כיצד להיות קבלן מוכר של צה"ל ומשרד הביטחון ?
רקע
בעקבות עבודה לבחינת התייעלות שנעשתה במשרד הביטחון וצה"ל הוחלט על העברת מרכז הבינוי של צה"ל תחת אגף הבינוי של משרד הביטחון והקמת גוף מאוחד אשר נקרא אגף הבינוי וההנדסה במשרד הביטחון. החלטה חשובה ומרכזית בעבודה ורלוונטית לקבלנים היא ההחלטה על ביצוע מיקור חוץ מלא של פרוייקטים בתחום הבינוי. פרויקטים יועברו לזכיינים וקבלנים פרטיים, שיהיו אחראים על התוכניות מתחילתן ועד סופן.
מטרת הקמתו של הגוף החדש היא ביצירת מערך בינוי חדש שיעבוד בשיטות עבודה מתקדמות שיובילו להורדה בעלויות , לקיצור זמני ביצוע ולשיפור איכות הביצוע. הגוף המאוחד הינו גוף התכנון והבקרה המטכ"לי, גוף מרכזי למימוש פרויקטי בינוי ומשימות אחזקה בתשתית כאשר ניהול הפרויקטים ומשימות האחזקה ייעשו תוך הסתכלות שלמה ("מקצה לקצה"), תוך שילוב שיקולים כלכליים בתהליך, שיטות התקשרות חדשניות ומתקדמות ומיקור חוץ.
הגוף החדש ינהל, ירכז וילווה את הפרויקטים ואת ההתקשרויות. עם זאת, על מנת להרשם כקבלן מוכר של מערכת הביטחון וצה"ל יש להרשם במרכז בינוי באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל), אשר הינו חלק מהגוף המאוחד.
מרכז הבינוי משרת גופים שונים וביניהם אט"ל/מרכז בינוי עבור כל כוחות היבשה, מח' בינוי בחיל האוויר, מרכז בינוי בחיל הים, חיל המודיעין ופיקוד העורף. גופים אלה ביחד וקשרי הגומלין ביניהם, מהווים את מערך הבינוי במערכת הביטחון.
מרכז בינוי בצה"ל מבצע, באמצעות קבלנים הרשומים אצלו, עבודות בינוי מסוגים שונים: הקמה ושיפוץ מחנות ומתקנים, סלילת דרכים וכבישים, שילוב מערכות תשתית (חשמל, מיזוג אויר, מים, ביוב); הקמת שדות תעופה; בניית ביצורים, קווי הגנה, גדרות ביטחון ומערכת הגנה ומקלוט במועצות מקומיות וביישובים; בינוי אזרחי מסוגים שונים כגון: בנייני מגורים במחנות, בנייני משרדים ובינוי עבור גופים במעהב"ט האזרחית.
משרד הביטחון מקבל דרישות עבודה מ"גופים דורשים" בצה"ל, מפרסם מכרזים, מבצע התקשרויות עם קבלנים, מקיים פיקוח צמוד על ביצוע העבודות, מאשר חשבוניות לתשלום ומטפל במתחייב מהסכם שנת אחריות. למעשה, מנהל משרד הביטחון את החוזה עד למסירה לגוף הדורש (לרבות מעקב ודיווח, טיפול בשינויים ותוספות, והתחשבנות עם הקבלנים). ** לקוח מאתר משרד הביטחון - גופי הרכשה.
קבלן מוכר של מערכת הביטחון וצה"ל
ככלל, קבלן המבקש להיות קבלן מוכר של משרד הביטחון וצה"ל צריך להיות מוכר על ידי מרכז בינוי באט"ל. מרכז בינוי בצה"ל מהווה את הסמכות המקצועית הראשית לתחום הבינוי במערך היבשה ואחראי על ניהול משימות בינוי עבור צה"ל.
קבלן המבקש להיות קבלן מוכר במרכז בינוי נדרש לשני תנאי סף מקדמיים:
1. היותו קבלן רשום ברשם הקבלנים
2. היותו קבלן מוכר לביצוע עבודות ממשלתיות
מבלבל ?
ובכן, קבלן רשום הינו קבלן אשר נרשם ברשם הקבלנים אשר במשרד השיכון והבינוי בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 הקובע בין היתר את סמכויות רשם הקבלנים ואת אופן ניהול והרישום בפנקס הקבלנים. החוק חל על כל מי שמבצע עבודות הנדסה בנאיות.
עם זאת, היותו של הקבלן רשום ברשם הקבלנים עדיין לא מאפשרת לו השתתפות ועבודה במכרזים ממשלתיים, לשם כך עליו להיות קבלן מוכר לביצוע עבודות ממשלתיות. קבלן מוכר רשאי לעבוד מול משרדי ממשלה, משרד הביטחון, חברות ממשלתיות, עיריות, רשויות מקומיות ומוסדות ציבור שונים.
ראשית, חשוב לציין שעל מנת להיות קבלן מוכר חייב הקבלן להיות רשום כחוק ברשם הקבלנים. קבלן מוכר או כוכב (המופיע ברישיון הקבלן הרשום) כפי שמוכר המינוח בענף, מאפשר לקבלן הרשום להשתתף במכרזים ממשלתיים ולבצע עבודות ממשלתיות. אך ורק לאחר שנרשם הקבלן ברשם הקבלנים כקבלן רשום ורק לאחר שנרשם כקבלן מוכר לעבודות ממשלתיות, יוכל לפנות הקבלן בבקשה להרשם במרכז בינוי בצה"ל. לאחר אישורו כקבלן מוכר של מרכז בינוי רשאי הקבלן להשתתף במכרזי הבינוי השונים של צה"ל ומשרד הביטחון.
נשמע ארוך ומייגע ? ייתכן. עם זאת, השנים האחרונות מייצרות הזדמנות גדולה לקבלנים השונים בעבודה עם צה"ל ומערכת הביטחון. ראשית, החלטה מרכזית בעבודה המקצועית שנעשתה על ידי חברת מקינזי דוגלת בביצוע מיקור חוץ מלא של פרוייקטים בתחום הבינוי. פרויקטים יועברו לזכיינים וקבלנים פרטיים, שיהיו אחראים על התוכניות מתחילתן ועד סופן.
שנית, החלטת צה"ל ומשרד הביטחון על העברת מחנות לנגב מייצרת הזדמנות גדולה לקבלנים וכוללת בין היתר בנייה של מאות אלפי מטרים רבועים ברחבי הנגב. הקמתם של בסיסים חדשים דורשת את פינויים של הישנים, סלילת דרכי גישה, עבודות עפר, עבודות ברזל, הקמת מתקנים רגישים ועוד עבודות רבות.
תשתיות קריית ההדרכה בצומת הנגב ההולכת ומוקמת בימים אלו הינן דוגמה אחת לעבודות הרבות שבוצעו במיקור חוץ. כלל עבודות התשתית הכוללות פיתוח, עבודות עפר, הקמת מתקני החשמל, מים, הנחת צינורות הביוב ועוד נעשו כולן על ידי קבלנים מוכרים של משרד הביטחון.
דוגמה נוספת מהשנים האחרונות היא פרויקט הקמת קו הגדר עם מצרים בשווי של כ-1.35 מיליארד ש"ח שהוקם גם הוא על ידי חברות פרטיות וכלל עבודות בינוי רבות.
ניתן לסכם ולומר כי ייתכן כי תהליך הרישום הינו ארוך אך אין ספק כי הערך לקבלנים בטווח הארוך יכול לעלות בעשרות מונים על זמן ועלות תהליך הרישום. קבלן המבקש להרשם במערכת הביטחון אך חסר את הזמן ואת הידע לביצוע יכול לפנות למומחים אשר יסייעו לו בתהליך. אך אין ספק כי בשוק תחרותי ותנאי אי ודאות עבודה עם צה"ל ומשרד הביטחון יכולה להקנות שקט כלכלי ועסקי לקבלן.
אין תגובות