את הקשרים בארץ כבר ממהתחלה. אני למשל המשכתי בחודשים הראשונים להחזיק דירה שכורה בארץ והעברתי רק חלק מהרכוש של הדירה וכתוצאה מכך הקליטה שלי היתה איטית יותר וקשה יותר. אם החלטת לנסות לעבוד בחו"ל תנסה שהמעבר ואיתו הקליטה תהיה מהירה ככל האפשר. הרגשת האי ודאות של אני כאן אבל חלק ממני עדיין שם פוגעת מאוד בקליטה שלך בארץ היעד.
האם תוכל להסביר את תנאי תשלום המשכורת, ביטוח בריאות, מיסים מקומיים ומס הכנסה ?
הדבר תלוי רבות בחברה ששולחת אותך. בדרך כלל ברילוקישן לתקופה ארוכה מקימה חברת האם חברת בת שמשלמת לך את המשכורות בכסף מקומי וכן דואגת לך לביטוח בריאות לך ולמשפחה. במקרה זה ברור שאתה משלם את המיסים בארץ היעד. בדרך כלל (ואני מסתייג בכונה) בשיטה זו אתה מכוסה מבחינה זו שלא יבקשו ממך לשלם מסים גם בארץ. בכל מקרה כדאי מאוד ללכת לשעת יעוץ אצל יועץ מס המתמחה במסוי בין לאומי ולהראות לו את חוזה העבודה שלך בחו"ל על מנת לא להסתבך עם תשלומים מיותרים למס הכנסה בחזרה לארץ בתום התקופה. יש לציין שלעיתים אתה מסתנור מהמשכורת הגבוהה בחו"ל אך עליך לקחת בחשבון שהיא לא כוללת דברים מסוימים שכן היית זוכה להם בארץ כמו בונוסים ותנאים סוציאלים שונים שקיבלת בזמן עבודתך בארץ ולא בטוח שתזכה להם בחו"ל.ביטוחים שונים כמו ביטוח לאומי ובטוחי בריאות ופנסיה שונים כדאי לשקול להמשיך באופן חלקי גם באופן עצמאי.
הדבר תלוי רבות בחברה ששולחת אותך. בדרך כלל ברילוקישן לתקופה ארוכה מקימה חברת האם חברת בת שמשלמת לך את המשכורות בכסף מקומי וכן דואגת לך לביטוח בריאות לך ולמשפחה. במקרה זה ברור שאתה משלם את המיסים בארץ היעד. בדרך כלל (ואני מסתייג בכונה) בשיטה זו אתה מכוסה מבחינה זו שלא יבקשו ממך לשלם מסים גם בארץ. בכל מקרה כדאי מאוד ללכת לשעת יעוץ אצל יועץ מס המתמחה במסוי בין לאומי ולהראות לו את חוזה העבודה שלך בחו"ל על מנת לא להסתבך עם תשלומים מיותרים למס הכנסה בחזרה לארץ בתום התקופה. יש לציין שלעיתים אתה מסתנור מהמשכורת הגבוהה בחו"ל אך עליך לקחת בחשבון שהיא לא כוללת דברים מסוימים שכן היית זוכה להם בארץ כמו בונוסים ותנאים סוציאלים שונים שקיבלת בזמן עבודתך בארץ ולא בטוח שתזכה להם בחו"ל.ביטוחים שונים כמו ביטוח לאומי ובטוחי בריאות ופנסיה שונים כדאי לשקול להמשיך באופן חלקי גם באופן עצמאי.
בקנדה ובעוד מספר ארצות גם שכירים חייבים להגיש דוח למס הכנסה פעם בשנה כל שנה. כדאי ללכת כבר בחודש הראשון פגישה עם יועץ מס מקומי שיסביר לך את כל ההטבות המס להם אתה זכאי ושלרב אתה כלל לא מודע להן. כדאי גם, לפחות בפעם הראשונה לגשת ליועץ מס מקומי שימלא עבורך את טופס החזר המס השנתי. זה אמנם עולה קצת כסף אך בדרך כלל הוא משיג לך החזר טוב יותר ממה שהייתי מוציא בעצמך.
האם צריך לפתוח חשבון בנק בחו"ל ?
כדאי לפתוח חשבון בחו"ל וכמה שיותר מהר. העברת כספים מהארץ היא מטרד שגוזל זמן וכסף ומפריע לך לקליטה נוחה ומהירה. באופן כללי כדאי להעביר את מרכז החיים שלך לארץ היעד כמה שיותר מהר. דרך אגב גם מבחינת מיסוי ההגדרה היבשה של מס הכנסה לאזרח ישראלי שעובד בחו"ל אך לא צריך לשלם מסים בארץ זה אדם המוכיח שמרכז החיים שלו בתקופה הנידונה היתה מדינה בחו"ל ולא בארץ וזה כולל חשבון בנק, מוסדות חינוך של ילדיו ,מספר הימים שבהם לא שהה בארץ ועוד.
האם המשפחה שלך עברה איתך ?
כן, אשתי היתה בדיוק בחופשת לידה עם בתי הבכורה מיקה שהיתה בת 3 חודשים. בזמן שהותנו נולד לי בני השני עומרי (אזרח קנדי). לאחר חזרתנו לארץ נולדה בתי השלישית הילי.
כן, אשתי היתה בדיוק בחופשת לידה עם בתי הבכורה מיקה שהיתה בת 3 חודשים. בזמן שהותנו נולד לי בני השני עומרי (אזרח קנדי). לאחר חזרתנו לארץ נולדה בתי השלישית הילי.
איך נראים חיי המשפחה בחו"ל ?
יש להבין שמעבר לחו"ל יכול להחליש או לחזק את המשפחה הגרעינית. יש לתת את הזמן למשפחה להשתלב ולגלות כמה שיותר סבלנות לבן\בת הזוג המתלוים אליכם. המקרה שלנו החצי שנה הראשונה היתה קשה ולא פעם אשתי רצתה לחזור אך לאחר שעברנו לסביבה בעיר שיותר התאימה לה ושהתחלנו להתרגל ולהשתלב במקום החדש פתאום רואים גם את היתרונות הרבים שיש למקום להציע ולא רק את החסרונות. הניתוק מהמשפחה המורחבת מערים קשיים וגעגועים רבים אך מצד שני מחזק מאוד את המשפחה הגרעינית. אני מרגיש שהשליחות גרמה לנו להנות הרבה יותר מהמשפחה הצעירה שלנו לא רק בשל הנוחות הכלכלית אלא גם שעשינו המון דברים רק עם עצמנו ולמדנו להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב. ואני שמח שחזרנו לארץ למדנו לשלב בין הזמן שאנו מבלים רק עם המשפחה המצומצמת ובין הזמן שאנו מבלים עם המשפחות המורחבות ועם החברים מסביב.
יש להבין שמעבר לחו"ל יכול להחליש או לחזק את המשפחה הגרעינית. יש לתת את הזמן למשפחה להשתלב ולגלות כמה שיותר סבלנות לבן\בת הזוג המתלוים אליכם. המקרה שלנו החצי שנה הראשונה היתה קשה ולא פעם אשתי רצתה לחזור אך לאחר שעברנו לסביבה בעיר שיותר התאימה לה ושהתחלנו להתרגל ולהשתלב במקום החדש פתאום רואים גם את היתרונות הרבים שיש למקום להציע ולא רק את החסרונות. הניתוק מהמשפחה המורחבת מערים קשיים וגעגועים רבים אך מצד שני מחזק מאוד את המשפחה הגרעינית. אני מרגיש שהשליחות גרמה לנו להנות הרבה יותר מהמשפחה הצעירה שלנו לא רק בשל הנוחות הכלכלית אלא גם שעשינו המון דברים רק עם עצמנו ולמדנו להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב. ואני שמח שחזרנו לארץ למדנו לשלב בין הזמן שאנו מבלים רק עם המשפחה המצומצמת ובין הזמן שאנו מבלים עם המשפחות המורחבות ועם החברים מסביב.
במה עסקה אשתך בזמן השהות ומה עשו הילדים ?
אשתי מתוך בחירה החליטה לנצל את ההזדמנות שניתנה לנו ולהשקיע בגידול הילדים במיוחד בשנותיהם הראשונות. הילדים בשנה שנתיים הראשונות היו בבית ולאחר מכן השתלבו בגני הילדים שבשכונה יחד עם הילדים הקנדיים המקומיים. רק בשנתיים האחרונות ולקראת החזרה לארץ הכנסנו אותם לבי"ס היהודי שהיה קיים בעיר.
לאיזו תקופה נסעת וכיצד תוכננו החופשות שלך ?
הנסיעה תוכננה לחצי שנה נסיון ואז חתמתי על חוזה לשנתיים ובתום התקופה הארכתי את החוזה לכשלוש שנים נוספות. כחלק מהחוזה הוענקו לי כרטיסי טיסה לי ולמשפחתי פעם בשנה לחופשה בארץ.
הנסיעה תוכננה לחצי שנה נסיון ואז חתמתי על חוזה לשנתיים ובתום התקופה הארכתי את החוזה לכשלוש שנים נוספות. כחלק מהחוזה הוענקו לי כרטיסי טיסה לי ולמשפחתי פעם בשנה לחופשה בארץ.
ספר על חיי החברה במקום עבודתך
הקנדיים הם עם סימפטי מאוד ואנשיו הם מקבלי אורחים נפלאים. בקלגרי (העיר שאליה נשלחתי) גילינו להפתעתי גם קהילה יהודית מאוד ענפה עם מרכזי תרבות וחינוך ממדרגה ראשונה וקהילה חמה ותומכת במיוחד לאורחים שבאים מהארץ. לאורך התקופה התחברנו באופן טבעי עם מספר משפחות מהקהילה היהודית בעיקר דרך אשתי אך גם הייתי בקשרי חברות טובים עם מספר רב של קולגות מהעבודה שחרגו גם מעבר לשעות העבודה הרגילות. המצחיק הוא שבגלל שקנדה היא מדינת הגירה היו במשרד אנשים מכל העולם ובצורה זו יצא לי להתידד עם אנשים ממוצא מצרי ואיראני שעבדו איתי יום יום. חברות קנדיות מאוד מעריכות את המשפחה ותרומתה להצלחת העובד ועל כן היא יוזמת מפגשים רבים בהם העובדים מכירים את הקולגות שלהם ומשפחותיהן מה שעזר לנו מאוד להקלט ולהתאקלם בקהילה המקומית.
הקנדיים הם עם סימפטי מאוד ואנשיו הם מקבלי אורחים נפלאים. בקלגרי (העיר שאליה נשלחתי) גילינו להפתעתי גם קהילה יהודית מאוד ענפה עם מרכזי תרבות וחינוך ממדרגה ראשונה וקהילה חמה ותומכת במיוחד לאורחים שבאים מהארץ. לאורך התקופה התחברנו באופן טבעי עם מספר משפחות מהקהילה היהודית בעיקר דרך אשתי אך גם הייתי בקשרי חברות טובים עם מספר רב של קולגות מהעבודה שחרגו גם מעבר לשעות העבודה הרגילות. המצחיק הוא שבגלל שקנדה היא מדינת הגירה היו במשרד אנשים מכל העולם ובצורה זו יצא לי להתידד עם אנשים ממוצא מצרי ואיראני שעבדו איתי יום יום. חברות קנדיות מאוד מעריכות את המשפחה ותרומתה להצלחת העובד ועל כן היא יוזמת מפגשים רבים בהם העובדים מכירים את הקולגות שלהם ומשפחותיהן מה שעזר לנו מאוד להקלט ולהתאקלם בקהילה המקומית.
ספר על קשיי ההסתגלות וכיצד התמודדת איתם ?
האי ודאות בהתחלה שהזכרתי קודם כך שראינו את עצמנו אורחים לרגע ולא כמשפחה שבאה לקנדה להשתקע לתקופה היה הקושי העקרי לאחר שעברנו את המשבר הזה הכל זרם הרבה יותר בקלות. בעבודה הייתי צריך להסתגל לשיטות העבודה הקנדיות שהם היו לטעמי בהתחלה איטיות ומסורבלות מידי וחסרי מעוף לאחר זמן מה התחלתי להבין שאני יכול ללמוד גם הרבה מהם שלפעמים לעבוד מהר ולאלתר זה לא בהכרח לעבוד נכון. היה מאוד מענין לשני הצדדים הישראלים והקנדים ללמוד אחד מהשני ואני חושב שהשילוב הזה של העבודה התכליתית והמסודרת של הקנדים בקבוצה יחד עם התעוזה ויכולת האילתור של הישראלים בקבוצה היתה הבסיס לההצלחת הפרויקט.
האי ודאות בהתחלה שהזכרתי קודם כך שראינו את עצמנו אורחים לרגע ולא כמשפחה שבאה לקנדה להשתקע לתקופה היה הקושי העקרי לאחר שעברנו את המשבר הזה הכל זרם הרבה יותר בקלות. בעבודה הייתי צריך להסתגל לשיטות העבודה הקנדיות שהם היו לטעמי בהתחלה איטיות ומסורבלות מידי וחסרי מעוף לאחר זמן מה התחלתי להבין שאני יכול ללמוד גם הרבה מהם שלפעמים לעבוד מהר ולאלתר זה לא בהכרח לעבוד נכון. היה מאוד מענין לשני הצדדים הישראלים והקנדים ללמוד אחד מהשני ואני חושב שהשילוב הזה של העבודה התכליתית והמסודרת של הקנדים בקבוצה יחד עם התעוזה ויכולת האילתור של הישראלים בקבוצה היתה הבסיס לההצלחת הפרויקט.
איך נראה יום עבודה טיפוסי בקנדה ?
בשלב התכנון שהיה בעיר קלגרי ימי העבודה היו שגרתיים ולא תובעניים במיוחד. למרות שבהתחלה היה קשה לנו הישראלים להרים את הראש מהשקובית בשעה חמש ולראות שרק אנחנו עדיין במשרד עם הזמן אימצתי יותר את תרבות העבודה "הקנדית" ודאגתי להגיע מוקדם יותר הביתה ולבלות זמן איכות עם המשפחה ויש לציין שהופתעתי לגלות שלעיתים העבודה התנהלה אף יותר ביעילות בדרך זו. שלב ההקמה התבצע בצפון הרחוק מרחק 8 שעות נסיעה מקלגרי והעבודה התנהלה במשמרות. בתקופה היא בדר"כ הטיסו אותי בתחילת השבוע לאתר שם הייתי עובד מבוקר עד ליל ישן במחנה (בתנאים מצוינים יש לומר) באתר וחוזר לקראת סוף שבוע ביום חמישי אם התאפשר ואם לא אז ביום ששי. תקופה זו היתה מאוד מענינת מבחינה מקצועית אך כמובן הערימה קשיים על חיי המשפחה.
בשלב התכנון שהיה בעיר קלגרי ימי העבודה היו שגרתיים ולא תובעניים במיוחד. למרות שבהתחלה היה קשה לנו הישראלים להרים את הראש מהשקובית בשעה חמש ולראות שרק אנחנו עדיין במשרד עם הזמן אימצתי יותר את תרבות העבודה "הקנדית" ודאגתי להגיע מוקדם יותר הביתה ולבלות זמן איכות עם המשפחה ויש לציין שהופתעתי לגלות שלעיתים העבודה התנהלה אף יותר ביעילות בדרך זו. שלב ההקמה התבצע בצפון הרחוק מרחק 8 שעות נסיעה מקלגרי והעבודה התנהלה במשמרות. בתקופה היא בדר"כ הטיסו אותי בתחילת השבוע לאתר שם הייתי עובד מבוקר עד ליל ישן במחנה (בתנאים מצוינים יש לומר) באתר וחוזר לקראת סוף שבוע ביום חמישי אם התאפשר ואם לא אז ביום ששי. תקופה זו היתה מאוד מענינת מבחינה מקצועית אך כמובן הערימה קשיים על חיי המשפחה.
כיצד משתלבים העובדים המקומיים בעבודה היומיומית ?
קנדה היא מדינת הגירה שרב האוכלסיה במיוחד במחוז אלברטה היא אוכלוסיה צעירה יחסית שהגיעה בעקבות אפשרויות התעסוקה הרבות שניפתחו עם גילוי פוטנציאל הנפט. לכן יש יחסית מעט קנדיים שורשיים באלברטה הרוב הם בני לאומים שונים ומגוונים מכל העולם. היפה הוא שכולם אוהבים את המנטליות הקנדית ומוכירים טובה למדינה שקלטה אותם. במשרדים כולם מדברים אנגלית גם אם זה כרוך בלשבור את השיניים. אנחנו מאוד הקפדנו לא לדבר עברית אפילו ביננו רק מעבר לשעות העבודה ושכמותנו גם שאר ה"זרים" דיברו רק אנגלית. יש לציין שבשל היקף העבודה היינו צריכים גם להעסיק עובדים זרים זמניים אך החק בקנדה מאלץ אותך לשלם להם בדיוק אותו שכר שמקומי היה מרויח אם היה מספיק כוח אדם מקצועי לכך.
קנדה היא מדינת הגירה שרב האוכלסיה במיוחד במחוז אלברטה היא אוכלוסיה צעירה יחסית שהגיעה בעקבות אפשרויות התעסוקה הרבות שניפתחו עם גילוי פוטנציאל הנפט. לכן יש יחסית מעט קנדיים שורשיים באלברטה הרוב הם בני לאומים שונים ומגוונים מכל העולם. היפה הוא שכולם אוהבים את המנטליות הקנדית ומוכירים טובה למדינה שקלטה אותם. במשרדים כולם מדברים אנגלית גם אם זה כרוך בלשבור את השיניים. אנחנו מאוד הקפדנו לא לדבר עברית אפילו ביננו רק מעבר לשעות העבודה ושכמותנו גם שאר ה"זרים" דיברו רק אנגלית. יש לציין שבשל היקף העבודה היינו צריכים גם להעסיק עובדים זרים זמניים אך החק בקנדה מאלץ אותך לשלם להם בדיוק אותו שכר שמקומי היה מרויח אם היה מספיק כוח אדם מקצועי לכך.
האם יש סיכונים בטיחותיים במהלך העבודה ?
קנדיים הם פריקים של בטיחות וטוב שכך. לפעמים לדעתי הם היו כבר מגזימים ודברים היו מתנהלים באיטיות מעצבנת בשל כך אבל עם הזמן למדנו לכבד את שיטות העבודה שלהם ופעלנו לפיהם גם אם הדבר היה כרוך בדחית תחילת העבודה ביום או יומיים. כמובן שעצם העבודה במתקן נפט כרוכה בסיכונים רבים אך בשל נהלי בטיחות מאוד קפדניים הרגשתי מאוד בטוח באתר.
האם שיטות הבנייה והעבודה שנתקלת בהן שונות מהמקובל בארץ ?
כמובן שחלק משיטות העבודה שונות. אך דוקא השילוב בין שיטות העבודה הישראליות והקנדיות הביאו לתוצאות יצירתיות וחדשניות במידת מה. הקנדים הופתעו לגלות כמה ניתן ללמוד גם מאנשים חדשים בענף ואנו כמובן למדנו לכבד את השיטות המסורתיות יותר שנהוגות בתעשיה הזאת כבר עשרות בשנים. כמובן היו שיטות תכנון ובניה שנחשפתי אליהם בפעם הראשונה בעיקר בהקשר להקמת מתקן תהליך בסדר גודל שכזה בסביבה שהטמפרטורה הממומצעת בחורף היא 15 מעלות מתחת לאפס ויש ימים שהיא צונחת ל40 מעלות מתחת לאפס.
כמובן שחלק משיטות העבודה שונות. אך דוקא השילוב בין שיטות העבודה הישראליות והקנדיות הביאו לתוצאות יצירתיות וחדשניות במידת מה. הקנדים הופתעו לגלות כמה ניתן ללמוד גם מאנשים חדשים בענף ואנו כמובן למדנו לכבד את השיטות המסורתיות יותר שנהוגות בתעשיה הזאת כבר עשרות בשנים. כמובן היו שיטות תכנון ובניה שנחשפתי אליהם בפעם הראשונה בעיקר בהקשר להקמת מתקן תהליך בסדר גודל שכזה בסביבה שהטמפרטורה הממומצעת בחורף היא 15 מעלות מתחת לאפס ויש ימים שהיא צונחת ל40 מעלות מתחת לאפס.
האם ישנם הבדלים בין ארצות היעד אילהן מבצעים רילוקשיין מבחינת השכר, תנאים, מקצועי וכו` ?
כמובן שיש הבדל: בדרך כלל ככל שהשליחות היא לארץ שנחשבת יותר קשת יום השכר הבסיסי יותר גבוה בדרך כלל ויוקר המחיה הוא יותר נמוך מה שמאפשר לך לחסוך יותר כסף אם זה אחת מהמטרות שלך בשליחות. יש לציין שגם תלוי מאיזה תעשיה אתה. חברות היטק ישלמו לך יותר בד"כ מאשר פרויקטי הנדסה מסוימים על שליחות לאותה מדינה. במקרה של קנדה תעשית הנפט היא התעשיה שמובילה אף את רמת המשכורת ועוקפת אפילו את תעשית ההי טק בגובה השכר שהיא נותנת לעובדיה וכן מבחינת התנאים. במערב ארה"ב לדוגמא המצב שונה ושם ההיטק הוא שמכתיב את רמת המשכורות. כלומר המצב שונה מארץ לארץ וכן בין תעשיה ותעשיה בארץ נתונה. באופן כללי אסור להסתכל על רילוקישן רק כאמצעי להקפיץ אותך מבחינה כלכלית יש להסתכל על כך כשלב נוסף בהתפתחות המקצועית שלך בהחשפות לתרבות ודרכי עבודה שונים ממה שלמדת בדר"כ וקבלת נסיון עבודה בין לאומי וכן לצבירת חויות משותפות עם המשפחה הקרובה אם אתה מגיע איתה.
כמובן שיש הבדל: בדרך כלל ככל שהשליחות היא לארץ שנחשבת יותר קשת יום השכר הבסיסי יותר גבוה בדרך כלל ויוקר המחיה הוא יותר נמוך מה שמאפשר לך לחסוך יותר כסף אם זה אחת מהמטרות שלך בשליחות. יש לציין שגם תלוי מאיזה תעשיה אתה. חברות היטק ישלמו לך יותר בד"כ מאשר פרויקטי הנדסה מסוימים על שליחות לאותה מדינה. במקרה של קנדה תעשית הנפט היא התעשיה שמובילה אף את רמת המשכורת ועוקפת אפילו את תעשית ההי טק בגובה השכר שהיא נותנת לעובדיה וכן מבחינת התנאים. במערב ארה"ב לדוגמא המצב שונה ושם ההיטק הוא שמכתיב את רמת המשכורות. כלומר המצב שונה מארץ לארץ וכן בין תעשיה ותעשיה בארץ נתונה. באופן כללי אסור להסתכל על רילוקישן רק כאמצעי להקפיץ אותך מבחינה כלכלית יש להסתכל על כך כשלב נוסף בהתפתחות המקצועית שלך בהחשפות לתרבות ודרכי עבודה שונים ממה שלמדת בדר"כ וקבלת נסיון עבודה בין לאומי וכן לצבירת חויות משותפות עם המשפחה הקרובה אם אתה מגיע איתה.
האם אתה מרגיש שמבחינה מקצועית בחרת נכון ?
אני בהחלט מרגיש שבחרתי נכון. אמנם לא המשכתי את הלימודים לתואר שני אך את הנסיון שרכשתי בעבודה בסביבה בין לאומית ובפרויקט בהקף גדול כל כך לא ניתן לקבל בשום אוניברסיטה. אמנם לא תארתי לעצמי שאהיה מהנדס תהליך במתקן נפט בקנדה שהתחלתי את לימודי אך בהחלט השתמשתי בכישורים שרכשתי בלימודי התואר הראשון על מנת להתמודד עם הטכנולגיות הרבות שפגשתי. תחום ההנדסה בארץ נחשב תחום אפור יותר יחסית להיטק אך הוא כולל בתוכו אפשרויות טכנולגיות רבות ומאתגרות מאוד וכחלק מהעבודה אתה גם משתמש בכלי תכנון ואנליזה מהמתקדמים בעולם. באופן כללי אני ממליץ לכל משפחה צעירה לנסות את החויה הזו כל עוד הם זוכרים לחזור לארץ בסופה.
אני בהחלט מרגיש שבחרתי נכון. אמנם לא המשכתי את הלימודים לתואר שני אך את הנסיון שרכשתי בעבודה בסביבה בין לאומית ובפרויקט בהקף גדול כל כך לא ניתן לקבל בשום אוניברסיטה. אמנם לא תארתי לעצמי שאהיה מהנדס תהליך במתקן נפט בקנדה שהתחלתי את לימודי אך בהחלט השתמשתי בכישורים שרכשתי בלימודי התואר הראשון על מנת להתמודד עם הטכנולגיות הרבות שפגשתי. תחום ההנדסה בארץ נחשב תחום אפור יותר יחסית להיטק אך הוא כולל בתוכו אפשרויות טכנולגיות רבות ומאתגרות מאוד וכחלק מהעבודה אתה גם משתמש בכלי תכנון ואנליזה מהמתקדמים בעולם. באופן כללי אני ממליץ לכל משפחה צעירה לנסות את החויה הזו כל עוד הם זוכרים לחזור לארץ בסופה.
במידה ותהיה לך אופציה נוספת בעתיד לבצע רילוקשיין האם תרצה לעבור את החוויה בשנית ?
אני לא שולל נסיעה לשליחות נוספת אם כי לבטח היא תהיה קצרה יותר מהראשונה. אני צריך עוד מספר שנים טובות בארץ על מנת להקים פה בית ולתקוע יתד. לאחר מכן לא אשלול יציאה נוספת לקדום הקרירה ושהילדים יחשפו גם לסגנון חיים אחר.
אני לא שולל נסיעה לשליחות נוספת אם כי לבטח היא תהיה קצרה יותר מהראשונה. אני צריך עוד מספר שנים טובות בארץ על מנת להקים פה בית ולתקוע יתד. לאחר מכן לא אשלול יציאה נוספת לקדום הקרירה ושהילדים יחשפו גם לסגנון חיים אחר.
טיפים עבור מי שמתחיל כיום את התהליך ?
צריך הכנה מנטלית טובה שלך ושל המשפחה שבאה איתך לפני שאתם מחליטים לנסוע. להבין את ההשלכות לדבר עם אנשים שנסעו ובמיוחד עם אלו שחזרו. כיום יש להבין שרילוקישן הוא לא אטרקטיבי כלכלית כמו שהיה פעם. אמנם מרויחים הרבה יותר כסף אך גם מוציאים יותר והחיים בארץ יקרים גם יותר מפעם כך שלבסוף אמנם חוסכים אך פחות ממה שמצפים.
צריך הכנה מנטלית טובה שלך ושל המשפחה שבאה איתך לפני שאתם מחליטים לנסוע. להבין את ההשלכות לדבר עם אנשים שנסעו ובמיוחד עם אלו שחזרו. כיום יש להבין שרילוקישן הוא לא אטרקטיבי כלכלית כמו שהיה פעם. אמנם מרויחים הרבה יותר כסף אך גם מוציאים יותר והחיים בארץ יקרים גם יותר מפעם כך שלבסוף אמנם חוסכים אך פחות ממה שמצפים.
בדיעבד באופן מפתיע החזרה היתה יותר קשה מהנסיעה עצמה. יש לתכנן את החזרה בקפידה רבה ממש כמו שאתם בעצם עושים רילוקישן חזרה לארץ. למצוא בית ולסדר את תנאי העבודה לפני שאתם נוחתים ובגדול לארגן את החיים כמה שיותר לפני הנחיתה בארץ.
אני ממליץ גם לסדר עם החברה שתיתן לכם חופש (במיוחד אם אתם מגיעים עם המשפחה) בשבוע הראשון להגעה בשביל לודא שהמשפחה מסודרת כמו שצריך ומתאקלמת ורק אח"כ להשאב חזרה לתוך העבודה. בחזרה הייתי ממליץ על כך אף יותר ואפילו לתקופה קצת יותר ארוכה. בארץ החיים הרבה יותר אינטנסיבים ומה שלא עושים ברגע החזרה לפעמים מתעכב אח"כ חודשים רבים עד שמוצאים זמן לסדר זאת.
לתגובות ניתן לשלוח מייל, הפרופיל של שי בהרב ברשת החברתית Linkedin
כניסה לפורום Relocation בפורטל CivilEng כאן
הרחבה ומאמרים נוספים בנושא:
1. מדריך המס לביצוע רילוקיישן (Relocation) - עצות פרקטיות לביצוע כאן
2. העתקת מקום עבודה מגורים למדינה אחרת היבטי מיסוי כאן
3. מהם המבדקים המומלצים לפני שליחת עובד לרילוקיישן? כאן
4. רילוקיישן - הזדמנוית והכנות כאן
פורטל CivilEng להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה - שמח להגיש לכם סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף, ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...
תגיות
קרא עוד
הוספת תגובה
תגובות
תכנים נוספים של המחבר
הפעילויות שלנו
הצטרפו לקהילה
מתחמי חברות
חדשות
אירועים
הרשמה לניוזלטר CivilEng
מתחמי חברות
CivilEng T.V
אין תגובות