הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

סדקים קונסטרוקטיביים במבנה

קונסטרוקציות מבטון מזוין ניחנות בתכונות חוזק ועלות אשר הופכות את השימוש בהן לשכיח ומתאים במרבית סוגי המבנים השונים, החל מביתני שמירה פשוטים וכלה בגשרים ומבנים מיוחדים אחרים. יחד עם זאת, אחת התופעות השליליות של מבנים אלה היא סדיקה.

תקן ישראלי 940 המעודכן לשנת 2008, קובע מעין טבלה המדרגת את חומרת הליקויים בשלד בטון מזוין לפי רוחב הסדקים. אמנם מדובר בתקן שאינו רשמי, אך כמו תקנים לא רשמיים אחרים בתחום- נסמכים עליו מעצם היותו מסמך הנדסי רשמי, ובמקרים מסוימים אף מחייב.

ייזהר המהנדס הבודק מבנה סדוק על פי טבלה זו ויפקח על ממצאיו בשבע עיניים.

הטבלה שבתקן, לא רק שכוללת סתירות פנימיות בתוכה, אשר מונעות אפשרות להתייחס אליה כמקור מוסמך לאופן בחינת הסדקים ומשמעותם- אלא היא טבלה שאינה מעמיקה באופי הסדקים במבנה, כיוונם, מהותם- אלה נדרשים על מנת לאבחן את חומרת מצבו של השלד הסדוק.

דוגמא לסתירות פנימיות בתוך טבלה זו- היא נזק ברמה 3 לפי הטבלה. תחת הכותרת "נזק חזותי" נכללים סדקים בעובי 5 מ"מ אשר גורמים, לפי התקן, לפגיעה תפקודית בסגירת דלתות במבנה.

כאמור, מדובר בטבלה `יבשה`, אשר לא ניתן לפי הנתונים בה, בלבד, להסיק דבר וחצי דבר לגבי טיבו של מבנה, בין אם הוא סדוק ובין אם לאו, ולהלן מס` נקודות אשר דורשות התייחסות הקונסטרוקטור העושה שימוש בטבלה זו, בזהירות יתרה;

לפי הטבלה, סדק שעוביו 25 מ"מ ויותר- הוא סדק אשר מחייב תיקון יסודי של רכיבי שלד. נשאלת השאלה הטבעית- סדק של 24 מ"מ- לא מחייב זאת? האם ניתן לקבוע את חומרת הליקוי רק לפי עובי הסדק, על קוצו של מילימטר?
הטבלה לא מתייחסת כלל לסוג הסדקים ואבחונם לפי כיוונם ומיקומם במבנה, ביחס למיקום היסודות ומבנה השלד. לעניין זה יובהר כי רצפה קונזולית, אשר עובי הסדק בחלקה העליון, מעל הקורה, הוא 4 מ"מ (לפי הטבלה מדובר בסדק קל)- היא רצפה שאינה יציבה כלל ועיקר, ודרוש להרסה בטרם תיהרס מאליה- ולא מדובר ב נזק חזותי בלבד, כפי שעולה מהטבלה.
הטבלה מתייחסת לסדקים בקירות בלוקים בלבד- לא לסדקים בקירות, קורות ועמודי בטון וגם לא לסדקים בין קירות הבלוקים לרכיבי השלד. למעשה, הטבלה מתייחסת לסדקים בחלק הזניח של המבנה- קירות לא נושאים- ולא מתייחסת כלל לסדקים ברכיבים נושאים. האם באמת קירות הבלוקים מעידים נכונה על חוזקו של השלד הפגום?!
כאמור, הסדקים שבטבלה הם סדקים בבלוקים, לא בשלד. במצב זה, נדרש היה כי תהיה התייחסות מפורטת לסוגי הבלוקים השונים לפי חוזקם המבני ושיטות בנייה נוספות, דבר שלא נעשה.
הטבלה לא מתייחסת כלל לסיבת הנזקים ולא מביאה כלים שימושיים לבדיקה הכרחית זו. יובהר כי לא ניתן לאבחן מבנה סדוק ולגזור את דינו להריסה או לתיקון כזה או אחר ללא אבחון סיבת הסדקים. יש הבדל ניכר באופי התיקון בין סדקים הנגרמים מסיבות שונות; שקיעת יסודות, רעידת אדמה, שלד פגום בתכנון, שלד פגום בביצוע וכן הלאה...
שיקול דעת הנדסי, כמתחייב מהטבלה, בכוחו להפוך את היוצרות ואת תוצאות הטבלה. למעשה, מי שאינו קונסטרוקטור- לא יכול לעשות שימוש בטבלה זו ובנתונים המופיעים בה, ומי שכן קונסטרוקטור- אינו זקוק לטבלה זו, אשר עלולה להטעות וליצור בסיס למסקנות שגויות.
בטבלה הנ"ל יש תיאור פגמים ביחס לעובי הנמדד של הסדק. לא מן הנמנע כי הפגמים אשר קיימים בפועל חמורים יותר מאשר מצוין בטבלה- ואין כל אפשרות להסתמך על טבלה זו באופן עיוור.
הטבלה שבתקן היא סלחנית. במקרים מסוימים, שבר של 1.5 ס"מ עלול לגרום לקריסת קיר על יושבי הבית, ולא רק לנזקים בדלתות ובאיטום...

ובעיקר, מרבית הסדקים הקונסטרוקטיביים המהותיים בבנייני בטון מזוין התחילו דרכם כסדקים קלים, והתפתחו עם חלוף הזמן עד כדי שברים של ממש. מצופה ממהנדס בניין כי יבחין בסדקים קונסטרוקטיביים לא רק כאשר מדובר בחריצים המחדירים אור ואוויר לבניין, אלא גם ובעיקר בתחילת דרכם- כסדקים קלים, וזאת לפי אופיים וכיוונם המעידים על שקיעת יסודות, או ליקויי קונסטרוקציה אחרים.

התקן הישראלי 940 מסווג את רמת הנזק האופייניים במבנה על פי עוביים של הסדקים בקירות הבלוקים- זאת ותו לא. השימוש בנתוני הטבלה הוא באחריות המהנדס. אבחון לקוי של מבנה עקב שימוש לקוי בטבלה ובנתונים המופיעים בה- עלול לגרום להוצאה כספית מיותרת עבור תיקוני שווא, לבזבוז זמן יקר של דיירים וקבלנים, להארכת הליכי משפט ואף לעשיית חוסר צדק.

הטבלה שבתקן אינה מתאימה לשימוש מקצועי לצורך אבחון מצבו של מבנה לפי סדקים הקיימים בו. עדיף להתעלם מהוראות הטבלה ולבדוק את מצב המבנה לאשורו באופן ישיר ולא לפי קריטריון אחד ויחיד שהוא עובי הסדקים. זאת ועוד, שימוש עיוור בטבלה עלול לגרום לקבלת מסקנות תקניות אך שגויות.

בתמונות: סדיקה בשלבים ובאלמנטים שונים