הפועלים הסינים באים - אבל ענף הבנייה הישראלי עדיין בסיכון

בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה במחירי הדיור לצד זינוק בביקוש למגורים, ונראה כי למרות זאת קבלני הביצוע אינם מצליחים לשרוד את תנאי השוק ונקלעים לקשיים. סקירה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi לגבי מדד הסיכון של חברות הבנייה בישראל מצאה כי ברבעון הראשון של 2017 חלה הרעה נוספת בדירוג הסיכון של הענף.

ענף הבנייה מורכב מ-5 תתי ענפים: אחזקות בנייה (חברות העוסקות בקבלנות בנייה, ייצור חומרי גלם לענף, פיתוח ומכירת מקרקעין והשכרה והחזקה של נכסים מניבים); נדל"ן מניב (חברות המחזיקות נכסים המניבים תשואה חודשית משכירות, כמו קניונים, מרכזים מסחריים ומשרדים); קבלני בנייה (חברות הביצוע הבונות בפועל); תשומות בנייה (יצרניות החומרים המשמשים לבניית מבנים למגורים, מסחר, תעשייה ותשתיות. בין תשומות הבנייה: מלט, בטון, צבעים, קרמיקה וכלים סניטרים ועוד); ותשתית (חברות המבצעות עבודות פיתוח הכוללות סלילת כבישים, הנחת קווי חשמל, עבודות מים, ביוב וריצוף והקמת גשרים ומחלפים).

ההרעה המשמעותית ביותר נרשמה בענף תשומות הבנייה, שדירוג הסיכון שלו עלה מרמה של 6.4 לרמה של 6.59. בקרב קבלני התשתיות הסיכון הענפי הוא הגבוה ביותר ועומד על 7.33 - החמרה מרבעון קודם, שמשמעותה שהסיכון בענף הוא מעל הממוצע. גם בקרב קבלני הביצוע (קבלני הבנייה) יש החמרה ברבעון האחרון ומדד הסיכון עומד על 7.16.

מדד הסיכון העסקי של החברות והעסקים משקלל בתוכו, בין היתר, את הפרמטרים הבאים: הכנסות, ותק, פעילות, פרויקטים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, מבנה פיננסי, נזילות, הון עצמי, מצב עסקי של חברות קשורות ועוד פרמטרים שונים.

על פי הנתונים, בכל שנה נקלעות לקשיים כ-100 חברות בנייה. עורכי הסקירה מסבירים כי אחת הסיבות להרעה המתמשכת בענף הבנייה היא שבשונה משווקים אחרים, הוא מאופיין בשרשרת תשלומים המורכבת ממספר ענפים - והסיכון הקיים בכל ענף בודד מגדיל את הסיכון הכולל של השוק.

כמו כן, ישנה חשיבות גבוהה יותר למוסר תשלומים מדויק, כך שסיבות נוספות לקשיים בענף הן תמחור לקוי והתחייבות מראש למחיר ביצוע ללא יכולת לשינוי עתידי; עודף רגולציה ובירוקרטיה; ניהול ותכנון לקויים ולקיחת פרויקטים במחירי "הפסד"; התייקרות מחירי עבודה וחומרים; הקשחה בתנאי האשראי; קשיי נזילות; מחנק אשראי; ובעיות מימון.

"בענף הבנייה קיים כשל שוק מהותי"

עורכי הסקירה מציינים כי העלייה בסיכון בענף הבנייה מגיעה על רקע מספר שנים במהלכן למעלה מ-10 חברות בתחום הביצוע קרסו, על רקע שחיקת הרווחיות בענף. הנפילה המשמעותית בענף בשנים האחרונות הייתה של חברת אורתם סהר, שהגישה באוקטובר 2016 בקשה להקפאת הליכים, לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. בסוף 2016 החברה נרכשה על ידי קבוצת אסייג-אלוני-מנוליט תמורת כ-150 מיליון שקל.

חברות נוספות שקרסו בשנתיים האחרונות הן יובל בנייה נכסים, שנקלעה לחובות של כ-80 מיליון שקל; אחים שגראוי שנקלעה לחובות של כ-100 מיליון שקל; חברת נדים כמאל שנקלה לחובות של 65 מיליון שקל; בני בכר זועבי שנקלעה לחובות של 106 מיליון שקל; חברת אור סיטי נדל"ן שנקלעה לחובות של 100 מיליון שקל; טנוס בנייה ופיתוח שנקלעה לחובות של 150 מיליון שקל; גיה בנייה ופיתוח שנקלעה לחובות של 30 מיליון שקל; ונ. שקד שנקלעה לחובות של 76 מיליון שקל.

אחת הדרכים של המדינה להתמודד עם המצב הוא חתימה על הסכם להבאת אלפי פועלי בניין מסין לישראל, שאמור לספק כוח אדם יעיל לחברות הביצוע ולהאיץ את קצב הגדלות הבנייה. במסגרת ההסכם שאושרר אתמול, כ-6,000 עובדים יגיעו לישראל כבר במהלך הקיץ הקרוב, ובהמשך תגיע המכסה ל-20 אלף עובדים.

האם לכניסתם של עובדי בניין מסין לישראל יש השפעה על מחירי הדיור? אי אפשר לקבוע בוודאות, אבל לדברי גורמים באוצר, אם בודקים את מספר הפועלים שעבדו בארץ בשנים שלפני הזינוק במחירי הדירות ב-2009, ניתן לראות כי ככל שפעלו פחות עובדים מסין בארץ, כך המחירים עלו. כך, למשל, בשנים  2006-2007 עבדו בישראל כ-2,500 פועלים סינים ואילו ב-2008 עבדו כ-900 עובדים בלבד. ב-2009 שהו בישראל 8 פועלי בניין מסין. מחירי הדירות בשנים אלו ועד היום זינקו בעשרות אחוזים.

לכתבה המלאה, לחץ כאן