ראיון עם פרופ' נח גליל (ז"ל) לשעבר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

ספר על עצמך

שמי נח גלילי, אני דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון משנת 2012. אני בוגר הטכניון ואת שלושת תאריי עשיתי בין כתלי הפקולטה בראשה אני עומד כיום. לאחר שסיימתי את לימודי התואר הראשון, המשכתי ללימודים גבוהים בפקולטה - תואר שני ושלישי, אולם לקראת סיום התואר השלישי הרגשתי כי העולם אקדמי לא מצליח למלא את הצרכים והמטרות שהצבתי לעצמי באותה התקופה (מעבר לעיסוק בהוראה, בדיקת עבודות אקדמיות וכו'...) לכן החלטתי לנסות ולהשתלב בעבודה מעשית - מחוץ לעולם האקדמי ופרשתי מהטכניון (למורת רוחו של המנחה לדוקטורט שהיה לי באותה התקופה). אגב, בדיעבד הצלחתי לשלב ולסיים את עבודת הדוקטורט במקביל לעבודתי.

המשרה הראשונה אליה התקבלתי היתה כמתכנן מים מתחיל בחברת ח.ג.מ מהנדסים יועצים ומתכננים. 

משרד ח.ג.מ עוסק בתכנון, פיקוח וניהול מערכות מים וביוב לענף ההנדסה האזרחית והסביבתית ומלווה פרוייקטים הנדסיים מגוונים עבור רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, איגודי ערים, תאגידי מים וביוב ומפעלי תעשיה בארץ ובחו"ל. העבודה במשרד חשפה אותי ליסודות העמוקים של התכנון בעולם ההנדסה הסביבתית - הלכה למעשה וממנה למדתי וקבלתי כלים לעבודה הפרקטית. לאחר שרכשתי כלים חדשים וחשובים במהלך חמש שנות עבודתי בתכנון מעשי, הוזמנתי לחזור לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ומאז התחילה הקריירה האקדמית שלי כחבר סגל מן המניין. למרות היותי חבר סגל העוסק בהוראה ואקדמיה, אני שומר על קשר הדוק עם התעשייה - עד היום.

מהי ההתמחות שלך ומדוע בחרת להתמחות דווקא בתחום זה?

ההתמחות שלי כוללת את תחום הטיפול במים, טיפול בשפכים ומערכות שפכים מורכבות, כמו גם שימוש חוזר בשפכים. בשל הקשרים שרכשתי ברבות השנים עם התעשייה העוסקת במים ומערכות שפכים, נבחרתי ושימשתי  מעל שנתיים כנשיא האיגוד הישראלי למים - גוף מקצועי בין-תחומי, הפועל בקרב העוסקים בתחום המים ובתעשיית המים העוסק בהפצת מידע שמסייע בפתרון בעיות. בנוסף, עמדתי בראש מכון גראנד בטכניון - העוסק ופועל כמכון לאומי של מדינת ישראל ומרכז מחקר במדע, טכנולוגיה, הנדסה, וניהול של מקורות מים. מחלון משרדי (בלשכת הדיקן) נשקף נוף המפרץ, המפעלים הפטרוכימיים והמכון העירוני לטיפול בשפכים, בהם הייתי מעורב בפיתוח, תכנון, הרצה והפעלה של לא מעט מהמתקנים הללו – זוהי גאווה אותה אני נושא בליבי.

ספר על העולם שמחוץ לאקדמיה

מחוץ לעולם האקדמי, אני נהנה ממשפחתי, שלושת ילדי (בוגרי הטכניון) ומחמשת נכדי, בני הראשון בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית ועובד כיום כמנהל פרוייקטים במשרד אמי מתום מהנדסים ויועצים כשמאחוריו מספר פרוייקטים מעניינים כדוגמת המנהרות של שלוחת הרכבת לכרמיאל (חברת אמי מתום עוסקת בתכנון ופיקוח בתחומי תשתיות, מבנים ומתקנים וניהול פרויקטים בתחומי ההנדסה). בתי הגדולה בוגרת הפקולטה לתעשייה וניהול ועובדת ברפא"ל ובתי הקטנה סיימה את הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל ועובדת בחברת מלאנוקס.

מה כולל תפקידך כדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ? האם הנך גם מרצה בפועל?

התפקיד כדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית מאוד מאוד מעניין ומאתגר, כשבשלב מסויים וברגע מכונן בקריירה שלי הבנתי כי אני מעוניין לקחת חלק בתרומה לפקולטה בה חונכתי וגדלתי - החלטתי להתמודד לתפקיד דיקן הפקולטה. אהבתי הגדולה להוראה, כמו גם ההבנה העמוקה בכך כי "על מנת להיות מנהל טוב, יש להכיר מקרוב את השטח"- אני נחשב לאחד המרצים היותר עמוסים בפקולטה (מרצוני ומבחירתי המוחלטת). אני מאמין כי פרופ' להנדסה לא יכול להרשות לעצמו שלא להיות בקשר מתמיד ורציף עם הסטודנטים עליהם הוא ממונה, קשר של חינוך וחיכוך עם בני האדם והציבור אותו אתה משרת.הפקולטה שלנו מיוחדת במינה ומחנכת מאות סטודנטים ואנשי אקדמיה, מעולמות ורקעים שונים. כרגע הפקולטה מונה למעלה מ 1,200 סטודנטים לתואר ראשון, כ 500 סטודנטים נוספים לתארים מתקדמים מתוכם כ 100 דוקטורנטים, כמו גם עשרות מתרגלים, טכנאים, משתלמים ואנשי סגל נלווה - ובסה"כ כ 2,000 איש.

נכון להיום אני מלמד את הקורס מבוא להנדסת סביבה ובו 216 סטודנטים (סמסטר אביב), כמו גם קורס נוסף בשם מבוא להנדסה אזרחית (קורס הממלא אותי בגאווה גדולה) הניתן לסטודנטים בשנה א' בסמסטר שני שבמהלכו אנו מציגים את כל מסלולי הלימוד בפקולטה, על מנת לתת לסטודנטים את הרקע והכלים שיאפשרו להם בהמשך - בחירת מסלול והתמחות בצורה מייטבית. 

במסגרת הקורס מוזמנים להרצות בפני הסטודנטים אנשי מקצוע (מרצים מן החוץ) בנושאים שונים ומגוונים כגון: קונסטרוקציה, תחבורה, סביבה, ניהול וביצוע, מים וקרקע ועוד... על מנת לאפשר לסטודנטים להיחשף למגוון האפשרויות המקצועיותהעומדות בפניהם - במהלך הלימודים ועם תחילת הקריירה.

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מתהדרת בשמונה מסלולים שונים ומגוונים:

1. המסלול בהנדסה אזרחית  (מסלול כללי) הרחבה
2. המסלול בהנדסת מבנים (קונסטרוקציה) הרחבה
3. המסלול בניהול ובנייה הרחבה
4. המסלול בהנדסת תחבורה הרחבה
5. המסלול בהנדסת מים הרחבה
6. המסלול בהנדסת מערכות מיכון, חישה ובקרה הרחבה
7. המסלול להנדסת הסביבה הרחבה
8. המסלול להנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה הרחבה

בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מקבל תואר "מוסמך בהנדסה אזרחית" עם התמחות באחת הקטגוריות שציינתי. סטודנטים שבחרו באחד מששת מסלולי הלימוד השונים (מסלול כללי, מבנים, ניהול ובנייה, תחבורה, מים וסביבה) לומדים יחד בשניים עד שלושה סמסטרים ראשונים ובשני המסלולים הנוספים (מיכון חישה ובקרה, מיפוי וגיאו אינפורמציה) לומדים במסלול ייחודי כבר מיום הלימודים הראשון.

מאחר ופיתחתי קירבה ורגישות רבה לצרכי המשק, ייכנס בסמסטר הקרוב (חורף 2013) מסלול חדש וייחודי בשם "צוערים לתחבורה" שנבנה בשיתוף עם משרד התחבורה, תוכנית עתידים ונתיבי ישראל ובמסגרתו הסטודנטים יחלו את לימודיהם לאחר שעמדו בתנאי הסף לקבלה לפקולטה וילמדו במסגרת המסלול להנדסת תחבורה, יחתמו על חוזים אישיים מול אחת החברות המסחריות במשק, יקבלו מהם מימון ללימודים ותמיכה כוללת ויתחייבו על תקופת העסקה עם תום לימודים, כמו גם על ממוצע ציונים מינימאלי - עליהם יחליטו ביניהם (כמובן במצב אקדמי תקין)

מה מייחד את הפקולטה?

הפקולטה שלנו מאוד ייחודית ומקורית ובנויה משלוש יחידות אקדמיות המתפקדות כקבוצה, כמו גם כיחידות אוטונומיות:

1. היחידה למבנים וניהול הבנייה הרחבה
2. היחידה לתחבורה וגיאו-אינפורמציה הרחבה
3. היחידה לסביבה, מים וחקלאות הרחבה

האוטונומיה והעצמאות של כל אחת משלוש יחידות הלימוד שהוזכרו לעיל, מתבטאת בכל כי בכל יחידה עומד "ראש יחידה" האחראי על תוכניות הלימוד שלה, עדכון תוכניות הלימוד, עיצוב אופי היחידה, טיפול וגיוס חברי הסגל הכפופים לו וכו'...אולם, היחידה מחוייבת על דיווח ואישור הפעילות - בפקולטה ואצל העומד בראשה (דיקן הפקולטה). על פי המודלים האמריקאים - היינו צריכים לקרוא לעצמנו "בית ספר להנדסה אזרחית".

יחודיות נוספת מתבטאת בכך כי בצמוד לכל יחידה פקולטית, פועלים מרכזים ומכוני מחקר (לפחות מכון אחד או יותר). לדוגמא, ליחידה של תחבורה וגיאו-אינפורציה יש את המרכז למחקר במיפוי וגיאו-אינפורציה, המכון לחקר התחבורה  ואת מרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים. דוגמא נוספת לכך נמצאת ביחידה להנדסת הסביבה המאגדת תחתיה את המרכז לחקר הנדסה חקלאית, המרכז למערכות יבשתיות ואת מכון גראנד למחקרי מים - בה יושבים בכפיפה אחת  חוקרים מהפקולטה שלנו ומפקולטות נוספות בטכניון.

מהן לדעתך התכונות מהן עשוי מהנדס איכותי?

אחת התכונות החשובות בעיניי ממהנדס איכותי היא היכולת ללימוד עצמי, אותה אנו מנסים לפתח במהלך הלימודים בפקולטה על ידי הענקת כלים בסיסיים איתנים, שבאמצעותם ניתן לגשת לכל בעיה ולהרחיב את הראייה המקצועית. בנוסף, מהנדס מצליח חייב לדעתי להיות בעל היכולת להנהיג, כמו גם היכולת לעבוד בקבוצה וכצוות. מהנדסים טובים לא יכולים להרשות לעצמם לעבוד "בתוך הקופסא" ולכן זה מחייב אופי מיוחד של המהנדס האזרחי. אגב, נגזרת מכך היא שיש לא מעט סטודנטים שלנו שהם משרתי מילואים וקצינים במילואים - וסך ימי המילואים בפקולטה הם בין הגבוהים בטכניון.

האם לדעתך קיים נתק בין האקדמיה לפרקטיקה במידה וקיים - כיצד ניתן לגשר עליו?

נתק שכזה עלול להתקיים, אולם הדיקן הקודם (פרופ' ארנון בנטור)  ואנוכי עושים ככל אשר לאל ידינו על מנת לקיים קשר רציף ועמוק עם התעשייה. קשר כזה מתקיים בכמה אופנים:

• מערך המלגות - כחלק מתפקידי הפקולטה, אנו פונים לחברות השונות במשק, על מנת לבקש מלגות עבור סטודנטים מצטיינים. נכון להיות יש לנו קרוב ל 100 מלגאים וכ 2 מליון ₪\שנה מצטברים ונתרמים לטובת מיזם זה. המלגאים מקיימים קשר ישיר עם נותני המלגות ומתנסים כבר בשלבים המוקדמים של הלימודים - בקשר עם התעשייה.
• הרצאות מן החוץ - הפקולטה מזמינה בעלי תפקידים ממגוון תפקידים בכירים במשק, על מנת שירצו ויציגו את האפשרויות המגוונות העומדות לבחירתם של לסטודנטים עם כניסתם לעולם הקריירה.
• פרוייקטי גמר - ניתנת אפשרות לסטודנטים לערוך פרוייקט גמר בהנחיית מרצה מן החוץ (איש מקצוע בכיר) ובכך מתאפשרת גישה ונחיתה רכה יותר לבוגר, עם סיום התואר.

מהם הכלים הנוספים שהסטודנטים שלך מקבלים בנוסף ללימודים הפורמליים?

מעבדות - מאמץ גדול נעשה על ידי הפקולטה בשנים האחרונות, בשיתוף עם אגודת דורשי הטכניון בעולם, לחדש ולבנות מעבדות ייחודיות בפקולטה. דוגמא לכך היא מעבדה חדשה והמתקדמת בנושא דינמיקת מבנים שהוקמה לאחרונה, כמו גם מעבדה סופר מתקדמת בנושא החישה מרחוק ומעבדה נוספת בבטיחות בבנייה.

האם אתה ממליץ על לימודי המשך, אם כן אילו?

אני ממליץ לכל סטודנט שלומד בפקולטה, לבוא איתי באופן אישי לקבל ייעוץ בנושא. באופן כללי, אני מבחין בפקולטה בשתי קבוצות עיקריות של סטודנטים:

1. מיעוט הסטודנטים - סטודנטים אלה "נולדו למחקר" ומוצאים עניין מיוחד בלימודים אקדמאים, מחקר וטכנולוגיה, להם אני ממליץ לבחור בדרך המהירה ביותר לתארים המתקדמים, יציאה לפוסט דוקטורט בחו"ל - וכמובן לקליטה מחודשת בפקולטה.
2. מרבית הסטודנטים - סטודנטים המעוניינים להשתלב מהר ככל האפשר ולמצוא עבודה בשוק החופשי, חלקםילדים ו\או דור המשך של אנשי מקצוע מהענף, להם אני ממליץ להתחיל לעבוד מוקדם ככל האפשר, לעיתים אף בשנה האחרונה ללימודיהם. בשלב מאוחר יותר, ולאחר ש"התבשלו" בעבודה מעשית וגבשו את דעתם ואהבתם לתחום מסויים (מגורים, תשתיות, ניהול, תכנון וכו'...), אני ממליץ לחזור ולהשלים לימודים לתואר שני. אנו מאוד מעודדים סוג זה של סטודנטים ועושים מאמץ גדול לאפשר להם לשלב במקביל עבודה ולימודים - לתארים מתקדמים. מסטודנטים אלה אני למדים בעצמנו המון דברים, לומדים על הטכנולוגיות החדשות שנכנסות לשוק ואף מכניסים שינויים לתכניות הלימוד בהתאם לפידבקים שאנו מקבלים מהם.

על מה מבוססים פרוייקטי הגמר של הבוגרים בפקולטה?

פרוייקטי הגמר של הסטודנטים בפקולטה מתחלקים לשתי קבוצות:

1. קבוצה ראשונה היא של סטודנטים העושים פרוייקטים תיאורטיים (סטודנטים אלה משתלבים אח"כ בדרך כלל בלימודים גבוהים) והמנחים שלהם בד"כ הם אנשי סגל מהפקולטה.
2. קבוצה שניה של סטודנטים עושה פרוייקטי גמר מעשיים ומקבלת חניכה והנחייה מאנשי מקצוע מן החוץ העושים בדרך כלל את עבודתם בהתנדבות ואורים בכך סוג של שליחות (מנהלי חברות, מנכ"לים וכו').

היכן משתלבים בוגרי המחלקה? האם תוכל לתת דוגמה לבוגר המחלקה העובד בתעשייה?

הבוגרים שלנו נמצאים כיום בכל העמדות והחברות המובילות במשק - בארץ ובעולם. מאחר ואנו מעוניינים להמשיך ולשמור על רמה אקדמית בסטנדרטים הכי גבוהים שהצבנו לעצמנו, תנאי הקבלה לפקולטה ("סכם") דומים מאוד לתנאי הקבלה של הנדסת מכונות או הנדסה כימית ובכך אנו בוחרים סטודנטים מהמובחרים שיש לשוק להציע. מספר מצטייני הנשיא בשנים האחרונות עלה ממספר חד ספרתי - ללמעלה מ 30 סטודנטים בשנה האחרונה (ציון ממוצע מעל 92).

האם מתקיים מחקר אקדמי בפקולטה?

כמובן, מחקר מתקדם ביותר. המחקר האקדמי בפקולטה מתקיים במכוני המחקר הצמודים ליחידות הפקולטה, עליהם שוחחנו מוקדם יותר. כרגע מתקיים מחקר בפקולטה בתקציב של למעלה מ 3 מליון $ לשנה. דוגמא להשקעה הרבה שאנו עושים במחקר אקדמי, מתבטאת גם בגיוס איכותי של אנשי מכוני המחקר. דוגמא קלאסית לכך מתקיימת בימים אלה במכון להנדסה ימית - על ידי גיוס מנכ"ל חדש ומבריק. אני מעוניין להשקיע משאבים בנושא מחקר הים מאחר ואני מזהה פוטנציאל ואופק בנושא זה.

על ההבדל בין האקדמיה לפרקטיקה

בתוכניות הלימודים של הפקולטה אנו מתחשבים ברעיונות שמועלים מכוון הפרקטיקה, יחד עם זאת לעולם יהיה פער בין מה שזקוק לו הבוגר בפועל למה שאנחנו יכולים ללמד במסגרת 4 שנים. הצפיות של הבוגרים מסתכמות בעיקר בדרישות פרקטיות, כאלה שנלמדות ונרכשות - אולם מפאת קוצר היריעה אנו מנסים ללמד את הסטודנטים שלנו את עקרונות, היסודות וההבנה העמוקה של ההנדסה האזרחית, מהם יוכלו לצמוח ולגשת לכלל הנושאים הפרקטיים (לדוגמא: חישוב כמויות מפורט, שימוש בתוכנות מקצועיות וכו'...)

מן הצד השני, יש לא מעט נושאים בהם אנו כן מעמיקים, נושאים כאלה שיעסיקו את הבוגרים - עם סיום לימודיהם. באופן כללי - אנו נעדיף לתת לבוגר את הכלים ההנדסיים הטכנולוגיים ופחות את הכלים המשמשים לטכניקה.

שכר הבוגרים - מה דעתך עליו?

אני יודע שהבוגרים שלנו מתחילים ברמות שכר נמוכות יותר מן המקובל בענפי ההייטק, אולם קצב הגידול בשכר גבוה  לאין שיעור - ביחס לענפים אחרים. כמובן שהשכר קשור לבסוף בכישוריו הסובייקטיביים של הבוגר. נקודה נוספת הקשורה לשכר ולאופי העבודה, היא היכולת הייחודית של הבוגר להתפתח בענף באופן עצמאי ואישי - שיעור הבוגרים שיוצאים לדרך עצמאית, גבוה ביחס לענפים אחרים (הקמת חברה פרטית וכו')

מהן מטרותייך המקצועיות (עבור הפקולטה והסטודנטים) בתור דיקן הפקולטה?
הפקולטה נמצאת באחת מהתקופות הטובות שלה, אולם יש צורך בעבודה רבה על מנת לשמר זאת. אנו מתאמצים מאוד על מנת להמשיך ולפתח את התשתיות הפיסיות של הפקולטה ועל גיוס חברי סגל חדשים לפקולטה. הפקולטה מונה 55 חברי סגל ואנו צפויים לקלוט למעלה מ 10 חברי סגל חדשים בחמש השנים הקרובות ולכן הנושא המרכזי שעומד על שולחני - היכולת לייצר קליטה מוצלחת ומקצועית לחברים החדשים.

חלק ניכר מעיסוקי בתחום הגיוס של סגל חדש (מעבר לגיוס הנקודתי) אני צריך לספק עבורם את הכלים, המעבדות, התכנים המקצועיים - שישאירו אותם כאן ויעודדו אותם להמשיך ולהשקיע בעצמם ובפקולטה. להזכירך, הפיתויים והאלטרנטיבות (בשוק החופשי ובעולם האקדמי) העומדים בפני חברי הסגל החדש בשוק החופשי - גדולים, הם לא יסכימו לעבוד בתנאים פיסיים שאינם הולמים את הצרכים להם הורגלו בחו"ל ואו במוסדות הקודמים בהם למדו. התחרות הגבוהה על כל איש סגל - גבוהה מאוד ולכן אנו צריכים להעמיד בפניו את כל הסיבות שבגינן כדאי לו להשאר אצלנו (תקציב מתאים, מעבדות מחקר מתקדמות וכו'...). לא מעט מועמדים שרציתי מאוד, החליטו שלא לעבוד אצלי ועברו לעבוד במוסדות אקדמיים אחרים.
 

ספר על בית הספר הבינלאומי להנדסה אזרחית

הקמת בית הספר היא כל כולה פרי יוזמה של פרופ' ארנון בנטור, דיקן הפקולטה הקודם.

בהיותו דיקן הפקולטה הקים במו ידיו את בית הספר הבינלאומי שבו בקרוב מסתיים המחזור הראשון (שלושה מחזורים נוספים עומדים כרגע בקנה). בית הספר מורכב מסטודנטים שקובצו מכל קצוות העולם, מקצתם יהודים (חלקם אף משרתים היום במילואים). אגב, בית הספר הבינלאומי מתארגן להכשיר סטודנטים גם בתחומי לימוד נוספים - מלבד הנדסה אזרחית. את בית הספר מנהל מר אריאל גבע.

ספר על שיתוף הפעולה עם המכללה האקדמית להנדסה בירושלים

אנחנו הפקולטה היחידה בטכניון שיש לה זרועת הוראה מחוץ לכתליו הפיסיים של המוסד - לנו יש זרועה כזו דרך עזריאלי - מכללה האקדמית להנדסה (ירושלים).

החברה שעומדים בדרישות הסף לטכניון, מתקבלים למכללה בירושלים ומתחילים שם את לימודיהם (שנה א'+ב') בעזרתם האדיבה של מרצים מן האוניברסיטה העברית.החל מהשנה השלישית, הסטודנטים עוברים ללמוד בטכניון. בראש המכללה עומד איש מיוחד בשם פרופ' צבי שטרן.

מכללת כינרת היא עוד ממוסדות הלימוד איתן אני מעודד שיתוף פעולה ובה אני אף מלמד את אחד ממקצועות ההנדסה.

טיפ \ מסר לבוגרים שלך

אם את\ה אוהב לעבוד עם בני אדם, לקחת אחריות ולעשות דברים שלעולם ילוו את החיים המקצועיים שלך - הנדסה אזרחית היא המקצוע עבורך.

דוגמא מובהקת להרגשה הזו, שוטפת ועוטפת אותי בכל פעם שאני עובר באיזור בית שאן, חוצה את השוק העירוני ונהנה לראות בכל פעם מחדש, את המבנים אותם תכננתי,  עומדים בגאון ומתפקדים כאילו רק אתמול תוכננו ונבנו. את הגאווה הזו לעולם לא יוכלו לקחת ממך.

אודות הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית הינה פקולטה חדשה וותיקה חדשה - כי נוסדה במתכונת הנוכחית בשנת 2002, וותיקה - משום שהיא תוצאה של איחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.

שתי הפקולטות פעלו במשך שנים רבות בהצלחה בהגשמת יעדי הטכניון: הן מיקמו את עצמן כברות סמכא ברמה הבינלאומית בתחומי המדע והטכנולוגיה בתחומיהן, ופועלות כגורם מנהיגותי בקידום טכנולוגי של תחומי ההנדסה הרלוונטיים להן בארץ, וזאת ע"י פיתוח הון אנושי וקידום והטמעה של טכנולוגיות לפתרון בעיות ייחודיות לישראל. 

עוד...

• לפרטים נוספים וליצירת קשר עם פרופ' נח גליל כאן