חושבים גבוה: שוחחנו עם אדר' גיל שנהב ועם פרופ' נעמי אנג'ל על חשיבות הבנייה לגובה

השבוע ייערך ערב עיון העוסק בבנייה לגובה, במסגרת פעילות הפורום הישראלי לגורדי שחקים. הערב יערך בבית האדריכל של התאחדות האדריכלים והוא חלק מסדרה של אירועים של הפורום, שמטרתו לקדם את נושאי הבנייה לגובה בישראל. 

הפורום הישראלי לגורדי שחקים הוא למעשה הסניף הישראלי של ה- CTBUH, המועצה העולמית לגורדי שחקים ובנייה עירונית, ששמה לעצמה למטרה לקדם את הידע בכל הקשור לבנייה לגובה ולגורדי שחקים, וכן לתכנון אורבני בר קיימא. המועצה יוצרת מקום לשיח פורה בין אנשי מקצוע מתחומים שונים בענף הבנייה. הארגון, שנוסד ב-1969, מארגן אירועים לקהל מקצועי מכל רחבי העולם ומהווה אבן שואבת לאנשי מקצוע המבקשים ללמוד יותר ויותר את נושא הבנייה לגובה.  לסניף שתי זרועות: אדריכל גיל שנהב, נציג התאחדות האדריכלים, מרכז את הזרוע האדריכלית ומהנדס ישראל דוד, נציג איגוד המהנדסים, שתחת אמתחתו הצד ההנדסי. הכל נעשה בהתנדבות מתוך תשוקה לתחום. 

לרגל ערב העיון הקרוב שוחחנו עם אדריכל שנהב על הפורום ופעילותו, החשיבות הגדולה של הבנייה לגובה והשפעתה על המרחב הציבורי שבו כולנו חיים. 

"כשכל אחד בא עם הידע שלו, איש מפרה את רעהו"

משרד האדריכלים "כנען שנהב", עוסק במגוון רחב של פרויקטים – בנייה רוויה, תכנון ערים ושכונות מגורים, פינוי בינוי והתחדשות עירונית ואף פרויקטי דיור מוגן לגיל השלישי, תחום ייחודי שאותו מובילה אדר' דנית שנהב. נושא הבנייה לגובה קרוב מאוד לליבו של גיל. "נושא הבנייה לגובה הופך לרלוונטי יותר ויותר עם הגידול באוכלוסיה ולכן, אנחנו כאנשי מקצוע תמיד מחפשים להתמקצע בתחום", הוא מסביר. "עם הזמן, הנושא נוגע ביותר ויותר אנשי מקצוע משלל תחומי ענף הבנייה, כשלאירועים והפעילויות של הארגון העולמי, CTBUH, מגיעים לא רק אדריכלים אלא יועצים שונים – מעליות, מערכות, חומרים וכו'. ככל שהבנייה עולה לגובה, גם המערכות הופכות מורכבות יותר. בהקשר זה, הרעיון הוא להנגיש כמה שיותר ידע לכמה שיותר אנשים. בכנס המרכזי של הארגון יש הרצאות פתיחה ואז שלל הרצאות בתחומים שונים הקשורים לבנייה לגובה מכל מיני דיסציפלינות וזוויות מקצועיות. כשכל אחד בא עם הידע שלו, איש מפרה את רעהו והעברת הידע עוזרת לכולם להתקדם מבחינה מקצועית". 

גיל שנהב. צילום: גיא גלעד

הכנסים של הארגון הם אלה שיצרו את התשתית לפעילות של הסניף המקומי. "הסתובבנו בכל העולם, באירועים ובכנסים, וגילינו ידע רב על הבנייה לגובה ועל יתרונותיה. זהו ידע מקצועי ברמה גבוהה אשר לא רק חושף אותנו לנושאים רבים - מוצגים מקרי מבחן, בעיות ופתרונן, וגם טעויות וכשלים כך שניתן ללמוד מה לעשות וגם מה לא לעשות. גילינו איך בונים לגובה, איך מתכננים, מה השיקולים לבנות לגובה ועוד. איך עולם התכנון הישראלי הוא ברמה גבוהה. אנו מתכננים בכל רחבי העולם. לכן אנו צמאי ידע ורוצים להתקדם כל הזמן. בשנת 2012, עם ביקורו של המנכ"ל של ה-CTBUH, קיבלנו על עצמנו את האתגר להקים את הסניף הישראלי. הסניף הישראלי מונה מאות חברים שמתעניינים בתחום ולצד כנסים וערבי עיון נערכים גם סיורים". 

ערב הבנייה לגובה הוא פרי הפקתם של שנהב עם פרופ' נעמי אנג'ל ואדר' נטלי רויזין. רויזין היא מתכננת שחוקרת את תחום הבנייה לגובה ואנג'ל משמשת מרצה בטכניון ובעבר היתה מתכננת מחוז תל אביב, כך ששתיהן מכירות את הנושא מקרוב. "הערב המסוים הזה מתמקד בפן האדריכלי של הבנייה לגובה ויעסוק בשאלת העירוניות הקשורה למגדלים", מסביר שנהב. "אנחנו נדון בשאלת החיבור בין המגדל לרחוב".

למה הכוונה? מהם האתגרים העיקריים בכך?

"את המרוץ לבנייה גבוהה כבר עשינו. הידע קיים, אנחנו יודעים לבנות מגדל. אנחנו יודעים גם לבנות רחוב. איך כיצד יוצרים את התמהיל הנכון ביניהם באופן שבו העירוניות תשתפר? זהו האתגר שעמו אנו מתמודדים. החיבור בין המגדלים והמבנים לרחוב הוא מאתגר שכן אנו רוצים לעודד את העירוניות – להפוך את הרחוב למרחב נעים להליכה, לקדם את נושא התחבורה - גם את הכלכליות של מערכות הסעת המונים - כך שאנשים ישתמשו פחות ברכב הפרטי ועוד. בתל אביב למשל יש עירוניות ברורה – מבנים, חנויות, בתי קפה, שדרות ועוד. אבל ערים רבות בארץ הן פרבריות באופיין ואינן עירוניות – ללא מסחר, ללא תחבורה, ללא בילוי ופנאי. השהות ברחוב אינה נעימה ומזמינה מספיק. המגדל הוא זרז לעירוניות ואמור לתרום לה. יותר אנשים חיים בבניין גבוה מאשר בבניין נמוך. אלה צריכים גם אמצעי תחבורה יותר טובים. אם יש 100 דיירים בבניין במקום עשרה, פחות אנשים יחזיקו רכב בגלל העומס בכביש ואנחנו לא רוצים לשהות בפקק אחד גדול. לכן מגדל הוא אחד מהזרזים לעירוניות והאתגר הוא לחבר אותו לרחוב בצורה שתהפוך את המרחב לנעים ולכזה שאנשים ירצו לשהות בו".  

פרופ' נעמי אנג'ל, המרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שימשה כמתכננת מחוז תל אביב במשך 18 שנה. לקראת הערב שייערך, שאותו היא תפתח בהרצאה על המגדל ברחוב העירוני בשנת 2050, היא חלקה איתנו ממשנתה בכל הקשור לבנייה לגובה. "אני חושבת שהתחדשות עירונית היא מה שצריך לשאוף אליו", היא מציינת. "חלק מזה אומר גם לבנות לגובה, לשפר ולשכלל את המרחב. אם יזמים מסתכלים בעיקר על הרווח, יש לתת את הדעת על הצרכים העירוניים שיאפשרו לנו לשפר את הערים לטווח ארוך. לכן, בנייה לגובה כה משמעותית. במסגרת תפקידי הראנו כבר לפני כעשור שמחוז תל אביב יכול להכפיל את גודלו רק באמצעות התחדשות עירונית כשהבנייה לגובה משחקת תפקיד מרכזי. ולא רק זה – האתגר אינו רק התחדשות עירונית אלא כזו שגם לא תבוא על חשבון שטחים ציבוריים – לא על חשבון הרחוב, לא על חשבון השטח הירוק. אנחנו רוצים לייצר התחדשות עירונית שבמקביל תחזק את המערכות האקולוגיות ותמנע הרס תשתיות חקלאיות או השתלטות מוגברת על שטחים. הערב עצמו הוא אחד מארבעה לאורך השנה. הם מאפשרים למידה ומענה על הבעיות שמציף השטח. לכן, יש חשיבות גדולה לתת את הכלים כדי שנדבר כולנו באותה שפה וחשוב שמכלל הדיסציפלינות יצטרפו לטובת העברת הידע. בערב ננסה לבצע הבנה מחודשת של שטחי הרחוב והקרקע, שכן בהקשר המגדלים, הדבר הבולט לעין הוא המפגש עם הרחוב. מגדל נבנה לעתים על שטחים גדולים, כולל כניסות מרובות, התחתית שלו גדולה והחזית שלו משמעותית. אבל מה עושים כשהמגרש התל אביבי הממוצע הוא קטן? זהו אתגר לא פשוט לבצע את החיבור הזה בצורה שגם לא תיקח שטחים מהרחוב - רוחב הרחוב לעומת גדלי הבניין הוא נושא שיש לתת עליו את הדעת. אנו רוצים לייצר עיר שנעים ללכת בה. בכלל, אנחנו כל הזמן 'גונבים' מהמרחב הציבורי – הכניסות לעיר גדלות, גונבים מהמדרכות ומהשדרות. אנחנו דווקא רוצים לייצר הרמוניה טובה יותר בתוך כל הצפיפות הזו כך שתיווצר תחושה של רווחה. ולכן התמהיל בין המבנים לרחובות כה חשוב ואני מזמינה אנשי מקצוע משלל תחומי הבנייה להצטרף אלינו". 

HIGHLIGHTS, ערב העיון בנושא בנייה לגובה, יתמקד בסוגיית החיבור המיטבי בין המגדל והרחוב יתקיים בבית האדריכל של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. להרשמה >>

קראו על הקמת המגדל בשד' רוטשילד בתל אביב, כאן >>