מבנים שאין צורך לבודקם

אכן במבנים אילו הסיכוי להנזק מרעידת אדמה קטן יותר.
לפי שם המשתמש שלך "משפץ", אני מניח שמעולם לא התעסקת בחישובים השונים של תכנון הנדסי של מבנים. לכן אשתדל להסביר בשפה 'לא מקצועית'. 
ברעידת אדמה הקרקע נעה בעיקר בכיוון האופקי, והמבנה 'נגרר' אחריה, כל אחת מהקומות (ואני מתיחס למשטחי התקרות עצמם) שואף להישאר במקומו, בזמן שהקרקע נעה.
נסה להניח קוביות משחק בערימה על נייר ומשוך את הנייר בעדינות, ככל שיש יותר קוביות בערימה - המגדל יהיה פחות יציב. גם אם מדובר בקוביות חזקות כך שאתה יכול לעמוד עליהם (כוח אנכי), הם יתמוטטו מכוח קל מאד בכיוון האופקי.
לעומת זאת כאשר יש 1-3 קוביות בלבד - ממשיכה עדינה הם לא יפלו. 
לצורך החישוב אנו מניחים כביכול שהקרקע עומדת והמבנה הוא שנע. העמודים נושאים בקלות את הכוחות האנכיים (כגון עומסים שימושיים, וכן המשקל העצמי של התקרות), אך הם חלשים מאד לכוחות בכיוון האופקי (במבני בטון 'רגילים' מדובר בעיקר בכוחות מרעידות אדמה, במקרים מסויימים נתיחס גם לעומסים מרוחות). 
את הכוחות האופקיים נושאים קירות הבטון - במבני בטון, ואלכסונים - במבני פלדה) גם קירות הבלוקים משתתפים בנשיאת כוחות אלו, מסיבה זו יש גם התיחסות לקומת עמודים מפולשת.