הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

מגמות בתעשייה סולארית פוטו-וולטאית 2008

מילון מונחים:

Cadmium/Ca - קדמיום.

Cadmium Telluride/CdTe - קדמיום טלוריד.

cost efficiency - יחס עלות-יעילות.

Gallium/Ga - גאליום.

grid parity - התאמה למחיר חשמל ברשת (כדאיות כלכלית ללא סובסידיות).
fabrication facility/fab - מעבדת ייצור, מתחם נקי בו מיוצרים את תאי השמש במפעל.

Indium/In - אינדיום.

kwh - קוט"ש או קילו וואט שעה, יחידת אנרגיה שוות ערך ל 3.6 מגה ג`אול.

monocrystalline מונוקריסטלי - חד גבישי.

nis - שקל ישראלי חדש.

polycrystalline פוליקריסטלי - רב גבישי.

photovoltaic/PV - פוטו-וולטאי.

Silicon/Si - צורן.

Start-up - חברת הזנק.

Tellurium/Te - טלוריום.

upscale - גמלון, הגדלה בסדר גודל.

Wp - וואט פיק, הספק תא סולארי שמוגדר בתאורה באפיון ספקטרלי 1.5AM, 1000W/m2, 25C.

$ - דולר ארה"ב.

1. סקירת השוק

תעשיית הPV לא הייתה יוצאת דופן מבחינת השפעות המיתון, אך נתוני הייצור משנה שעברה לא מכילים עדיין את הדי המשבר הכלכלי. רק ב2009 תגיע ככל הנראה הירידה בקצב גידול, אך אין מן הנמנע כי התפתחות התעשייה תימשך, אם כי לא נמדוד אותו במספרים של יותר מ 60%. קצב ייצור תאי שמש גדל אקספוננציאלית מזה שנים רבות, וזאת כתוצאה מגידול דומה בדרישה הולכת וגדלה לאמצעי ייצור אנרגיה מתחדשת בעולם (איור1).

כאמור המשבר הכלכלי לא צפוי לפגוע משמעותית בקצב הגידול חסר התקדים הזה, ועדיין נראה 30-40% גידול. יחד עם זאת צפוי עודף גדול של היצע על פני ביקוש במהלך שנת 2009 ואולי גם בהמשך בשנים הבאות. שנת 2008 חוותה עודף קל בלבד בהיצע 14%, לעומת 47% עודף היצע בשנה הקודמת לה, אך בעקבות מציאת פתרונות לבעיית אספקת הצורן המעובד, והפעלת פסי ייצור גדולים צפויה כאמור עלייה משמעותית בקצב ייצור לעומת ירידה צפויה בביקוש.

השינוי הגדול שחל ב 2008 הוא הורדת הסובסידיות לאנרגית שמש בספרד, מה שעלול להדיח את ספרד ב2009 מהובלה בתחום, אך ארצות רבות לעומת זאת הזניקו תכניות דומות בהיקפים גדולים – כמו איטליה, יוון ואפילו ישראל. יכולת הממשלות לממן סובסידיות לאנרגיה חלופית מושפעת ממצב כלכלי, ולכן הוזלת תאי השמש היא בסופו של דבר המפתח לשילוב הטכנולוגיה באופן רחב להפקת חשמל בעתיד, כאשר המטרה היא הגעה לכדאיות כלכלית ללא סובסידיות או grid parity.

מחירי מוליכים למחצה

הבעיה העיקרית, שהתמודדו אתה בתעשיית הPV הייתה ללא ספק מחסור בצורן מעובד, שהוא חומר הגלם העיקרי ליצירת תאי שמש בטכנולוגית צורן חד/רב גבישי. מקור הבעיה היתה העובדה שתעשיה סולארית ניזונה זמן רב מעודפי תעשיית המוליכים למחצה, ואחוז הצורן שהופנה לייצור תאי שמש היה חלק קטן מכלל מוליכים למחצה מעובדים. ניתן לראות (איור3) כי שינוי מהותי בתחום החל כבר ב2006, כאשר התברר הצורך בהקמת מפעלי עיבוד צורן נוספים ברחבי העולם, על מנת להדביק את הביקוש בתחום הPV.

בשנה האחרונה יכולת העיבוד הדביקה את הביקוש, ואנו עדים לצניחת מחירים של צורן מעובד לקראת סוף 2008 כתוצאה מכך. למעשה צוואר הבקבוק של הצורן הוסר, וכעת חלה התייצבות בהספקת חומרי הגלם. לעומת זאת הרי אספקת קדמיום, טלוריום, גאליום ואינדיום כבר מוכוונת מלכתחילה לדרישות הPV, כך שאין חשש למחסור אחד מאלה בטווח זמן הקרוב. בטווח זמן בינוני קיימת הערכה כי עלולה להיות בעיה מסויימת באספקת כמויות גדלות של טלוריום, מה שיגביל את הגידול בנתח של טכנולוגית CdTe באמצע העשור הבא.

תחרותיות טכנולוגיות PV

המאפיין החשוב ביותר שמגדיר כדאיות עלות-יעילות עתידית הוא החזר אנרגטי של תא סולארי פוט-וולטאי. כיום תא סולארי מחזיר את ההשקעה האנרגטית בתוך 3-4 שנים עבור פאנלים שהותקנו באקלים רווי שמש, כמו במדינת ישראל. יש לציין כי טווח זמן החזר אנרגטי הוא ארוך יותר עבור תאי צורן חד-גבישי, עקב מורכבות תהליך הייצור. הדבר מטיל ספק ביכולת התחרות של טכנולוגיה זו עם טכנולוגיות מתחרות בעתיד. זאת לאור העובדה כי קיימת קורלציה טובה בין השקעה אנרגטית בתהליך ייצור ההתקנים, לבין המחיר התא בשוק.

הדבר ממחיש שוב כי השינוי בשוק לכיוון הצורן הרב-גבישי עקב המחיר האטרקטיבי מונע בין היתר מהשקעה אנרגטית פחותה בתהליך הייצור. מהבחינה הזאת הכיוון העתידי יהיה שיפורים נוספים בטכנולוגיות הצורן הלא-תקני (כמו HIT) והרב-גבישי יחד עם תחרות מתגברת מצד טכנולוגיות הדור השני - השכבות הדקות, שעקרונית יכולות להגיע להחזר אנרגטי של שנה אחת בלבד. רק לשם השוואה אורך חיי מודול סולארי הוא מעל 30 שנה, עם ירידה של 20-30% בתפוקה בלבד לאחר פרק זמן זה.

גורמים חשובים נוספים המשפיעים על תחרותיות טכנולוגית הם עלות חומרי הגלם שפורטו בסעיף הקודם, קצב ייצור, והתאמה לגמלון של תהליכי הייצור, מה שמוריד מחירים בצורה דרסטית. נושא נוסף בעל משקל לא מבוטל בתקופה אחרונה הוא עלות כוח העבודה – מה שגרם לנדידה של חלק מהמפעלים למזרח אסיה. כיום בעקבות הגמלון האדיר, הרכיב של הכוח אדם ירד מאוד, מה שעלול בסופו של דבר לתת דחיפה לתעשיות PV באירופה וארה"ב.

מחירי שוק

באופן כללי המגמה בשוק היא ירידה רבת שנים, אלא ש 2008 הייתה שנה של הפרש נמוך בין ייצור לדרישה - מה שגרם למגמת עלייה משנית במהלך השנה. לקראת סוף השנה בעקבות המשבר בשווקים והורדת מחירי הצורן המעובד המצב השתנה ומגמת העלייה נבלמה, ומסתמן כי שנת 2009 תהיה שנה של ירידה חדה במחירי התאים הסולאריים.

ההישג המשמעותי ביותר בעלות המודולים סולאריים בשנה החולפת הושג על ידי הענקית First Solar, אשר הצליחה להוריד את מחירי הייצור שלה מ 1.25 ל 0.93 דולר לוואט פיק. יש לציין כי החברה התחייבה לרדת מהסף של דולר לוואט עד 2012, כך שההישג הוא הקדמה משמעותית. כעת החברה הציבה יעד חדש של 0.54-0.60 דולר לוואט עד 2014.

בהקשר זה אני אזכיר את המושג grid parity, אשר מגדירים בדרך כלל כ1$ ל Wp (דולר אחד לוואט פיק). למעשה משנת 2008 עלות הייצור לראשונה נכנסת לתוך מרווח הכדאיות מבחינה עקרונית, אך תוספת הרווח של היצרן ומחירי ההתקנה עדיין מרחיקים כיום את הכדאיות ללא סובסידיות ממשלתיות. אז מהו היעד של המחיר בשוק הישראלי, והאם הדרך עוד ארוכה ?

לשם השוואה עלות של 1Wpסולארי מותקן בסוף 2008 בישראל עמדה על 20 ₪ (בהתקנת מערכת של 50KWp), שזה בערך פי 3 מהמחיר התחרותי, אך הופך לכדאי עם סובסידיה שמתגמלת מחיר חשמל גבוה פי 4.

הערכת עלות מערכת PV מותקנת בישראל, המשיגה grid parity:

תפוקה שנתית AC במשך 10 שנים ראשונות:13.65kwh/Wp (אזור מרכז).

מחיר החשמל של חברת החשמל:

בשנת 0.56nis/kwh - 2008.

חישוב grid parity בשקלים חדשים:

0.56 * 13.65 = 7.64 nis/wp

ועל פי שער דולר ממוצע שווה 2.10$/Wp

2. מבט על התעשייה

כאן אני מביא את סקירת החברות הגדולות בייצור תאים סולאריים ורק אליהם אתייחס. ולשם הבהרה עליי לפרט את שרשרת הייצור של המוצרים הסופיים שמגיעים לשוק – המודולים (הפירוט עבור טכנולוגית צורן גבישי הנפוצה):

א.כריית צורן > ב.עיבוד צורן > ג.ייצור וואפרים > ד.ייצור תאי שמש > ה.הרכבת מודולים.

לרב קיימת היום מגמה של השתלטות תאגידים על מספר שלבים בייצור, מה שחוסך עלויות וכך מאפשר להתחרות ביתר יעילות. יחד עם זאת היצרן הכי גדול של תאי שמש Q-cells מייצר תאים בלבד, ולא מרכיב מודולים.

סקירת החברות המובילות בתחום ייצור תאי שמש לשנת 2008 [מידע מדו"חות החברות]:

1. Q-cells גרמניה, נפח שנתי 0.57GWp המלמדים על 47% גידול.

החברה המובילה בעולם בייצור תאי שמש, שכיום מתמקדת בתחום הצורן הגבישי, אך לאחרונה החלה במסע רכישות של חברות הזנק בטכנולוגיות חדישות יותר. מתכננת התרחבות גם למקסיקו עם בניית מפעל בטכנולוגית דור שני בהיקף 100MWp/year.

2. Suntech Power סין, נפח שנתי 0.53GWp המלמדים על 58% גידול.

ענקית מהמזרח הרחוק שמייצרת תאים ומודולים בטכנולוגית צורן חד ורב גבישי. בין ציוני הדרך היא רכישת החזקה בShunda Solar הסינית וחוזה אספקה עתידי ענקי של 7GWp תאים סולאריים עד 2020.

3. First Solar ארה"ב/גרמניה, נפח שנתי 0.50GWp המלמדים על 150% גידול.

זוהי החברה הגדולה ביותר שמייצרת תאי שמש בטכנולוגית CdTe, וזוהי גם החברה המתרחבת ביותר בשוק, כך שהיא צפויה להיות בין שתי המובילות בשנה הנוכחית (2009). מהישגי החברה ניתן לציין את הקמת חווה סולארית ניסיונית בנפח 10MWp בשיתוף עם Sempra במדבר נבאדה, מה שנתן את העלות הנמוכה ביותר לקוט"ש מיוצר שהושגה בטכנולוגיות PV. זאת בזכות המיקום האידיאלי מבחינת תנאי תאורה בשילוב עם הטכנולוגיה במתקדמת של First Solar. כמובן אני אזכיר כי החברה השיגה את העלות-יעילות הכי טובה בשוק עם תמחור עלות ייצור של 0.93$ לWp.

4. Sharp Solar יפן, נפח שנתי 0.46GWp המלמדים על 27% גידול.

החטיבה הסולארית של חברת האלקטרוניקה הותיקה, שאיבדה את ההובלה שלה בתחום (מקום ראשון בשלושת השנים האחרונות). התמקדות החברה היא בטכנולוגיות הצורן הגבישי, ולאחרונה גם פתיחת מחלקה לייצור תאי צורן אמורפי. החברה הציבה לעצמה יעד של 20% יעילות למודולים בתוצרתה עד 2010, והתרחבות חסרת תקדים שאמורה להעלות אותה שוב למקומות הראשונים.

5. Kyocera יפן/ארה"ב, נפח שנתי 0.29GWp המלמדים על 40% גידול.

החטיבה הסולארית של חברת מדפסות יפנית מאבדת דירוג מוביל בתחום PV מזה 4 שנים, כאשר ב2005 הייתה זו החברה השניה בגודלה בעולם. למרות זאת החברה צפויה להמשיך להיות מבין המובילות בשנים הקרובות, עם ייצור רחב של תאי צורן גבישי. היא מתכננת בין היתר הקמת מפעל בגודל 650MWp/year ביפן עד 2012, שייצר את התאים החדישים שלה ביעילות 18.5%.

6. JA Solar סין, נפח שנתי 0.28GWp המלמדים על 109% גידול.

חברה סינית עם גידול של יותר מ 100% בנפח ייצור שנתי, בטכנולוגית צורן חד-גבישי. החברה חתמה חוזה שיתוף פעולה מחקרי עם BP Solar למשך 5 שנים.

7. Yingli Solar סין, נפח שנתי 0.28GWp המלמדים על 98% גידול.

יצרן סיני נוסף של תאים, מודולים ומערכות בטכנולוגית צורן רב-גבישי. מבין ההישגים – הרחבת פסי יצור ב200MWp/year נוספים.

8. MoTech Solar טאיוואן, נפח שנתי 0.27GWp המלמדים על 53% גידול.

חטיבה סולארית של תאגיד טאיוואני ששומר על מקומו בעשיריה הראשונה בתחום הPV מאז 2005. מייצר תאי שמש בטכנולוגית צורן גבישי.

9. GinTech Energy טאיוואן, נפח שנתי 0.26GWp המלמדים על 303% גידול.

יצרנית תאי צורן גבישי שגדלה במהירות ולמרות אזהרות הצליחה לעמוד ביעד של 0.25GWp.

10. SolarWorld גרמניה, נפח שנתי 0.24GWp המלמדים על 41% גידול.

יצרנית גרמנית גדולה, מצטיינת ברווחיות הפעילות שלה בתחום צורן גבישי.

חברות בעשיריה השניה:

SunPower סין/פיליפינים - מייצרת תאים סולאריים בטכנולוגית צורן גבישי ומתרחבת במהירות גם מחוץ לסין. בין היתר החברה הצהירה על הקמת מפעל נוסף בנפח ייצור 1GWp במלאסיה. חברת Sunpower נמצאת בתהליכים מתקדמים לשדרוג תוצרתה לתאי Gen2 ביעילות של 22% בעובי 145 מיקרון.

Sanyo יפן - חטיבה סולארית של חברת אלקטרוניקה מוכרת, וידועה באיכות המוצרים שלה בתחום הPV. זוהי החברה המובילה שמייצרת בטכנולוגיתHIT, כאשר המחלקה לפיתוח תאים ייצרה תאי שמש בעובי 85 מיקרון ביעילות 21.4%. זהו הישג משמעותי ביחס לעובי של 120 מיקרון כיום, ומתבטא בירידת 25% בצריכת צורן לייצור תאים וכמובן כתוצאה ירידה בעלות ייצור. מעבדות Sanyo הציגו בנוסף גם השנה התקדמות עם העלאת יעילות ל 22.3% של תא מסחרי, שזהו ציון דרך נוסף במסלול לרף 23%, שהציבו לעצמם עד 2010 (ונכון לכתיבת סקירה זו כבר השיגו אותו).

BP Solar ארה"ב - חברת הבת של תאגיד האנרגיה British Petroleum, שמייצרת תאי שמש מזה 25 שנה. יחד עם פסי ייצור בטכנולוגיית הצורן הגבישי שמשאירים את החברה במקום העשירי מזה שנה שניה, יש ניסיון של החברה להיכנס לייצור המוני בטכנולוגיות דור שני. החברה מתכננת להכפיל את הייצור בשנת 2009, במקביל לקיצוצי עלויות וכוח אדם.

Mitsubishi Electric יפן - חטיבה סולארית של תאגיד יפני, שמציגה גידול שמרני יחסית. גם היא מייצרת בעיקר תאי צורן גבישי ונכנסת לתחום טכנולוגיות דור שני (צורן אמורפי במקרה זה). תאים רב-גבישיים בתוצרת החברה כבר מגיעים ליעילות של 18.6% נכון ל2008.

לסיכום אנו עדים להתרחבות משמעותית של השחקנים הגדולים בשוק, בעיקר מבין החברות המובילות שפורטו לעיל. כמו כן עקב המשבר יש נטייה למיזוגים, ורכישות – כך למשל Q-cells רוכשת 4 חברות קטנות על מנת לזכות בנתח שוק של טכנולוגיות PV דור שני. אציין אתNanosolar inc. האמריקאית שהחלה בייצור תאי CIGS גמישים, שצפויים לתפוס 8% מנפח קווי יצור בשנת 2009. מבחינת ציוד לייצור PV אציין בקצרה כי המובילה בעולם היא Applied Materials שלמעשה ביצעה השתלטות על הענף, וOerlikon Solar שמצליחה לשמור על המקום השני.

3. חברות פיתוח ישראליות

ישראל אינה נמנית עם מועדון המדינות היצרניות וגם לא מתקינות הPV הגדולות, אך גם כאן החלה לאחרונה תנועה בכיוון ויחד עם התמריצים של משרד התשתיות לייצור חשמל סולארי פרטי באמצע שנת 2008 החלו גם לצוץ חברות הזנק המנסות להשתלב בשוק ההולך וגדל של מוצרים אלה. אי לכך אתן סקירה קצרה של חברות המתמקדות בתחום הPV כחול לבן:

4. חידושים במחקר ופיתוח

טכנולוגיות צורן גבישי

מעבדות המחקר NREL מדווחות על הישג של 20.3%יעילות בתאי שמש מסוג צורן רב גבישי, מה שמוכיח כי טכנולוגיה זו, שעלותה הכספית והאנרגטית פחותה בהרבה מזו של ייצור תאים חד גבישיים, היא בעלת פוטנציאל להתחרות גם מבחינת היעילות.

בתחום שמכונה צורן לא סטנדרטי - הצורן "השחור" (Black Silicon) זוכה להשקעה של 11M$ בפרוייקט של אוניברסיטת הרווארד, שמנסה להגדיל את הבליעה הספקטרלית של צורן וכך להעלות יעילות התאים. פרוייקט אחר של אוניברסיטת Eidenhoven ושל מכון Fraunhofer הגרמני במימון של OTB Solar הדני הצליח להשיג 23.2% יעילות בטכנולוגית צורן נוספת, המשלבת שכבה דקה של אלומיניום לשיפור מעבר מטען.

גם ננוטכנולוגיה מתיימרת לשפר את הביצועים של תאי צורן, כך חברת Sunflake A/S מפתחת משטחים של ננו-מבנים שתיאורטית יכולים להעלות את ניצולת תאי הצורן ל 30% (מקסימום אפשרי). זאת אף במקביל לדרישות עיבוד צורן נמוכות יותר.

טכנולוגית CdTe

חברת Primestar solar שקיימת כבר משחר ימי הטכנולוגיה, כשהחלה דרכה במקביל ל First Solar, עדיין לא התאוששה מהכישלון של סוף שנות ה90, ובניגוד לענקית השניה עדיין לא הצליחה להיכנס לתחום ייצור המוני. מבחינת הפיתוח אומנם החברה טוענת את היכולת להגיע לשיא נוכחי של השיטה עם תאים שמגיעים ל16.5 אחוז יעילות. כמובן שלא מצפים כי היא תתחיל לייצר כאלה בשנה הקרובה, אבל זה יכול לרמז על אפשרות של מתחרה נוסף בתחום הCdTe, שכעת נשלט כמעט בלעדית על ידי First Solar.

טכנולוגית CIGS

מעבדות NREL - המכון הלאומית לפיתוח אנרגיה מתחדשת בארה"ב הגיעו השנה ל19.9% יעילות בתאי שכבות דקות מסוג CIGS, מה שמציב אותם בקנה מידה אחד עם תאי צורן גבישי, שמגיעים לתוצאות לא הרבה יותר טובות. ביפן תאי שמש גמישים בטכנולוגית CIGS הובאו לרף יעילות של 17.7% - זוהי עבודתם של מדענים במכון לאומי למדע תעשייתי וטכנולוגי מתקדמת AIST. תאי שמש גמישים מהווים את הדור החדש של תאים ומאפשרים יישומים רבים יותר מאשר מודולים קשיחים, כמו למשל הדבקה על רכבים או חלונות של בניינים גבוהים. שחקנית נוספת שמתיימרת לקדם את התחום היא IBM שפתחה פרוייקט תאים סולאריים בטכנולוגית ,CIGS במטרה להגיע לתא מסחרי ביעילות 15%. מי שכבר מתחרים על יעד זה הם למשל Global Solar, ו Nanosolar מארה"ב, שמייצרים תאים גמישים בטכנולוגית הדפסת דיו חצי מוליך, ו HelioVolt שכבר משיגה 12.2% יעילות ומובילה את התחום הזה, שעדיין נמצא בתחילתו.

תאי שמש פלסטיים / אורגניים

מה שהבטיח בתחילת העשור לתת את הפתרון האולטימטיבי לעלויות תאי השמש זהו תחום הPV האורגניים או הפלסטיים. חומרים פולימריים שונים כבר מוכרים לנו בחיי היו יום ומשמשים כחומר גלם זול לאין ספור מוצרים. כאשר התגלה כי חומרים פלסטיים גם יכולים לשמש בחלקם כמוליכים למחצה נפתח עולם שלם בפני מדע החומרים, ואחת השאיפות הייתה לייצר תאי שמש זולים. בינתיים צצו שתי בעיות שמנעו פריצה בתחום זה – העלויות הגבוהות של פולימרים חצי מוליכים, שבניגוד לפולימרים מוכרים יותר עדיין אינם זולים לסינתזה כימית. בעיה שניה ויותר קריטית הייתה מגבלת היעילות, שהצליחו להשיג מעבדות המחקר השונות. במרץ 2008 קבוצה של זוכה פרס הנובל בכימיה Heeger הצליחה להגיע ל 5.1% יעילות בתא שמש אורגני, אבל נכון להיום לטכנולוגיות חדשות בעלות יעילות פחותה מ 10% אין מקום לייצור תעשייתי רווחי. חברת Plextronix, שבכל זאת מקווה להשיג תוצאות משמעותיות אכן מובילה את התחום, ודיווחה בהמשך השנה על הישג של 5.9% יעילות במחלקת פיתוח שלה – עדיין לא מספיק, אבל התקדמות יפה בתכנית שלהם להשיג 10% עד שנת 2012, אז אולי תיפתח בפניה נישה מסוימת בשוק הPV.

אופטיקה

חברת Xerocoat החלה לשווק את הציפוי המתקדם שלה למודולים שמוכיח העלאת ביצועים של 3% לרב הדגמים בשוק, ללא צורך בהתאמה מיוחדת של התאים עצמם. לאחרונה החברה גם החלה בתכנית הרחבה על מנת לשדרג את פסי ייצור שלה לציפויים בקנה מידה רחב. מספר חברות ומכוני מחקר בעולם פועלים בתחום ננו-אופטיקה לשיפורים משמעותיים הרבה יותר.

מערכות מרכזות

לסיום מערכות מרכזות עדיין מרכזות עניין ויש הרוצים עדיין לדחוף מיליונים באפיק זה לקבלת חשמל סולארי זול. בתור איזושהי תוצאה מינורית גם השנה חלה התקדמות משיא קודם של 40.3% לשיא חדש של 40.8% במערכת מרכזת עם עוצמת 326 שמשות - זאת במעבדות מחקר של NREL.

5. סיכום

שנת 2008 הייתה שנה מוצלחת מאוד בתעשייה הסולארית, והסיבות לכך היו בעיקר הזינוק החד במחירי הנפט במחצית הראשונה של השנה, והשקעות עתק שנכנסו לתחום בטרם החלה המפולת בשווקים. זו הייתה גם שנה מעניינת מבחינת התייצבות מחירי תאי השמש בשוק, כאשר הדרישה הגבוהה עמדה צמוד מאוד מול היצע. מצב זה צפוי להשתנות משמעותית במהלך 2009, וצפויה צניחה חדה במחירים כהמשך למגמה הרב שנתית.

במצב התקדמות השוק הנוכחי אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית צפויה להיכנס לתחום עלויות הgrid parity כבר ב 2012 עבור מדינות מבורכות שמש. באופן מפתיע הוואי כבר כיום מציגה כדאיות של שימוש באנרגיה סולארית על פני אנרגיות ממקור פוסילי, עקב עלויות ההובלה הגבוהות של דלק למדינה זו במרכז האוקיאנוס השקט. עלויות הייצור צפויות לרדת בעיקר נוכח הגמלון של פסי ייצור, שיפור ומגמה של הוזלת מחירי הצורן המעובד.

בנוסף שכלול תהליכי ייצור בFab והעלאת יעילויות של מוצרים בטכנולוגיות השונות הם גורמים נוספים שימשיכו להוריד את המחיר לוואט פיק. אין ספק כי השוק עדיין דורש שיפורים משמעותיים ביעילות התאים בטכנולוגית הדור השני, וזוהי אחת המטרות העיקריות של יצרניות השכבות הדקות וירידת עלויות הייצור של תאי צורן רב-גבישי.