כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תכנית התמריצים 2011
הצהרה
1. מבוא
כמות התקנות מחוברות רשת מתחילת התכנית ועד קיץ 2011 התקרבה לכ- 100MWp, כאשר כ- 200MWp נוספים היו בשלבי אישור והקמה מתקדמים (מערכות קטנות ובינוניות). על אף עצירה בהוצאת היתרים למערכות מסחריות ותום המכסה למערכות ביתיות, נראה ככל הנראה מכסות נוספות לסקטורים אלה לקראת סוף השנה. בסקטור המערכות הבינוניות לעומת זאת, מכסה נוספת לא נראית כרגע באופק, על אף הסיום הצפוי שלה כבר עם מאגר הבקשות הקיים. אין במודל התייחסות למערכות הגדולות.
איור 1. מתקן גג פוטו-וולטאי מסחרי במשק חקלאי באזור המרכז.
המחקר המובא כאן בוחן את האספקטים של ביצועי מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות באקלים ישראלי אל מול התועלת הכלכלית, בהתאם לתכנית סובסידיות לחשמל סולארי במדינת ישראל.
החישובים מתבססים על ביצועי שדה של מערכות פוטו-וולטאיות מסוג צורן גבישי עם ממירי מתח מרכזיים, ומהווים הערכה של 20 שנה קדימה לביצועי מערכת על פי נתוני ממוצעי קרינה סולארית במדינת ישראל. לא מתחייבת התאמה מדויקת בין מערכת סולארית מסוימת לבין המודל הנ"ל עקב סטיית התקן הגבוהה יחסית, לאור וריאביליות בקרינת השמש בזמן ובמקום, ביצועים שונים בטכנולוגיות פוטו-וולטאיות שונות ותצורת התקנה של כל מערכת ומערכת. כמו כן, שימוש בפאנלים סולאריים מסוג שכבה דקה ו/או מערכות קצירת אנרגיה מתוצרתSolarEdge, Tigo או דומיהם יכולים לשנות במידה מהותית את המודל.
2.ב. הסדרת מתקנים סולאריים בינוניים 2009
המכסה, שנקבעה לתעריף זה היא סה"כ 300MWp ליזמים פרטיים ו- 50MWp נוספים בצורת מכרזי קרקע. הוחלט כי תינתן העדפה ברורה למתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית עם הקצאה של לפחות 90% מנפח ההתקנות לטכנולוגיה זו,[2] אם כי בפועל לא הוגשו בקשות בטכנולוגיה סולארית אחרת. המכסה למעשה עברה להליכי אישורים רק עם אישורה בדצמבר 2010 של תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו-וולטאיים (תמ”א 10/ד/10 בכינוייה במקצועי).[3] כעת יותר מ- 200MWp כבר אושרו במתן תעריף מותנה. למעשה המכסה צפויה להיגמר עד סוף 2011, כאשר עד אז התעריף המעודכן עומד על 1.44 ₪ לקוט"ש. יש להדגיש כי בעניין סיום מכסה זוהי רק הערכה, והרשות לחשמל תמשיך לאשר היתרים מותנים גם מעבר ל- 300MWp. זאת מכיוון שמדובר כעת במתן היתרים מותנים בלבד ולא אישורי תעריף קבוע (לגביו רלוונטית המכסה). על היזמים לבצע סגירה פיננסית ולקבל היתר תעריף מותנה תרם לכך - מה שלא כל בעלי היתרים מותנים כנראה יצליחו לבצע.
2.ג. הסדרת המשך עבור מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2010
3.א. הערכת פוטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת
ניתן לראות כי באופן כללי תקופת החזר השקעה קטנה ככל שגודל המתקן גדל, אך הדבר פחות ניכר בחישוב התשואה הממוצעת השנתית על ההון המושקע. כמו שצוין, המודל אינו לוקח בחשבון הוצאות מימון והוצאות פיתוח נוספות שרלוונטיות בעיקר לפרויקטים הגדולים - יחד עם אלה התשואה האמיתית תהיה נמוכה יותר מהמספרים המוערכים בטבלה, בייחוד במקרה של מערכות בינוניות.
3.ב. תנאי המודל הכלכלי
3.ד. תעריפים בתכניות תמריצים רלוונטיות
3.ה. תפוקת מערכת פוטו-וולטאית בישראל
3.ו. זמינות מערכת
3.ז. עלויות תחזוקה וניקיון
3.ח. אחריות ממיר מורחבת
3.ט. ארנונה
3.י. תשלומים לחח"י
3.יב. ביטוח
3.יג. מיסוי מדינה
4.א. תשלומים נוספים לחברת החשמל
4.ב. אגרות נוספות ברשויות מקומיות ומקרקעין
4.ג. עלויות שטח המתקן ופיתוחו ליזם
4.ד. מענקים למפעלים בפריפריה עבור מערכת סולארית כציוד תעשייתי
4.ה. תמחור מערכת לאחר תום חוזה עם חברת החשמל
- האפשרות הראשונה היא המשך תכניות סבסוד עם התייצבות במחירי הפאנלים הסולאריים החדשים במקביל לחוסר התקדמות טכנולוגית. מצב זה יאקטב יצירת שוק מודולים סולאריים יד שנייה, ויאפשר ליזמים לקבל החזר חלקי במכירת הציוד לאחר תום החוזה בעוד 20 שנה.
- האפשרות השנייה היא הורדת סבסוד במקביל עם קיפאון מחירים וחוסר התקדמות טכנולוגית, מה שידרוש מהיזם להוצאה כספית נוספת בכדי להוריד את הפאנלים ולשלחם למחזור.
- אפשרות שלישית והסבירה ביותר היא הורדת סבסוד במקביל עם התקדמות טכנולוגית מהותית בתחום הפוטו-וולטאי וירידה במחירי פאנלים חדשים.[12] במצב זה היזמים פשוט יחליפו את הפאנלים הישנים בחדשים בתום 20 שנה, או אף לפני כן. סביר להניח כי חברות ההתקנה ישיקו חבילות החלפה ושדרוג להורדת פאנלים ישנים.
4.ו. אחריות על רכיבי המערכת
לגבי מה שצפוי בהמשך השנה, אזי ראשית כל יש לציין שמכסת המערכות הקטנות הביתיות עדיין בתוקף עד סוף דצמבר, ורב המאמץ של חברות ההתקנה מנותב לניצול מכסה זו שלמעשה היחידה בשוק עם אופק עסקי קצר טווח. המכסה השנייה של מערכות קטנות מסחריות עד 50KWp הסתיימה בחודש יוני, וכעת רשות החשמל עובדת על מכסה מדורגת שלישית לסקטור זה בסך 110MWp. יש לקוות שמכסה זו תאושר עד סיום מכסה נוכחית של מערכות ביתיות, כדי שהתעסוקה בחברות ההתקנה הסולאריות לא תפגע. בסקטור מערכות בינוניות אומנם אף מערכת לא חוברה בפועל לרשת עד יולי 2011, אך המכסה למעשה כבר עומדת לקראת ניצול מלא, עם כמות בקשות, העולה פי ארבעה על היקף המכסה. אי לכך הגשת בקשות חדשות לאישור מותנה עבור מכסה זו לא ממש ריאלית. נכון לעכשיו, יש לציין בצער שאין כוונות להרחיב את המכסה של מתקנים בינוניים בטווח הזמן הנראה לעין, אך מכרזי קרקע להקמת 50MWp נוספים עדיין לא נסגרו, וזה כנאה יקרה בהמשך השנה.
בהסתכלות כוללת על הפוטנציאל הכלכלי של מערכות פוטו-וולטאיות (איור 2), ניתן לקבל הערכה סבירה לגבי כדאיות הזרמת הון לסקטורים של החשמל הסולארי המסובסד, שבאופן עקרוני עומדים בקנה מידה דומה עם הערכת הרשות לחשמל. באופן כללי לא חלו שינויים מהותיים בתשואות מוערכות יחסית לרבעון שלישי 2010 (נספח ב`), כאשר במקביל לירידת תעריפים חלה גם ירידה במחירי התקנת מערכות, בעיקר מתוקף ירידת מחירי הפאנלים הסולאריים בשוק העולמי.[12] יש גם לציין כי הגרדיאנט של הגדלת כדאיות השקעה במקביל לגודל מערכת אומנם מאפיין את תחום האנרגיה הסולארית המסובסדת, אך היות ואין כאן התחשבות בגורמים חשובים כגון עלויות רכישה/השכרת שטח, פיתוחו ועלות ההון בהשקעה, הרי למעשה בהרבה פרויקטים בינוניים התשואה האמיתית תהיה נמוכה יותר, לכיוון התשואות בסקטור המערכות הקטנות. כמו כן, התשואות כמובן עלולות להשתנות כאשר היזמים בתחום המערכות הפוטו-וולטאיות הם החברות המתקינות עצמן, אשר שוכרות שטחים לפריסתן, אך כמובן העלויות להקמת מערכת נמוכות יותר לגביהן - מה שמושך את התשואה בכיוונים מנוגדים.
מתקנים קטנים פרטיים
בהתחשב באי ניצול של מכסת החיבורים השנייה עבור מערכות פרטיות, אפשר לשקול עדיין להצטרף לתכנית בתעריף נמוך יותר, אך כדאיות השקעה תישמר רק אם מחירי פתרונות Turnkey בסקטור זה ירדו גם כן לעומת מה שהיה ברבעון ראשון 2011.
מתקנים קטנים מסחריים
המכסה השנייה של המתקנים המסחריים נוצלה עד תום נכון למועד סקירה זו, ונושא המשך ההסדרה אמנם אושר על ידי משרד התשתיות, אך מחכה לרגולציה של הרשות לחשמל.
מתקנים בינוניים
כל הגורמים הנ"ל יורידו את התשואות בצורה מהותית לכדי 3-5% בשנה, וזה פרט שיש לקחת בחשבון לפני סגירה פיננסית נבונה. בכל מקרה המכסה למתקנים בינוניים אומנם לא נוצלה מבחינת תעריפים מותנים, ואף קיים סיכוי שחלק ממקבלי תעריף מותנה לא יגיעו לכדי סגירה פיננסית וקבלת תעריף קבוע, אך בהתחשב ביותר מ-1000 בקשות שמחכות לאישור - אין ככל הנראה כעת טעם לפרויקטים חדשים להיכנס לסקטור זה, עד היוודע זמינות מכסות חדשות.
נספח א`
נספח ב`