"הבירוקרטיה הישראלית מקשה על הבנייה": אחד על אחד עם מנכ"ל ינוב, שגיא לנצ'נר
השעה היא 8 בבוקר. בשעות האלה בכל יום שגיא לנצ'נר, הבעלים והמנכ"ל של חברת "ינוב בנייה ופיתוח בע"מ", עושה את דרכו לפגישה עם מנהלי הפרויקטים שלו, באתרי הבנייה השונים שבהם הם עובדים. את הבוקר הוא מתחיל בשיחה הכוללת התעדכנות, הצפת בעיות, מתן פתרונות, התייעצויות מקצועיות ועוד. "המטרה שלי היא לתקוף את הבעיות באותו הרגע, לא לחכות", הוא מבהיר. "כי כשאני אגיע למשרד, אני אדע שהרכבת נוסעת במסילתה והדברים מתנהלים כשורה".
מה קורה אחרי שהגעת למשרד?
"אני מתעסק בעניינים הקשורים למנהלה, כספים, מכירות ועוד. כמובן שעוסקים גם בעסקאות חדשות ויש גם פגישות בוועדות".
שגיא לנצ'נר
חברת ינוב החלה את פעילותה בשנת 1986, עת ברוך לנצ'נר הקים אותה. זהו עסק משפחתי גם היום, כששגיא וברוך משמשים מנכ"לים משותפים. הילה לנצ'נר משמשת כמנהלת הכספים ואתי לנצ'נר, מטפלת בנושאי ההיתרים, הוועדות והשיווק.
איך זה לעבוד עם בני המשפחה מדי יום ביומו?
"יחסי העבודה הם טובים וטבעיים, כל אחד התמחה במקום שלו. אני חושב שזה הסוד, שלכל אחד יש את המומחיות שלו ואת הנישה שלו. בהחלט יש דיונים וויכוחים מקצועיים אבל הם לא אישיים. אנחנו מתנהלים לפי הנוסחה הזו כבר למעלה מ-20 שנה, כך שכנראה זה עובד".
החברה מבצעת לעצמה את מרבית הפרויקטים. "עכשיו יש לנו כחמישה פרויקטים אבל לפני זמן לא רב מכרנו בין 250 ל-300 דירות בשנה", מספר שגיא. "זה בהחלט לא היה פשוט, שכן נדרשה התנהלות מול כמות לא מבוטלת של מנהלי פרויקטים ומול עשרות קבלני משנה. זה כמו פאזל עם המון חלקים ולהרכיב אותו היתה משימה מורכבת. אני חושב שעבור קבלנים קטנים, לשמש כיזם ומבצע בהחלט חוסך כסף, מה גם שהשליטה נוחה יותר, ההתנהלות פחות מורכבת, ההיכרות והעבודה עם קבלני המשנה יותר קרובה, הם נותנים את מעטפת שינויי הדיירים ומערך השירות וכך ניתן לשלוט על הדברים בצורה טובה יותר".
"מקשיחים את העמדות"
בתור יזם בנייה, ראה לנצ'נר את המגמות בענף מקרוב. הוא מספר כי לתחושתו, בשנים האחרונות הבירוקרטיה הישראלית החמירה וכי נהיה יותר קשה לעבוד. "יש מקומות שפשוט נועלים אותנו", הוא מגלה. "בעוד שבערים מסוימות העבודה זורמת בצורה טובה, באחרות עוצרים פרויקטים, מקפיאים היתרי בנייה וכיו"ב. בנושא ההתחדשות העירונית והתמ"א למשל, יש קשיים לא מעטים. פרויקטים שעבדנו עליהם שנים, החתמנו את הדיירים, הגענו להסכמות מול הדיירים והעירייה ובמקרים מסוימים אף קיבלנו החלטה של הוועדה המקומית להיתר בתנאים, ואף הוצאנו את האישורים הנדרשים לקראת ההיתר, נעצרו באחת בהחלטת הועדה המקומית".
תמונות מתוך פרויקט "התעשיה 8" ברעננה, בניין משרדים שיכלול חנויות בקומת הקרקע
אילו מצוקות נוספות אתה רואה שקיימות בענף?
"את בעיות הבטיחות בענף אנחנו מכירים ובשל הסיווג שלנו, סיווג ג'5, אנחנו עובדים בצמוד ליועץ בטיחות כך שהנושא הוא בדמינו. כמו כן, בעיה נוספת שאנו מרגישים היא בכוח האדם. הרבה מבעלי המקצוע מגייסים כוח אדם זול ולא בהכרח מקצועי ואת התוצאות אנו רואים בשטח, בעיקר בכל נושא הגמרים. כיום, לקוחות מצפים שבעת האכלוס, דירתם תהיה מושלמת, אלא שלצערנו זה לא תמיד כך משום שתהליך הבנייה הוא כזה שהדירה כמכלול, מורכבת ממערכות שונות שלעיתים נשענות אחת על השנייה וזה עלול ליצור בעיות, כך שלעיתים יש צורך בתיקונים נוספים לאחר הכניסה לדירה ואת זה חשוב שהדיירים יבינו".
לדבריו, יש גם שינויים לטובה בתחומים שונים. "העובדה שהמערכות שעמן אנחנו עובדים השתכללו, מייעלת את העבודה", הוא מבהיר. "הכל נהיה קל יותר לשליטה כי יש תוכנות לניהול הפרויקטים בכל שלב, החל משלב השיווק, דרך הביצוע, ועד ניהול התיקונים ושנת הבדק, כך שקל יותר לנהל ולהתנהל בהתאם ללוחות זמנים. כך למשל, במנגנון של תיקונים ושנת בדק דיירים, יש היום מעקב הרבה יותר טוב. ניתן לראות אם תלונה פתוחה או סגורה, מה הסטטוס שלה, מה עוד צריך לעשות וכיו"ב".
מה דעתך על החוסר באנשי מקצוע בענף?
"החוסר בהחלט מקשה על העבודה ואנחנו בהחלט מרגישים אותו. מכיוון שאנחנו מבינים כי ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר, אנחנו משלמים יותר. למשל, אין אצלנו מנהלי עבודה לא מוסמכים ואנחנו לא מזניחים את נושא הבטיחות. אנחנו יודעים שלקחת את הטופ זה חשוב אבל זה לא תמיד מצליח. אני יכול לתת לך דוגמה: יש מקומות שמרגישים שחסרות ידיים ברמה טובה – עבודת טיח לא תמיד טובה, יש הבדלים בביצוע בין הפועלים וכיו"ב".
ובכל זאת, עוד ועוד מהנדסים, הנדסאים ובוגרים נוספים יוצאים ממוסדות הלימוד אבל לא נותנים להם את ההזדמנות. מה צריך לעשות כדי לגשר על פערי הניסיון?
"שים את עצמך בנעליים שלי – אני צריך אדם שיש לו כבר את הניסיון הדרוש לעבודה. אם מגיע מישהו חסר ניסיון, אני לא אתחיל איתו את התהליך מכיוון שאני צריך אדם שאוחז בניסיון המתאים. אני יודע כמה ניסיון צריך כדי לייצר מוצר טוב וזה הכרחי בעיני. אלא שמצד שני, כמובן שחשוב שהצעירים יתנסו. לכן, צריך לייצר מסגרות התלמדות או סטאז'ים, לתחום את זה בלוחות זמנים כך שבוגרי מוסדות הלימוד יוכלו להתנסות, ובאמצעות ההתלמדויות או ההתמחויות האלה, הם יוכלו לצבור ניסיון וכך יהיה להם קל יותר להשתלב בענף".
לאן לדעתך עולם ההתחדשות העירונית?
"אני חושב שכל עוד יש צורך, לא יפסיקו עם זה וזה עולם שלא יעלם כי התחדשות עירונית היא הכרחית. האוכלוסיה גדלה ויש בתים שהולכים ומתפוררים. אולי לא יקראו לזה תמ"א, אולי ישנו את הפורמט, אבל כל עוד יש צורך והכרח, התחדשות עירונית כאן כדי להשאר".
אין תגובות