חישוב יסודות

א. אתה מתכנן המבנה ואתה קובע איפה ימוקמו היסודות. השתמש בידע שרכשת ובהגיון בריא - מקם כלונסאות תחת עמודים ובפינות קירות. אחר כך תחשוב איפה אתה צריך עוד כלונסאות (לדוגמא קיר ארוך ידרוש תמיכה גם באמצע המפתח) ואיפה אפשר לקבץ כלונסאות (לדוגמא חשוב על סכמה של שלושה עמודים צומחים שיושבים על קורה אחת תמוכה בשתי קצותיה - העמוד המרכזי לא יושב על כלונס אלא מעביר לקורה עומס מרוכז).
כשאתה כותב על יסודות בהיקף המבנה המופיעים באדריכלות, אני מניח שמדובר על כלונסאות דיפון למרתף? האדריכל יכול לסמן אצלו דיפון מתוך הכרה בצורך שלהם אבל אתה קובע אם אכן יהיה שימוש בכלונסאות דיפון או בשיטה אחרת, ומה יהיה קוטר הכלונסאות הנדרש.
ב. נתוני קרקעות מתייחסים למצב שירות. על פי עומס השירות המתקבל תוכל להעריך את גודל וכמות הכלונסאות הנדרשים. זיון הכלונסאות מחושב למצב של הרס. העזר בת"י 940.
ג. נשמע סביר. אם יש לך ספק, חשב שטח העמסה בקומה טיפוסית על העמוד והכפל במספר הקומות. כך תוכל לקבל הערכה גסה לעומס.
מתחת לעמוד כזה יהיה ראש כלונס עבור כמה כלונסאות. העזר בת"י 466/2 לחישוב ראש הכלונס. שים לב שהכלונסאות צריכים להיות במרחק צירי של כ-3 קטרים אחד מהשני אחרת יש ביניהם השפעה הדדית ותסבולת כל כלונס פוחתת מעט.
ד. אתה יכול לפזר את העומס על פני מספר כלונסאות או לשנות את הסכמה הסטטית של המבנה כולו (להוסיף עוד עמוד שלא מופיע באדריכלות, לדוגמא).
אחד השינויים החשובים שצריך לעשות במעבר מסטודנט למתכנן הוא ההבנה שאתה לא רק מחשב מצב נתון אלא יש לך סמכות לשנות את תנאי השאלה, לומר לאדריכל מה אפשרי ומה לא אפשרי ולהציע רעיונות לפתרון.
ה. אין הבדלים בחישוב. יש כמה הבדלים פרקטיים: קודם כל בחישוב רצפה אין לך הגבלות על מיקום עמודים כמו בתקרה ואתה יכול למקם סמכים כרצונך. (לדוגמא אם יש לך חלל פתוח במפתח 8X8 אתה תחשב סוג תקרה ועובי מתאים אבל ברצפה אין שום מניעה למקם שורת יסודות באמצע ולחשב למפתחים של 4 מטר)
הבדל שני הוא שברצפה לא מניחים טפסה תחתונה. הרצפה מונחת על ארגזי פוליביד להפרדה מן הקרקע.