פרוטוקולים, ספרי הדרכה, ותקנים בנושא מידול מידע בניין המיועדים ללקוחות בנייה גדולים

תרגום לעברית: סוזי שפירא, Spira Translations

מבוא

מזמיני בנייה גדולים (חברות, רשויות ציבוריות ומחלקות ממשלתיות) רואים צורך לסייע ולהאיץ את השימוש במידול מידע בניין (BIM) בפרויקטים שלהם שכן שהם מפיקים תועלות משמעותיות מהשימוש בו בזמן תכנון, בנייה, ותפעול מתקניהם. הכנת הנחיות BIM מתאימות שניתנות להחלה באמצעות חוזים היא אחד הצעדים העיקריים שיכולים לקוחות אלה לנקוט בהם כדי לקדם שימוש ב-BIM. מתוך רצון לסייע לארגונים כאלה להכין מסמכי הנחיות מקיפים, אנו מציגים ניתוח תוכן איכותני של חמישה עשר מסמכי הנחיה, תקנים ופרוטוקולים בנושא BIM שפורסמו עד היום, תוך זיהוי מאפיינים משותפים וכן היבטים חסרים. בעוד שהנושאים המרכזיים הנדונים דומים בכל התקנים והמדריכים – שיתוף יכולות (interoperability), אופני שיתוף פעולה, תכנית ביצוע BIM, הדמיה וניתוח, תפקידו של מנהל ה-BIM, ודרישות תפעול ותחזוקה – הרי שהתוכן, הספציפיות, התדירות, ורמת הרזולוציה שלהם שונים. ניתוח קטגוריות ונושאים הוביל לפיתוח סדרה של דרישות חיוניות. ניתנות גם המלצות כדי לעזור לארגונים/ממשלות להכין מסמכים משלהם ולבסס מדיניויות שמתאימות להקשר ולצרכים הספציפיים שלהם.

מידול מידע בניין (BIM) מייצג שינוי מהותי בדרך שבה תעשיית האדריכלות, הנדסה ובנייה (AEC) מתפקדת ומתקשרת. ואולם, אימוץ כלי BIM על ידי אדריכלים, מהנדסים, קבלנים, ויזמים אינו מבטיח מימוש התועלות שמציעה הטכנולוגיה משום שחלק גדול מהתועלת הפוטנציאלית נגזרת מתוך שיתוף הפעולה העמוק יותר בין המשתתפים בפרויקט בנייה אותו מקדם ה-BIM. קל לחברות תכנון לקצור את הפירות של תהליך האוטומציה של הפקת שרטוטים, שהן "גדלים נמוך" על העצים. קשה יותר להשיג תועלות שמקיפות את כלל הפרויקט – כמו הקטנת כמות העבודה החוזרת בזמן בנייה, ערך מוסף של הבניין כתוצאה מהדמיות מתוחכמות של ביצועי הבניין שמספקות ידע לקבלת החלטות תכנון, ופרודוקטיביות בנייה משופרת הודות לתקשורת טובה יותר בין המתכנן לקבלן –משום שאלה דורשות שיתוף פעולה שחוצה גבולות ארגוניים. מאמצי אימוץ אינדיבידואליים או מקומיים אינם מספיקים לכן; יש צורך ביישום מונחה ומערכתי.

כדי להשיג מטרה זו, יזמי בנייה מפרסמים פרוטוקולי BIM בהם הם מכתיבים כיצד על ספקי השירותים שלהם להשתמש ב-BIM בדרכים שמביאות להם ערך, והם מחייבים את יישום הפרוטוקולים באמצעות חוזי הבנייה שלהם. במונחי הטקסונומיה של Kassem ועמיתיו (2015) לתוכן ידע BIM, מסמכים אלא הם מנדטים. סוכנויות ממשלתיות יוצרות את המסגרת הרגולטורית הדרושה כדי לקדם ולתמוך באימוץ BIM דרך תקנים לאומיים. רוב אלה הם תיאוריים (בטקסונומיה הם נקראים מדריכים), אך חלקם בעלי אופי מכתיב (ונקראים בטקסונומיה פרוטוקולים). השמות שניתנים למסמכים השונים על ידי כותביהם אינם עקביים, וחלק מהמנדטים נקראים "הנחיות" או "תקנים". ארגונים ממשלתיים וארגוני יזמי בנייה פירסמו שפע מסמכי BIM מסוג זה, כולל תקנים, הנחיות לשיתוף פעולה, ו/או תכניות ביצוע BIM ברמת הפרויקט (BuildingSmart, 2016). המסמכים מגדירים כיצד יש להשתמש ב-BIM בפרקטיקה של שיתוף פעולה, את שלבי תהליך התכנון והבנייה ואת המידע שיש לספק בכל חילופי מידע בתהליך, את הטכנולוגיות שיש להשתמש בהן, והיבטים אחרים באימוץ BIM.

מסמכי המנדט, הפרוטוקול וההנחיות שונים מאוד זה מזה, במטרתם (יעדים וחזון); בגישה לסטנדרטיזציה (חלקם בעל אופי מכתיב מאוד בעוד אחרים מגדירים כוונה ורמות ביצוע כלליות); בהיקף (מתעשיות לאומיות ועד ליזמים יחידניים או ארגוני פרויקטים); בדרישות ובספציפיות הטכנולוגיה; בהגדרות תהליך התכנון והבנייה ורמת פירוט המידע במפרטים. ההבדלים נובעים מהגיוון בתוכן העסקי, במטרות, ובהיקף של הארגונים השונים. מצב זה גורם לארגונים ממשלתיים וארגונים ציבוריים אחרים שמתחילים לתכנן את אסטרטגיית אימוץ ה-BIM שלהם לקושי בשימוש במאגר ידע זה כדי לגבש מדיניות שתתאים להקשר ולצרכים הספציפיים שלהם.

קובעי מדיניות שואלים את עצמם: "אלו נושאים צריכות הנחיות הארגון שלי לכסות, ובאיזו רמת פירוט?"; "מהן היכולות של ספקי הארגון שלי (קבלנים, מתכננים, וכו')?"; "כיצד הם יכולים לשתף פעולה עם BIM במסגרת אילוצי המערכות המשפטיות, החוזיות והמקצועיות המקומיות?"

כדי לעזור לקובעי מדיניות, מאמר זה סוקר את הנושאים שמכסים 15 מסמכי BIM ומנתח את נקודות הדמיון והשוני ביניהם בהתייחס לסוג הארגון. המטרה היא לספק משאב עבור מאמציהם של ארגונים ממשלתיים וציבוריים בפיתוח, הערכה, או עידכון של מסמכי BIM שיתאימו בצורה הטובה ביותר לצורכי הארגון שלהם.

תפקידם של תקנים וספרי הדרכה באימוץ IT בבנייה

תקנים וספרי הדרכה ברמת התעשייה, ברמת המדינה וברמת הבינלאומית מאפשרים שימוש חליפי במוצרים בצורה שחוצה תעשיות נרחבות. הם מאפשרים ייצור של מוצרים שמתאימים למוצרים אחרים ללא צורך בתיאום ישיר בין היצרנים או המתכננים של כל מוצר ומוצר, וכך מבטלים את הצורך בתיאום התכנון ובתקשורת. Hemenway (1975) סיווג תקנים על פי מטרתם (איכות או אחידות) ומידת הכפייה שלהם (רצוני לעומת מנדטורי).

תעשיית הבנייה מפוצלת מאוד, כשרוב העובדים מועסקים בחברות קטנות עד בינוניות (Eastman et al., 2011, p. 265). בסביבה זו, ובמיוחד בתחום של בניית בנינים, תקנים ומדריכים הם חיוניים. תקנים מגדירים שיטות תכנון, רמות ביצועים עבור תפקוד הבניין, שיטות של חישובים הנדסיים, מידות מודולריות של תוצרי בניין, ומגוון היבטים אחרים. לעיתים קרובות תקנים הם מנדטוריים בתוך תחום שיפוט מסוים. ספרי הדרכה, לעומת זאת, אינם מנדטוריים מתוקף החוק של מדינה כלשהי, אך הם עשויים (או לא) להיות מחויבים חוזית, כתלות במדיניות הארגון אשר מפרסם ו/או משתמש בהם.

אימוץ טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בבנייה יכול לסייע בהתמודדות עם רבות מהבעיות שמתעוררות כתוצאה מהמבנה העסקי המפוצל מאוד (Howard et al., 1989), אולם את אימוץ ה-ICT בעצמו יש להסדיר באמצעות תקנים. בתעשיית ה-ICT הרחבה, תקנים ממלאים תפקיד מרכזי וחיוני ביצירת מוצרים ובתחרות (Gallaugher and Wang, 2002; West and Dedrick, 2000). תקנים מסייעים לתקשורת שהיא קריטית כאשר עובדים בצורה שחוצה תחומים, מומחים, מדינות, וזמן. יתרה מזאת, תקנים בתחום זה מאומצים בדרך כלל דרך קונצנזוס של ארגונים או פרטים המעורבים עם הטכנולוגיה ורק לעיתים נדירות הם מחויבים על ידי סוכנות ממשלתית לאומית (West, 2003).

• קישור להורדה של המאמר המלא (אנגלית): כניסה

בתמונה: המשתתפים הישראליים בכנס LC3 2017 ׁבכרתים. כניסה: https://goo.gl/rJKyfW

Rafael Sacks, Assoc. Prof.

Technion – Israel Institute of Technology;
cvsacks@technion.ac.il, www.technion.ac.il/~cvsacks

Ury Gurevich, PhD Student,
Technion – Israel Institute of Technology;
ury.gurevich@gmail.com, vclab.technion.ac.il

Prabhat Shrestha, Research Assistant,

Technion – Israel Institute of Technology;

shrestha.prabhat1993@gmail.com, vclab.technion.ac.il