משפחות קרסו ומטלון בתביעה נגד המדינה: "השיבו לנו קרקעות בחוף התכלת"

ביום ראשון הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד משה קמר עתירה במסגרתה דורשים יורשיהם של משה קרסו ומשה יצחק מטלון מהמדינה להשיב להם חזרה זכויות על קרקעות בשטח של 84 דונם בשווי של עשרות מיליוני שקלים , שהופקעו מהם בשנות ה 40 של המאה הקודמת עבור צרכי ציבור .

רקע : משה מטלון ומשה קרסו רכשו עם קום המדינה שטחי אדמה גדולים מהערבים, תושבי הארץ במטרה לגאול את האדמות. בין השאר רכשו קרקעות רבות באזור שדרות רוטשילד בתל אביב, רחוב שנקין ומתחם הבימה. בין השנים 1939 ל 1944 קנו שני השותפים מאות דונמים באזור הכפר הערבי "ג'ליל", היום - בין הקנטרי קלאב של הרצליה לאזור התעשייה הצפוני [אזור חוף התכלת]. השטחים עדיין פנויים ומהווים את רזרבת הקרקעות היחידה שנותרה לפיתוח בתחומי הרשות.

במסגרת פקודת הקרקעות בחוק המנדט חויבו בעלי הקרקע להעביר על שמו של הנציב העליון כאמור כ 84 דונם לצורכי ציבור וזאת עבור סלילה והרחבה של דרכים וכבישים.

הקרקעות עברו ב 1955 לתחומי הרשות המקומית של העיר הרצליה. בשנת 1961 פורסמה למתן תוקף תוכנית המתאר של הרצליה. בעקבות כך בוטל ייעודן הציבורי של שלוש חלקות הדרכים והן יועדו לתכנון בעתיד לרפרצלציה.

בעתירה נכתב : "ביטול ייעודן הציבורי של שלוש החלקות כמיועדות לדרכים השמיט את הבסיס להמשך הבעלות הציבורית בחלקות והיקנה למנוחים וליורשיהם את הזכות לתבוע את השבת החלקות לבעלותם, בכפוף להוראותיו של סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. חלוף השנים מאז הותקנה תוכנית מס' הר/253א, שייעדה את שלוש החלקות לתכנון מחדש, כמו גם התכנון החדש שנעשה במרוצת השנים האחרונות במתחם שבו מצויות החלקות, חיזקו את גישתה של התוכנית הנ"ל בדבר העדר הצורך הציבורי של החלקות הנ"ל. מגמת התכנון במתחם בשנים האחרונות מצביעה על כך, שהחלקות אכן יופשרו לבנייה".

בשנת 2007 החליטה הוועדה המחוזית לתכנן ובנייה של מחוז תל אביב להכין את תכנית בניין עיר הר/2200א, לימים תכנית "חוף התכלת" שאושרה בהמשך על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהרצליה ונמצאת על הקרקעות היקרות ביותר בהרצליה פיתוח. מדובר בתכנית השתרעת על פני כ 2000 דונם וצפויה לכלול 8700 יח"ד . גבולותיה הם מצפון למרינה של הרצליה, כביש 2 ממזרח, מלון מנדרין מדרום והים במערב. כאשר קרקעותיהם המופקעות של משפחות קרסו ומטלון -מהמשפחות החזקות במשק הישראלי , כלולות בתכנית זו.

עו"ד משה קמר מדגיש בעתירה : "מיום רישומן של שלוש החלקות הנ"ל בשנת 1944 בשמו של הנציב העליון ועד עצם היום הזה הן עומדות ריקות, מבלי שנעשה בהן שימוש ציבורי מכל סוג שהוא. יצוין, כי על חלק משטח החלקות נעשה עיבוד חקלאי בידי פולשים. כמו כן על החלקות האמורות מעולם לא נסללה דרך, וכך לא מומשה בהן המטרה הציבורית, אשר לשמה העבירו המנוחים את החלקות לבעלותו של הנציב העליון. זאת ועוד, קיים חשש כי ככל שהחלקות לא יוחזרו ליורשי המנוחים, העותרים, תקבל המדינה הקצאה של מקרקעין לבנייה פרטית כנגד המקרקעין שהועברו על-ידי המנוחים לנציב העליון למטרת דרך בשימוש ציבורי בלבד".

" העותרים זכאים, איפוא, להשבת זכויותיהם הקנייניות בחלקות וזאת על יסוד סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965".