ההשתלטות של הבינה המלאכותית על ענף הנדל"ן, הבנייה והתשתיות

כל העולם כמרקחה בעקבות עלייתה של הבינה המלאכותית והשימוש הגובר בה בתחומי חיים שונים המקיפים אותנו. האם המחשבים ישתלטו גם על ענף הבנייה והתשתיות? מתי זה יקרה ומה תהיה ההשפעה עלינו, העובדים בענף?

בפורום Duns 100 השנתי של בכירי האדריכלות בישראל, חלק האדריכל אילן פיבקו את דאגותיו לגבי השפעת הבינה המלאכותית על הענף. היום, כמה שבועות לאחר אותו פורום הוא נשמע מודאג ונפעם באותה הזדמנות. "ה-AI יביא המון דברים נהדרים. זו פעם ראשונה בפלנטה שיש ישות אינטליגנטית מאיתנו. הרבה אנשים אומרים שזה לא מרגיש ואין את ההיבט של האינטליגנציה הרגשית אבל אני חושב שזה לא נכון. גם אצלנו, הרגשות נובעים מהאינטליגנציה וייווצר פן רגשי לישות הזו. גם הבינה המלאכותית תחווה את הטראומות שכולם שיתפו ברחבי העולם ומחקרים והוא ידע להרגיש את כל מה שאנחנו יודעים" אומר אילן. "אנחנו לא יודעים איך הוא יהיה. אם יהיו ליצור הזה גם יכולות רגשיות גבוהות. אנחנו לא יודעים לחזות מה יכול לקרות. ההתפתחות האנושית נעה על גרף אקספוננציאלי, ואם הגרף התקדם נמוך ומתון עד לא מזמן, במאה ה-20 החלה החריגה בקצב והיום אנחנו בצד האינסופי של הגרף וכל פרק זמן מאוד קצר נעבור לדברים מוטרפים שלא נוכל אפילו להבין אותם."

אילן פיבקו: בעתיד נחיה כולנו בענן (צילום: תומר און)

אתה מזהה בבינה המלאכותית איום של ממש, על המקצוע שלנו?

"בהתחלה זה יהיה לנו מאוד לעזר, אבל זה יהיה פחות נחמד למשל לכל העובדים שלי. אבל זה לא ייעצר שם. כשאתה מדבר על קליינטים, כל אחד יוכל להיות אדריכל. פרויקטים יחסית סטנדרטים כל יוכל לתכנן. זה איום גדול על המקצוע שלנו ולא רק שלנו. זה נכון לעריכת דין, להנדסה, לכל המקצועות החופשיים. המצב בו אנחנו יכולים להיות מוחלפים זה לא בדיוק עתיד ורוד."

אילן מביע חששותיו לא רק לגבי המקצוע עצמו אלא לגבי קדושת החיים בכלל. נוכח ההיסטוריה של האנושות הוא טוען כי פעמים רבות כאשר האנושות ראתה בציבור מסוים מטרד היא ניסתה להיפטר ממנו. עכשיו, הוא חושש, כאשר אנחנו נהיה מובטלים ונעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב - נזהם את כדור הארץ - הבינה המלאכותית תראה בנו מטרד ותנסה להיפטר מאיתנו. "מצד שני אולי הבינה המלאכותית תדע להוציא מאיתנו דברים טובים ונשגבים. הרבה תלוי באיזו מידה הבינה המלאכותית תאהב אותנו ותרצה להוציא מאיתנו איכויות שאפילו אנחנו לא יודעים שיש בנו".

"אני מאוד בספק שנוכל לתת משהו יותר טוב מהבינה המלאכותית. הוא רק מתחיל ותראה מה הוא עושה התינוק הזה. זה לא כמו המצאות בעבר כי זו פעם ראשונה שיש המצאה שתדע להמציא יותר טוב מאיתנו. ואנחנו? אנחנו נשמות שחיות בכלוב, מי צריך את הדבר הזה? בעתיד נחיה כולנו בענן."

ניר ינושבסקי, מנכ"ל קבוצת ינושבסקי, וסגן נשיא יו"ר אגף הבנייה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסתכל על הבינה המלאכותית לא רק במבט הרבה יותר חיובי, אלא אפילו בזרועות פתוחות.

"איך שיצא הצ'אט GPT הורדתי אותו והתחלתי לשחק. הורדתי את השאלות שלי ונתתי לצ'אט, והוא נתן תשובות. מבחינתי, הבעיה היא שהוא מאוד פוליטיקלי קורקט וזהיר בכל מה שנוגע למידע על השקעות ועל פוליטיקה. המשחקים האלה מלמדים אותנו מה זה לחיות ולעבוד לצד AI ועד כמה צריך לקחת את הדברים בפרופורציה, אבל בסופו של דבר – זה עובד. כשאני כותב תכנית עסקית אני נותן רעיונות ומידע, ואת כתיבת המלל הוא עושה וחוסך לי שעות של עבודה. אתה רואה את החדירה בתקשורת, באדריכלות, כל עניין הוויזואליזציה. בינה מלאכותית לא מעצבת בעזרת תכנון אלא בעזרת ההדמיה והתוצר מיידי. בנאדם מתאר את החלום שלו ומקבל מה שהוא רוצה ואח"כ מתרגם את זה להנדסה."

ניר ינושבסקי: רק טכנולוגיה תציל אותנו (צילום: אוסף פרטי)

ואין משהו בבינה המלאכותית שמטריד אותך? אובדן מקומות עבודה למשל?

"זה לא מטריד אותי. אכפת לי מאנשים אבל לשם המציאות הולכת. השינויים קורים בסדר גודל מאוד מהיר וזו הדרך לחיות. כשאני גדלתי זה היה ספר, זה היה המכשיר להעביר באמצעותו את המידע. היום זה מכשיר אחר ובעתיד זה מה שזה יהיה. זה מעלה המון שאלות ואני בעד שנתרגל כמה שיותר מהר. אני חושב שגם שוק העבודה הולך למקום כזה. אנחנו צריכים לעבוד הרבה פחות ולתת למחשבים לעבוד במקומנו. ככל שנעבוד בצורה יותר נכונה אנחנו נעבוד פחות שעות. בסוף שוק העבודה ידע להתמודד עם זה, כל עוד זה יקרה בתהליך זוחל."

איפה קונקרטית אתה רואה שזה יעזור לנו בענף הבנייה והתשתיות?

"כבר היום יש חברות שמתעסקות ב-VR לתכנון שכבות, לבדיקת הבטיחות באתר. נושא הרישוי, נושא סופר כואב שבישראל הוא כושל לחלוטין. אפשר להזין ל-AI את כל התקנים ולא צריך את כל תהליך הרישוי וההיתרים שלוקח 15 שנה. זו השפעה כלכלית מטורפת. זה לא יחליף את הפועל באתר ואת מנהל העבודה ואת האנשים בשטח. אבל אתה מסתכל על מצלמות שמצלמות אתרים, מצלמות על קסדות, אנחנו עושים הכל כדי לקבל מידע על האתר אבל מה אנחנו עושים עם המידע הזה בסוף? AI יכול ללמד אותנו איך להשתפר. זה יהיה כלי עזר משמעותי."

ומה יהיה התפקיד שלנו, בני האדם, בעולם שנשלט ע"י AI?

"יש הקצנה בקטבים. מי שמחובר לטכנולוגיה יאמץ את זה, אבל מה יהיה עם מי שלא טכנולוגי? אתה מסתכל על מצב המין האנושי בכל פרמטר במאות השנים האחרונות והמצב השתפר – ידע, תמותה, תחלואה – ואין סיבה להאמין שדווקא השינוי הזה יעשה נזק. זה לא שיש עודף פועלים. יש פה כל הזמן מצוקת כוח אדם. אני צריך היום פי 2 פועלים היום ממה שיש לי. אוקיבו (חברה שמייצרת רובוטים שמבצעים עבודות צביעה וטיח בסיסיות – ת.א.) למשל, היא הפועל של העתיד, והפועל של העתיד יהיה מי שיפעיל את הרובוט שלהם. הטכנולוגיה באה לעזור. גם בתשתיות קצב הבנייה צריך להיות כל כך גבוה שבלי עזרה טכנולוגית אנחנו לא נעמוד בזה. רק טכנולוגיה תציל אותנו."

הפועל של העתיד (צילום: באדיבות אוקיבו)

ניר מזכיר שלפני 6 שנים אף אחד לא התשמש בפרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות באפליקציות לניהול הלו"ז והאתר אבל נעשתה דיגיטציה של העבודה וכל התהליך עבר טרנספורמציה. "היום אין דירה שלא עובדים עליה עם האפליקציות האלו. זה ענף שלא משתנה במשך שנים, והנה שינוי משמעותי תוך 6 שנים."

אתה באופן אישי משתמש בבינה מלאכותית כבר היום על בסיס שוטף?

"אני משתמש בזה לעבודה כלכלית – ניתוח תשואות, מתחרים, לוחות זמנים. יש בעיות בעדכון אבל אפשר להזין מידע פנימה והוא משתמש בו. אני מניח שבסוף זה לא יהיה הקבלנים עצמם אלא חברות שיקבלו את הדאטה וידעו לגבש המלצות. כרגע אני לא מחליף אף אחד בחברה וזה ייקח קצת זמן והכלי הזה יצטרך להשתפר. זה עוד קצת מוקדם."

אבל האם זה באמת מוקדם? האם אנחנו עוד לא בעתיד? ד"ר רועי צזנה הוא חוקר במרכז בלווטניק באוניברסיטת ת"א, ומשמש כעתידן וראש המתודולוגיות בחברת ספארק ביונד לבינה מלאכותית. כעתידן הוא אמור לדעת טוב מכולם מה עומד לקרות בעתיד.

"זה נכון שבמבט ראשון, לכאורה, בנייה היא תחום שכולו עבודת ידיים, בשטח, ובינה מלאכותית יוצרת בעיקר מציאות וירטואלית, אבל יש כמה חלקים לבנייה ובכל חלק יש לבינה מקום. כל האנליסטים שמסתכלים על זה מסכימים שזה אכן הכיוון."

ד"ר רועי צזנה: רובוטים דמויי אדם זה עוד קצת רחוק (צילום ויצירה: אוסף פרטי)

איך ואיפה זה יבוא לידי ביטוי? איך זה ישפיע על העבודה שלנו?

"בפרה קונסטרקשן יש בעיקר את התכנון ותוכנות לומדות יוכלו לעזור לתכנן באמצעות סיוע בשרטוט ואנחנו כבר היום רואים את זה עם אדריכלים, כדי לקבל מודלים מתאימים לכל סוג שטח, רכיבים מתאימים, חומרים. אתה חוסך את הזמן לתכנון בניינים ולכן אתה גם יכול לצמצם את הזמן הנדרש לקבלת היתרים. בינות יוכלו לספק הערכות ריאליסטיות יותר לגבי כמה זמן פרויקטים באמת ייקחו. בינות יוכלו להתגבר על הדעה המוטה האנושית האופטימית.

"הבינה המלאכותית היוצרת הגיעה לרמה שהיא מאפשרת לאנשים נטולי השכלה בתחום הבינוי והתכנון לתכנן את הבתים שלהם ומסוגלת לספק להם הדמיות ותמונות של איך ייראה הסלון שלהם ומה שנשאר למשתמש הקצה זה להחליט מה בעצם מתאים לו, ומה שיוותר זה להתקשר לאיש המקצוע שיגיע כדי להתקין או לבנות. אדריכלים צריכים להיות מודעים שיכולת הבחירה עוברת ללקוח ולוקחים או חוסכים את זה מהמעצב המקורי והם יצטרכו לחשוב איך למצב את עצמם מחדש בעולם הזה.

"בבנייה עצמה הדברים נעים בין הסקסי לבין הפרקטי שעוזר בהמון דרכים קטנות. בבנייה עצמה זה יתרחש עם רובוטים. באירופה משאיות ומערבלי בטון אוטונומיים כבר היום מגיעים לאתרי עבודה. רחפנים שיכולים לסקור את השטח במהלך ולפני הבנייה ולספק לארכיטקט ולקבלן מידע חשוב. אם אתה יכול לסקור פרויקט מדי יום, חברות בנייה יכולות לדעת איך כל פרויקט מתקדם באמת וזה רלוונטי מבחינת פיקוח, בעיקר בפרויקטים מרוחקים. רובוטים נוספים שאנחנו רואים הם כמו 'ספוט' שנראה כמו כלב גדול שמפטרל מסביב לאתר, סוקר את מה שקורה, מוודא שאף אחד לא נכנס וזה כבר עובד, פחות באתרי בנייה כרגע, יותר באסדות נפט ואתרים ביטחוניים.

משאיות ומערבלי בטון אוטונומיים כבר היום מגיעים לאתרי עבודה

"רובוטים הומונואידים, דמויי אדם, זה עוד קצת רחוק אבל ברגע שהם יהיו מוכנים הם ייכנסו במכה, אבל אנחנו עדיין לא שם. מדפסות תלת ממד ידפיסו קירות שלמים. זה בעצם רובוט שזז ומדפיס את החומר הנכון ומשולבת בו בינה מלאכותית ויש מדפסות שנביא ונדפיס במקום, באתר הבנייה עצמו, וזה כבר קורה בסין וברוסיה אבל זה עוד לא תפס תאוצה. זה כרגע יותר בניסוי ותהייה ובשביל היח"צ.

"יש יכולת של בינה מלאכותית לתאם שרשרות אספקה בזמן אמת, הגעה של מומחים וצוותים, לתכנן הגעה של מכונות לפרויקט. הרי אם עושים את זה נכון יותר ניתן להאיץ את הפרויקט ולהביא לחלוקה נכונה יותר של משאבים. ניתוח מידע בזמן אמת שמופק באתר הבנייה יכול לשפר את הפריון של חברות בנייה בעד 50% ע"פ דו"ח מקנזי משנת 2017. יש הרבה אי יעילות באתרי בנייה ואנחנו מצפים לקבל שיפורים גדולים.

"מבחינת מעקב אחר עובדים זה נשמע דיסטופי, אבל מבחינת זיהוי פנים של עובדים, אם משתמשים בזה נכון זה לטובת העובד והתעשייה וזה ממתגלגל גם לרוכשים. במדינות מתפתחות יום אחד מגיע מישהו שיודע לעשות את העבודה ויום אחד מגיע אח שלו והתוצאה – כישלונות, אסונות, ואם אתה יכול לעשות זיהוי בזמן אמת זה משהו חשוב שמגן על העובדים עצמם. יש כבר חברה בבוסטון שעוקבת אחר המידע שנאסף בזמן אמת מהשטח. המידע מנותח ע"י בינה מלאכותית ומזהה עובדים שעוברים על כללי הבטיחות. אותה שיטה תקפה גם לקבלן כדי להבין האם עשה כל מה שנדרש כדי להשגיח על הבטיחות.

"בפוסט קונסטרקשן מדברים בעיקר על תאומים דיגיטליים, לכל בניין ואפילו לכל רכיב בעולם תהיה סימולציה שיכולה לנבא חולשות של קורות, סדקים ולהצביע על כשלים יום ואפילו שנה לפני שהם קורים."

לכל בניין ואפילו לכל רכיב בעולם תהיה סימולציה שיכולה לנבא חולשות ולהצביע על כשלים

אילו תפקידים חדשים או מקצועות אנחנו נראה בעקבות ה-AI, ואילו תפקידים ייעלמו?

"התשובה משתנה כל הזמן. פעם חשבנו שתפקידים שייעלמו יותר מהר הם אלו של עבודות הכפיים. עכשיו אנחנו מבינים שיהיה יותר קל להחליף את המשרטטים והמתכננים והמעצבים וכן הלאה. היום לקוחות מחליטים מה הם רוצים ובדרך צריך הרבה מתווכים. ברגע שאתה חוסך את עבודת העיצוב, התכנון והשרטוט, עלות מחיר הבתים תוכל לרדת ותהיה יותר בנייה ויצטרכו יותר אנשים בתחום הבנייה לטובת עבודת הכפיים הנדרשת, אבל בחמש השנים הקרובות האיום המרכזי הוא על מקצועות הידע שקשורים בבנייה ולא על עבודות הכפיים, אבל בעוד 5 או 10 שנים הכל יכול להשתנות."

ואולי יש פה התלהבות יתר, ושימוש שמקדים את זמנו בבאזז וורד הכי חמה היום, AI, רק בשביל שנרגיש שענף הבנייה והתשתיות לא נשאר מאוחר. צחי פלאטו, מנכ"ל סקייליין קוקפיט, לשעבר מייסד ומנכ"ל קונטק (ConTech), מרכז חדשנות הפועל לקידום טכנולוגיות בנייה ונדל״ן, מודה שצריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל.

"אני חושב שיש הרבה מאוד הבטחות ששמענו הרבה פעמים ולא קוימו וייקח עוד הרבה זמן עד שהם יקוימו, כי הטכנולוגיה לא בשלה, כי השוק לא בשל, כי האנשים לא בשלים לזה." אך לצד הזהירות מודה צחי שלבינה מלאכותית יש הרבה מה לתרום לנו.

"החל משלב התכנון, שלב הקונספט, יציאה למכרז, שלב המכרז, קבלת והשוואת תוצאות מכרז, בחירת קבלן, שלב הביצוע עצמו מבחינת ניהול לוחות זמנים, ניהול ובקרה תקציבית, הבנה של התקדמות הפרויקט, לימוד טעויות בשטח, הבנת התהליכים וניתוחם, גם בשלב המכירה ללקוח וניהול ותחזוקה יש מקום ל-AI ויש פוטנציאל גדול. האם זה הולך לקרות מחר בבוקר? לא."

צחי פלאטו: צריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל (צילום: אוסף פרטי)

אז מתי זה יקרה?

"כבר יש היום הרבה מערכות של תחזוקה מונעת שמשולבת בהם בינה מלאכותית. אני עשרים ומשהו שנה מתעסק בטכנולוגיות תכנון בנייה, ואני מהנדס אז אני ראיתי את הדברים קורים. בתכנון יש מקום גדול מאוד, בעיקר ביצירת תוכניות מפורטות שמצריכה המון כוח אדם ושעות עבודה אבל בפועל תוכנה יכולה לעשות את הדברים האלה.

"כשאתה מתכנן צומת אתה צריך לפתור את התנועה עצמה, מעברי חצייה, פניות, נתיבים, מיקום, ניקוז, רימזור. מהנדס טוב – לוקח לו שבוע, מהנדס רע – שבועיים. לא הגיוני שבשנת 2023 אין לי תוכנה שאני לוחץ בה על כפתור ותוך שניות מקבל את התכנון של הצומת."

זה אומר שגלי הפיטורין בדרך?

"החשש הכללי בעולם מ-AI מוצדק, בהחלט. האם זה שונה בעולם ההנדסה? זה טיפה יותר רחוק. אבל הבעיה היא לא שאנשים יאבדו את הפרנסה. יש בעיה אמיתית מבחינת הכיוון אליו התוכנות האלה הולכות בהקשר של להשתלט עלינו. אומרים את זה גדולים וחכמים ממני, והם כנראה יודעים מה הם אומרים."

יש מי שמנסים לענות על השאלות הללו. פרופ' יאשה גרובמן הוא פרופסור לאדריכלות בטכניון, אדריכל פעיל, שתיכנן בעיקר מבני ציבור בעולמות הבנייה הירוקה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ערים ועומד כיום בראש קבוצת מחקר בתחומים של מיחשוב באדריכלות וקיימות. לא מזמן זכה גרובמן (יחד עם ד״ר גיא אוסטרן וד״ר טניה בלוך) במסגרת המכון לחקר הבנייה בטכניון במענק מחקר של משרד השיכון שמטרתו כפולה: מצד אחת למפות את כל מה שקורה בארץ ובעולם בתחום הבינה המלאכותית בתחום הבנייה ולנסות להציע כיווני התפתחות שמתאימים לישראל. מצד שני, לייצר מאגר מידע של פרוייקטים בדו ותלת מימד בהם ניתן להשתמש לאימון מודלים של לימוד מכונה.

פרופ' יאשה גרובמן: בעתיד נמצא יותר ויותר שיתוף פעולה בין אדם ומכונה (צילום: אוסף פרטי)

אתה עוסק במחקר במיפוי יכולות של מכונות הלמידה. למה הכוונה? הרי כל הזמן מספרים לנו שהמכונות ידעו לעשות כל מה שנלמד אותן. יש סיבה למגבלה או אי התאמה?

"כבר היום משתמשים בענף הבנייה במודלים של לימוד מכונה לייצר דימויים רעיוניים של פרוייקטים, לערוך מפרטים, לייצר הדמיות ועוד. יחד עם זאת ברור שלטכנולוגיה יש פוטנציאל גדול יותר להיכנס לתחומים של ניתוח סביבות, אוטומציה של תכנון, בדיקת תכנון ועוד. המחקר מנסה למפות כיוונים אלה.

"יש בארץ לא מעט חברות שמפתחות אפליקציות העושות שימוש בבינה מלאכותית לענף הבנייה. כבר בשלבים הראשונים של המחקר אנו רואים שיש לפיתוחים בתחום מגבלות הקשורות לקיום בסיסי נתונים לאמן את המודלים של לימוד המכונה - ללא אימון מודלים במידע אמיתי קשה מאוד לפתח משהו בתחום. בנוסף, יש מגבלות שנובעות מהשמרנות המסורתית של שוק הבנייה בארץ ובעולם. המחקר הנוכחי ממפה לעומק בעיות אלה ואחרות ויציג למשרד השיכון כיווני פעולה על מנת ליצור תמריצים לחיזוק התחום באופן שיגרום לבילדטק הישראלי בתחומים של אינטליגנציה מלאכותית להיות מהמובילים בעולם. במקביל למחקר זה אנו מפתחים במחקרים אחרים יכולות אנליזה של רקמה אורבנית. באמצעות אימון מודלים של לימוד מכונה עם תצלומי אויר של סביבות אורבניות אנו מפתחים יכולות ניתוח של סביבות אורבניות שיאפשרו למתכננים ומקבלי החלטות לייצר ניתוחים מדוייקים ומהירים כבסיס לקבלת החלטות כדוגמת היכן נכון לייצר התחדשות עירונית. ניתוחים מסוג זה, שנעשים כיום ע״י אדריכלים, מתכנני ערים ושמאים אורכים זמן רב ודורשים משאבים רבים בעוד שנראה שמודלים של לימוד מכונה יוכלו להוציא ניתוחים טובים באופן מיידי. תחומי מחקר אחרים הקשורים ללימוד מכונה בהם אנו עוסקים קשורים למדידה אוטומטית של איכות תכנון אדריכלי בפרמטרים מסוימים ככלי עזר למתכנן וניתוח היסטורי של ערים שמתבסס על ניתוח כל המבנים בעיר לעומת השיטה המקובלת של ניתוח מבנים מייצגים.

"אני מאמין שבדומה למהפכות טכנולוגיות אחרות כפיתוח האינטרנט והטלפון החכם קשה לנו בשלב מוקדם זה לראות רבים מהשימושים האפשריים במודלים של לימוד מכונה לעיצוב, הערכה וייצור מבנים. קשה להעריך מתי ואם יגיעו מודלים שיצליחו לתכנן באופן עצמאי חלק מהמבנים, או להפיק תוכניות עבודה, פרטים ומפרטים של פרוייקטים. מה שברור הוא שאנחנו מתקרבים לעתיד בו יהיה שיתוף פעולה דו צדדי בין האדם והמכונה, כזה שמשלב בין שימוש באינטליגנציה המלאכותית של המכונה/מחשב באופן עצמאי עם תמיכה והעצמה של יכולות אנושיות ע״י המכונה/מחשב.

ייקח זמן עד שהמכונות יגיעו לדברים אינטואיטיביים, קפיצות מחשבתיות כמו אנשים, אבל יש מחקרים שטוענים שהם יסגרו את הפער תוך 30 שנה."