ציפור הצוהר של קלטרווה עומדת להמריא
פורסם לראשונה בעיתון איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, גיליון מס' 66
במהלך חודש מארס הקרוב ייחנך סוף סוף, אחרי מסע ארוך ומפרך של תקלות, מכשולים ועיכובים, ה-Transportation Hub (מרכז התחבורה) במרכז הסחר העולמי החדש במנהטן. מדובר במבנה אייקוני ענק, מוזר ומדהים בצורתו, שונה מכל בניין אחר שנבנה עד היום. זהו פרי תכנונו של האדריכל והמהנדס הספרדי סנטיאגו קלטרווה, שנודע לא רק בזכות גשרי המיתרים שמתח במקומות רבים בעולם, כולל בירושלים ובפתח-תקווה, אלא גם במבנים יוצאי דופן, כמו תחנות הרכבת המופלאות של ליאז', בלגיה, ורג'יו נלאמיליה באיטליה, או קומפלקס עיר האמנויות והמדע בוולנסיה, ספרד, ועוד רבים אחרים. אבל מרכז התחבורה החדש שעיצב במנהטן עולה על כל מה שתיכנן בעבר.
תמונת הדמאה של המבנה מזוית אחרת, בה הוא נראה כשלד של עצמות כבש או דג, המבהירה מדוע הוא מעורר התנגדות כה עזה
בינואר 2004 חשף קלטרווה לראשונה את התוכניות והדגמים של המבנה המוגדר בפי מבקריו הרבים כמגלומני: מבנה לצומת תחנות רכבת תחתית, הממוקם ממזרח למקום בו ניצבו מגדלי התאומים, שנועד להחליף את הצומת המקורית של (PATH (Port Authority Trans-Hudson -צומת מסילות הברזל שקישרו בין מנהטן לניו ג'רזי דרך מנהרות פלדה המונחות על קרקעית נהר ההאדסון. המבנה הקודם של מרכז התחבורה התחתי הגדול הזה, שנבנה בשנת 1971 (בעלות של 35 מיליון דולר בלבד!) נהרס במיתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר2001 ויצא מכלל שימוש למשך שנתיים. אבל האדריכל דניאל ליבסקינד, שמונה לתכנן מחדש את קונספט מיתחם מרכז הסחר העולמי שנהרס ותיכנן את כיכר "טריז האור" במרכזה, החליט לבנות במקום מרכז תחבורה הקודם מרכז תחבורה נרחב, שיתחרה בתחנות פנסילבניה ("פן סטיישן") וה"גראנד סנטרל" וישרת 11 קווי רכבת תחתית שונים, עם מבנה מונומנטלי מעל פני האדמה והפקיד את המשימה בידיו של קלטרווה.
המבנה שתיכנן קלטרווה, הגם שהוא המשך ישיר של סגנון המבנים שהוא מתכנן בשנים האחרונות, הוא חריג ומשונה מכולם. מדובר במבנה פלדה לבן, המשתרע על שטח בנוי של 250,000 מ''ר הנראה כמו צלעות חשופות של שלד כבש או דג ענקיים. אבל קלטרווה מגדיר את הצורה שיוצרים 120 העמודים הנטויים והפרושים בשתי כנפיים כלפי מעלהכ "ציפור הממריאה מידיו של ילד".
חלק מ 120 קורות הפלדה המהוות את שלד המבנה בשעת בנייתו שאליהן הוצמדו מאוחר יותר "עצמות הכנפיים"
מעבר לצורניות החדשנית של המבנה יש בו חידוש טכנולוגי נוסף. בתכנון הראשוני ביקש קלטרווה ליישם בו טכנולוגיה שתאפשר לשני כנפי המבנה לנוע מעלה ומטה, כדי להמחיש יותר את צורת מבנה הציפור של המבנה. רעיון זה נפסל בשל עלותו האסטרונומית, אבל במקומו העניק קלטרווה למבנה צוהר (Oculus) הניתן לפתיחה במרכז גג המבנה, בין שתי כנפיו. זאת, כדי שדרך צוהר זה, שאורכו 108 מ' ורוחבו נע בין 3.65 מ' בקצותיו הצרים ל-6.70 מ' במרכזו, יוכל להחדיר את אור השמש לשתי הקומות העליונות של המבנה, הבנויות בצורה סגלגלה (אובלית) מעל למרכז התחבורה ומיועדות לחנויות ומסעדות. תחנת הרכבת וקומת הביניים שמתחתן משתרעות מתחת לכיכר הזיכרון לאסון התאומים, אותה תיכנן האדריכל הישראלי מיכאל ארד.
מבנה ה "Oculus", כפי שהוא מכונה בפי קלטרווה, בצילום מחודש פברואר 2016, שבועות ספורים לפני חנוכתו הרשמית. במרכזו נראה "הצוהר" הניתן לפתיחה וסגירה
הוצאות בלתי צפויות
מלכתחילה היה ברור שעלות בניית מבנה כזה תהיה יקרה ביותר. עלות בניית "ציפור הצוהר" הוערכה בשני מיליארד דולר. אולם מה שאירע בעשר השנים מאז הוחל בהקמת המבנה בשנת 2006 הכפיל את עלותו והיא מסתכמת עד כה בקרוב לארבעה מיליארד דולר.
מה שקרה הוא שהעבודה המעשית על בניית המבנה החלה רק ביולי 2008, כאשר הוחל בהנחת ה"צלעות" באתר הבנייה. שתי השנים הקודמות הוקדשו לבניית היסודות התת-קרקעיים של המבנה ולבניית קומת הביניים שלו. בסך הכל מדובר ב-300 קורות פלדה טרומיות המרכיבות את מעטפתה מבנה. עד חודש מארס 2011 הוצבו רק 225 מהן באתר. באותו חודש הוחל בהרכבת מסבך וירנדל- המונח ההנדסי המתייחס לקוביית מתכת קונזולית שהמסבך מאפשר לה לבלוט ללא עמודים תומכים או אלכסוניים בתוך המסגרת. משקלו הכולל של מסבך הפלדה, שנועד לשרת את גג קומת הביניים וגם לשמש כתמיכה לקצה הצפון מזרחי של מצבת הזיכרון ושהורכב חלקים חלקים, הסתכם ב-271 טון.
עבודת ההצבה של קשתות הפלדה שישאו עליהן את ה"כנפיים" התנהלה בעצלתיים והתמשכה מעבר לתחזיות לוח הזמנים. הצבת 114הקורות, העמודים וה"כנפיים" נעשתה באמצעות מנופים ועגורנים ענקיים ונמשכה מחודש יוני 2013 עד חודש נובמבר 2014, המועד בו נחנך מגדל מרכז הסחר העולמי אחד. רק אז הוחל בצביעת המבנה בצבע לבן.
בחודש מאי אשתקד נחנכו כבר כמה מרציפי הרכבות של מרכז התחבורה התת - קרקעי, שהגישה אליהם נעשתה דרך מסדרון רחב ידיים של המבנה העליון. אז עמדו כבר להכריז על פתיחת המבנה על כל כניסותיו לקראת סוף 2015, אלא שאז התגלתה דליפה חמורה של מי גשמים דרך גג הבניין והפתיחה החגיגית נדחתה עד שיאטמו את הגג כראוי. בדצמבר2015, כאשר העגורן האחרון הוצא מאתר הבנייה, הוכרז רשמית כי ה-Oculus ייפתח לקהל הרחב במארס 2015.
בשל עלותו האסטרונומית זכה כבר הפרויקט בתקשורת האמריקאית בתואר "מרכז התחבורה היקר ביותר שנבנה בעולם". מה שגרם להכפלת עלותו היו בעיקר בעיות מימון. על - פי התוכנית המקורית אמור היה הפרויקט להסתיים בשנת 2009 במימון של 1.9מיליארד דולר של מינהל התחבורה הפדראלי. אלא שהעיכובים בהקמתו ושינויי התכנון של קלטרווה במהלך הבנייה שיבשו את כל הערכות העלות המוקדמות. כיום מסתבר, שעלות בניית כל אחד מהמסדרונות הענקיים ורחבי הידיים של המבנה העילי הסתכמה ב-225 מיליון דולר, בעוד שהוצאות הבנייה והניהול במשך כמעט עשור עלו 635 מיליון דולר. הוצאה בלתי צפויה נוספת נבעה מהתעקשותו של קלטרווה לייבא את קורות הפלדה הטרומיות ממפעל פלדה בצפון איטליה בעלות של 475 מיליון דולר. הוצאה בלתי צפויה אחרת בסך של 335 מיליון דולר נבעה מכך שרשות התחבורה המטרופוליטנית של ניו-יורק נאלצה לבנות קווי רכבת תחתית זמניים כדי לא לשבש תנועת רכבות תחתית של קווים אחרים. ואם לא די בכך, התחוללה ב-2012 סופת ההוריקן "סנדי", שגרמה לחומרי הבנייה שרוכזו באתר נזקים במאות מיליוני דולרים, עוד לפני שנחנך התקשורת האמריקאית אינה מחמיאה במיוחדל מבנה המונומנטלי ומתחרה בהמצאת דימויים וכינויים מעליבים לגביו. מה שמצער הוא שקלטרווה עצמו אינו מרוצה מהמבנה. הוא מתלונן כי החיסכון בהוצאות שנכפה עליו גרם לבניית גרסה מכווצת ורכה יותר של ה"ציפור" שתכנן, אם כי, לדבריו, "לא הרס לחלוטין את האיפיון המלכותי שלו."
אין תגובות