ראיון ייחודי עם אליאס טנוס, מנכ"ל קבוצת בסט

חברת בסט ידועה בפרויקטים המורכבים אותם היא מבצעת כדוגמת אצטדיון חיפה, מתחם אפל, בניין קומברס ועוד. בשנים האחרונות החברה עברה מהלך הכולל שינוי מהותי בשיטת הניהול שלה, במסגרתו הרחיבה את הצוות הניהולי והמקצועי: "אנחנו מרגישים את ההשפעה של שינוי זה על החברה בכלל ועל ניהול הפרויקטים בפרט" אומר אליאס טנוס, מנכ"ל קבוצת בסט.

למה החלטתם לבצע שינוי כה דרמטי?

חברה טובה חייבת להיות דינמית ולהגיב לשינויים הטכנולוגיים בשוק. הפרויקטים נהיים מורכבים יותר, לוחות הזמנים מתקצרים, הציפייה של מזמין העבודה, היא לסיים את הפרויקט בלוח הזמנים הקצר ביותר, מבלי להתפשר על איכות הבנייה.

וזה עבד?

השינוי עמד בציפיות שלנו. המהנדסים שלנו מצליחים לנהל את הפרויקטים בצורה טובה יותר.

אנחנו מצליחים לקצר לוחות זמנים, רמת איכות הבנייה שלנו מאוד גבוהה, וקיימת הקפדה יתרה על סדר וניקיון, והכי חשוב על הבטיחות באתר.

נושא הבטיחות באתרי בנייה הגיע הרבה לכותרות בחודשים האחרונים. האם זה השפיע על ההתנהלות שלכם ביומיום?

לא. חברת בסט ידועה בסטנדרטים המחמירים שלה. תמיד הקפדנו על בטיחות ללא פשרות. זה לא רק היום שחברת בסט עושה עבודה באיכות טובה. אני חושב שחברה שאין לה מודעת לבטיחות באתרים לא יכולה לשמור על רמת ביצוע גבוהה. איכות ובטיחות הולכים ביחד. אין הכוונה למודעות בקרב מנהלי הפרויקטים והאנשים באתר, אלא גם אצל המנהלים שלהם, היושבים במשרדים. אחד השינויים העיקריים שעשינו היה להכניס ממונה בטיחות לחברה. ממונה בטיחות שמגיע מתוך החברה יש לו שיניים לפעול כנגד הפרות בטיחות ויש לו גיבוי מלא מהנהלת החברה. לכן הוא לא מוותר לאף אחד. זה נושא שחשוב לי ברמה האישית.

הטמעה של טכנולוגיות חדשות בענף הבנייה נחשבת לתהליך מאוד סיזיפי, יחד עם זאת זה אחד השינויים המשמעותיים שביצעתם בחברה בשנים האחרונות. תוכל לפרט על כך?

אנו שמים דגש על ניהול סביבת פרויקט בסביבת עבודה ממוחשבת - ופועלים כל הזמן כדי לשפר את זה. מדי שנה אנחנו שולחים נציגים מהחברה להשתלמויות בחו"ל ולתערוכות חשובות. פרויקטים מורכבים חייבים לבצע באמצעים טכנולוגים מתקדמים. הטכנולוגיה מאפשרת לסיים  את הפרויקט בלוח זמנים קצר יותר ובאיכות גבוהה יותר.

אנחנו חברה מתקדמת טכנולוגית ביחס לענף הבנייה, אם תכנסו לאתר בנייה של בסט, תראו את מנהל העבודה מסתובב עם טאבלט, באמצעותו מנהלים את בקרת האיכות, בדיקות, בתהליך, תקציב, הזמנות רכש, יומני עבודה וכו'. באתר כמו בפרויקט מגורים בטירת הכרמל, מנהל הפרויקט מעביר את המשימות לקבלני המשנה שלו, מכניס את שינויי הדיירים או ההשלמות שיש לעשות בדירות, באמצעות תוכנת הניהול בטאבלט. גם קבלני המשנה באתר התיישרו מול הטכנולוגיה ועובדים באותה השיטה מול צוות הפרויקט.

איך התנהל תהליך ההכשרה בשטח?

זו החלטה של ההנהלה כחלק מאסטרטגיה של החברה.ההכשרות היו פרטניות, באתר עצמו, עם ליווי יומיומי. אני חושב שמה שגרם לזה להצליח זה העובדה שהעובדים נוכחו לראות שבסופו של יום זה כלי חשוב עבורם לא פחות מאשר לחברה.,התחלנו לעבוד עם זה באתר בנייה בו היה פוטנציאל רב להצלחת ההטמעה, מנהלי פרויקטים נוספים ראו שזה מצליח והם מיוזמתם ביקשו לשלב את הטכנולוגיה גם אצלם באתר.

הטכנולוגיה בענף הבנייה נוגעת  גם לשיטות עבודה מתקדמות ויעילות יותר. אנחנו כל הזמן חושבים כיצד ניתן לייעל את שיטות ותהליכי הבנייה עצמם בין פרויקט לפרויקט, ואפילו בתוך הפרויקט עצמו. למשל, בפרויקט עזריאלי חולון - בנינו בהתחלה רק 2 בניינים, ואחרי זה המשכנו לבנות את שני הבניינים הנוספים. מעניין לראות כמה תהליך הבנייה התייעל והשתפר,  למדנו מהלקחים וזה קיצר לנו את לוחות הזמנים בצורה משמעותית.

"בארץ כל קבלן רוצה להיות יזם..."

כיצד אתה רואה את ענף הבנייה בישראל?

מדובר במקצוע שלא מכבדים אותו מספיק. בארץ, כל קבלן רוצה להיות יזם, כל קבלן רואה בביצוע תקופה חולפת; הוא עושה עבודה, ומחכה להזדמנות לעבור ליזמות. אני מאוד מקווה שיום אחד יעריכו את הענף הזה יותר בארץ.

וכיזם?

היזמים מבחינתם רוצים שהקבלן רק יגמור את העבודה ואחרי זה, פחות מעניין אותם מה קורה עם הקבלן.

אתה מרגיש שהתפיסה הזו משפיעה על מצב הענף בישראל?

בהחלט. היום כשמוציאים מכרז עבור פרויקט גדול ומשמעותי, אין יותר מ-4-5 קבלנים שגם מוכנים וגם יכולים לבצע את הפרויקט (יש גם הרבה יזמים שלא רוצים). פעם היינו מתמודדים על מכרזים ובמקביל היו עוד 10 קבלנים היום זה לא קיים.

בתור מנכ"ל של חברה שהיא גם יזמית וגם מבצעת – איך מתנהלת העבודה בשני הכובעים במקביל?

העבודה מתנהלת בסינרגיה מושלמת מכיוון שהנהלים הם אותם נהלים, אנחנו מחמירים ומקפידים באותה מידה. כולם דואגים שהפרויקט יתנהל כמו שצריך. אנחנו קובעים תקציב ולוחות זמנים, ועובדים לפי זה.

השאיפה שלכם להפוך להיות יזם ב-100%?

לא, אנחנו תמיד רוצים להיות חצי ביצוע וחצי יזמות. אנחנו לא רוצים לוותר על הביצוע, למרות שהרווחים שם הם משמעותית הרבה יותר נמוכים והסיכון גדול יותר. אני מקווה שעכשיו המצב ישתנה, זה הגיע למצב שהקבלנים לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד כסף עבור יזמים, אז אנחנו, כקבלן, זהירים יותר בבחירת פרויקטים.

כתוצאה מכך, יצא שאתם עובדים עם מזמיני העבודה בין הגדולים בארץ.

נכון.

איך זה לעבוד איתם?

אנחנו עובדים עם שני סוגים של מזמיני עבודה; מזמינים שבונים לעצמם - כמו מנורה, הטכניון, ידיעות אחרונות - ויזמים שבונים עבור נדל"ן מניב - כמו גב ים, עזריאלי, אמות.

האחרונים הם יזמים שאנחנו עובדים איתם כל הזמן, פרויקטים גב אל גב. אם עשינו פרויקט על הצד הטוב ביותר אבל המזמין לא רוצה לעבוד איתנו שוב - מבחינתי, זה כישלון.

יש לך פרויקט אהוב שביצעתם בשנים האחרונות?

יש הרבה פרויקטים שאני מאוד גאה בהם ומאוד אוהב אותם. האצטדיון בחיפה, למשל, היה פרויקט מאוד משמעותי, אני אישית מאוד אהבתי אותו.

פרויקט קומברס ברעננה היה מאוד מוצלח - אנחנו תכננו אותו, הובלנו אותו, והצלחנו לקצר את לוחות הזמנים בצורה משמעותית בלי להתפשר על האיכות.

"קריסת הקבלנים בשנת 2016 נבעה מההתנהלות שלהם בשנים קודמות"

אתה עובד בענף בו החברות נמצאות בסכנת קריסה כלכלית בכל רגע נתון. בשנת 2016 שמענו על פשיטות הרגל של 5-6 חברות קבלניות מובילות. ממה אתה חושב שזה נובע?

זה מאוד עצוב, אבל חשוב להבין שחלק גדול מהמקרים האלה זה לא באשמת הקבלן עצמו. לטעמי, זה קורה בגלל ההתנהלות שלהם בשנים 2013-2015 – היו אלה שנים מאוד קשות לענף מחירי הבנייה ושכר הפועלים עלה, כמות הפועלים הזרים הזמינים לעבודה הצטמצמה ולא הגיעו פועלים זרים חדשים – כל זה גרם לעלייה משמעותית במחיר העבודה.

היום, קבלני משנה רבים לא חושבים פעמיים, אם הם מפסידים כסף – הם עוזבים את האתר. בסט וחברות בסדר גודל כמו שלנו לא יכולות לעזוב את האתר. המוניטין שלנו במבחן, יש לנו התחייבויות לספקים, אי אפשר פשוט לומר שאנחנו מפסידים כסף וללכת. אבל קבלני משנה יכולים לעשות את זה.

בעיית כוח האדם נוכחת גם בדרג הניהולי; כיום יש פחות מנהלי עבודה ברמה גבוהה, ביחס לרמה של הפרויקטים. בעשור האחרון חל שינוי מהותי במורכבות ובהיקפים של הפרויקטים. בהתאם, העלויות של הפרויקטים השתנו - פעם 70-80 מיליון היה נחשב פרויקט גדול, היום פרויקט גדול זה 300 מיליון, ויש פרויקטים שמגיעים אפילו למיליארד.

האם זה משפיע על העבודה השוטפת שלך?

אנחנו תמיד צריכים לשמר את המוניטין שלנו. אני חושב שהיום ובשנה שנתיים הקרובות תהיה הזדמנות עבור החברות הגדולות, להתחזק ולתפוס מקום משמעותי יותר בשוק.

המדינה נוקטת בצעדים רבים בניסיון לפתור את המשבר בענף הבנייה. האם אתה חושב שהצעדים היא נוקטת יעזרו?

הלוואי שיצליחו להביא פועלים זרים. שנים אני שומע שמתכננים להביא 30 אלף סינים ובינתיים זה לא קרה. לטעמי, מי שמרוויח מהמשבר הם הפועלים הסינים, אין שום הגיון בשכר הגבוה שהם מקבלים, מה גם שהם יכולים ללכת בכל רגע נתון.

מה הפתרון שהיית מציע?

בראש ובראשונה, הייתי מביא עובדים זרים בכמות משמעותית. אני חושב שאי אפשר לבנות, במדינה אחת מהמתקדמות בעולם, באמצעות פועלים שמתחלפים כל יום, שתלויים במצב הפוליטי והביטחוני (אם יש סגר או אין סגר). 10% מעלויות הבנייה זה כי אין מספיק עובדים. דירה סטנדרטית שעולה 600 אלף ש"ח לבנות אותה, אני בטוח שאוכל לחסוך 50-60 אלף ₪ בעלות הבנייה, אם אני אקבל כמות משמעותית של עובדים.

הטענה היא שאם יגבילו את כמות הפועלים הזרים, אז יהיו יותר משרות לישראלים.

זה לא נכון. הישראלים לא רוצים להיות פועלים. לדעתי, היום דווקא החבר'ה הצעירים מתחילים להבין שאפשר לעשות הרבה כסף ולהצליח בענף הזה. מנהל פרויקט אצלי אחראי על תקציב של כמה מיליונים בחודש. אני מחפש חבר'ה טובים ואיכותיים - גם ותיקים בעלי ניסיון וגם צעירים שרוצים ללמוד ולהתפתח בתחום.

פתרון נוסף למשבר הדיור הוא תכנית מחיר למשתכן. מה דעתך על התכנית? האם יש לה את היכולת לשנות את שוק הדיור לחיוב?

אני חושב שלתכנית הזו יש פוטנציאל גדול לשפר את המצב, אבל זה ייקח הרבה זמן. לא בגלל קצב הבנייה, אלא בגלל הבירוקרטיה. למשל זכינו בפרויקט הראשון לפני שנתיים, ואנחנו עדיין מחכים שימסרו לנו את המגרש. בגלל העיכוב הזה ואחרים, הזוכים יקבלו את הדירות בעוד 4-5 שנים, ועד אז ייווצר חוסר נוסף של כ-200 אלף יחידות דיור נוספות. בעיה נוספת היא שלא כל הגופים הממשלתיים ממהרים לקדם את המחיר למשתכן.

יחד עם זאת, לא ראיתי פתרון טוב יותר למשבר הדיור. לפחות יש פה מישהו שבא ואומר: צריך לעשות אז אני עושה. אז יש כבר כמה עשרות אלפי יחידות דיור באוויר בשלבי בנייה שונים, ואני מקווה שזה ייצא לפועל והקצב יגבר.

לאחרונה ערכנו סיור לחברי/ות CivilEng - באתר הבנייה של חברת בסט בפרויקט 'תוצרת הארץ' בתל אביב. לרשמים המלאים מהסיור, ניתן להתרשם כאן