הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

האצטדיון הלאומי בבייג`ין, חלק שני

כניסה למאמר ההקדמה

3.3) תיעוד-תוכניות (כולל הפיתוח סביב המבנה) חתכים, חזיתות, פרטים ועיצוב פנים

בדצמבר 2003 החלו עבודות הבניה על האצטדיון: עבודות הבניה כללו יותר מ-40,000 טון מוטות פלדה אשר יצרו מעטפת אבסטרקטית העוטפת את המבנה האליפטי ומורכבת מקורות פלדה אשר מתפתלות ונשזרות זו בזו. אי הסדר הקיים בקורות פלדה אלו, מייצג את ההתרחשות הגועשת בתוך המבנה (90,000 צופים!!).

המבנה האליפטי הענקי נתון בתוך שבכה צפופה של עמודי פלדה. האינטנסיוויות הזאת מועצמת באופן מוזר כשהבניין ריק, כאילו הוא רועד בציפייה לאירוע המוני.

בגלל הצורה האובאלית של הקורות המונחות, נראית הפלדה כמו זרדים שהונחו לבניית "קן הציפור", ומכאן שמו הלא רשמי של המבנה.

כפי שנכתב בסעיף הקודם התאמת האצטדיון לצרכים הסביבתיים היתה חשובה ביותר, במיוחד בחברה כדוגמת סין, אשר משתדלת להתאים כל מבנה לצרכים הסביבתיים. ולכן, האצטדיון כולו מוקף בגנים רבים הנותנים אווירה ידידותית יותר. באמצעות פיתוח זה אנשים חשים בנוח יותר במבנה על אף גודלו המאיים.

3.4) אנליזה של התכנון האדריכלי

מופע המבנה- מרחוק ובתהליך ההתקדמות לקראתו, אופי המבנה ביחס לסביבה המקיפה אותו (שילוב/ניגוד, בולטות).

מבנה האצטדיון בבייג`ין הינו בעל הגדרה פיסית מאוד ברורה, מנותק מסביבתו, עצום בגודלו ומרשים בצורה כזו שתמשוך צופים רבים להרחיק ולהגיע לעיר המדוברת. מבנים שכאלה, בעלי מודעות עצמית, שכאילו בודקים את גבולות האפשר הינם סמלים אדריכליים המעידים על מעמדה העולה של סין, ומשקפים פרשנות נבונה של מה שצופן העתיד. סביב מבנים אלו מתפתחים קונפליקטים שמשקפים את המתח בין הפתיחות להסתגרות בסין המתחדשת.

האצטדיון שוכן במרכז פארק רחב ידיים, המוקף טורים מסודרים של מגדלי דירות. אחרי המשחקים האולימפיים, הרצוג ודה-מרון מקווים שהבניין ייהפך לפורום ציבורי ענק, שישמש עוגן חזותי לקהילה. הממשלה מעדיפה לבנות סביבו גדר. "המבנה נועד להיות פתוח", אומר הרצוג. "זו יצירה של פיסול סביבתי". עם זאת, בתור האדריכל, כל שביכולתו לעשות הוא ללחוץ על הרשויות להפגין גמישות. "גם אם הם יקימו גדר, הם יוכלו להרוס אותה ביום מן הימים", הוא מוסיף בתקווה.

אופי המבנה ביחס לסביבה - זה לא סוד שסין היא מדינה מאוד מלוכלכת, שלא לדבר על הבירה בייג`ין. היא מדינה צומחת ומתפתחת במושגים טכנולוגיים ותעשייתיים, מייצרת בשביל עצמה ובשביל אחרים, ולמרות ההתפתחויות, עדיין מדובר בשיטות ייצור מזהמות שעבר זמנן. זיהום האוויר, האוכלוסייה הגדלה, וכלי רכב גורמים לסין להפריש מהכנסותיה מעשר בכל שנה בגלל נזקים סביבתיים. ואם להאמין לשמועות, היא לא תצטרך עוד הרבה זמן כדי לכבוש את מקומה המפוקפק של ארצות הברית כמזהמת מספר אחת בעולם.

הסינים יודעים את זה בערך כבר משנות ה- 90. הם עובדים על זה בערך משנת 2001. אך בעזרת שיתוף פעולה עם ממשלת ארצות הברית והמרכז הבינלאומי לפיתוח בר קיימא במרילנד, סין שיפצה את בייג`ין שיפוץ ירוק, כדי להפוך אותה למודל לאפס סובלנות כלפי זיהום. אגב, הם קיבלו כמה הקלות, כי אם לא היו מקבלים אותן כנראה שהאולימפיאדה לא היתה נערכת השנה בסין.

לפי מה שאומר שר הטכנולוגיה הסיני, וואן גאנג (Wan Gang), המשחקים האולימפיים עלו לסין הרבה מאוד כסף, אבל גם הרבה מאוד זיהום אוויר. לפי ההערכה מדובר בפליטה של 1.2 טונות של פחמן, לא מעט בגלל הטיסות של המשתתפים מכל רחבי העולם.

כדי לקזז את זה, סין תנקוט בשורה של צעדים במסגרת פרויקט שזכה לשם `שמים כחולים`. הפרויקט כולל נטיעת עצים, סגירת מפעלי תעשייה קטנים לפני ובמהלך המשחקים, צמצום תנועת האוטובוסים והמוניות, פיתוח תשתית הרכבת כדי להפחית את השימוש בכלי רכב פרטיים, שגם הם יורשו לנסוע רק בימים מסוימים. אם בכל זאת תהיה חריגה בזיהום האוויר, הם מבטיחים להוריד מהכביש עוד חצי מיליון מכוניות ולסגור עוד מפעלים. ומי שבכל זאת ישתמש בכלי הרכב הפרטי, ישא בקנסות כבדים. הכפר האולימפי עצמו כולל אצטדיונים ומבנים אחרים שנבנו לפי סטנדרטים ירוקים נוקשים. כל האצטדיונים מצוידים בגנראטורים סולאריים שיספקו את רוב התאורה החיצונית. כולם מסוגלים לייצר 480 קילו-וואט אנרגיה בכל רגע נתון. אספקת המים החמים לכפר האולימפי גם היא תעשה בעזרת אנרגיה סולארית, והאצטדיון הראשי יקבל אנרגיה מחוות הרוח הראשונה שהוקמה בסין. בסיכומו של דבר, 90% מהאנרגיה בכפר האולימפי היא סולארית.

אבל, סין אינה מלאך, היא לא עשתה את כל זה מבחירה. התנאי לקיום האולימפיאדה היה שבניית הכפר האולימפי תהיה ירוקה מהאבן הראשונה ועד האחרונה. כל העולם (ובעיקר אנשי איכות סביבה) מקווים שהשינוי שעשתה סין ימשיך גם אחרי קיץ 2008.

הכניסה למבנה - ייצוג וזיהוי, חווית המעבר מהחוץ אל הפנים

על מנת להיכנס לאצטדיון הלאומי בייג`ין, נדרש תחילה להיכנס לפארק האולימפי. הפארק האולימפי של בייג`ין הוא מתחם מתקני ספורט שנבנה עבור משחקי אולימפיאדת בייג`ין, מה שהופך את הכניסה לאצטדיון רכה יותר לצופה, אך עם זאת כמפתיעה ומרגשת יותר.

בפארק עצמו ניתן למצוא את מתקנים ששופצו עבור התחרויות, ומתקנים שהוקמו עבור המשחקים כגון: מרכז ענפי ספורט המים הלאומי- קוביית המים, האצטדיון הלאומי המקורה, אולם המטווח , אצטדיון כדורסל- ווקסונג, פארק שוניי מרכז קיאק וחתירה, אתר שייט בצ`ינדאו, הבריכה האולימפית- קוביית המים, אולם הג`ודו והטאקוונדו, מגרש טניס- אולימפיק גרין וגולת הכותרת- האצטדיון האולימפי.

תפקיד פונקציונאלי - ארגון אגפי המבנה, אופי הקשר בין הפנים לחוץ

אצטדיון הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע. האצטדיון בבייג`ין ממלא אחר תפקידו הפונקציונאלי, הוא משמש כמבנה בו נערך טקס הפתיחה והסגירה של האולימפיאדה ובנוסף הכיל את תחרויות האתלטיקה.

בגלל מטרתו של המבנה, החלל הפנימי שלו יחסית סטנדרטי: משטח בו נערכים תחרויות, ומסביב לו כסאות לצופים. הצורה האובאלית היא הצורה הטובה היותר לתפקידו הפונקציונאלי של המבנה משום שבצורה זו, כל צופה יכול לראות את הנעשה במגרש בצורה הטובה ביותר, עם מינימום הפרעות מיתר הסובבים אותו. והרי שעל תכנון המבנה הפנימי של הבניין להתחשב בנוחיות דייריו ובנוחיות המבקרים בו.

המבנה עצמו גדול מאוד ביחס לסביבה מה שתורם להתבלטותו, וכולל קורות פלדה סבוכות המקיפות את המבנה, קובעות את גבולותיו, ומשמשות כחיץ בין הפנים לחוץ המבנה, אי הסדר הקיים בקורות פלדה אלו, מייצג את ההתרחשות הגועשת בתוך המבנה אל מול השקט השורר בחוץ. בעת השהייה באצטדיון יחוש הצופה פרט קטן בתוך ההמון, תחושה זו נועדה על מנת להאדיר את המבנה, ולנתק את הצופה מן החוץ.

מעבר לכך, בעת התכנון הוקדשה מחשבה רבה לגבי שימושו העתידי של האצטדיון- ולכן אצטדיון האתלטיקה המדהים, יארח לאחר האולימפיאדה משחקי כדורגל של נבחרת סין וקונצרטים המוניים. אלה דברים שנהוגים גם ביתר אצטדיוני עולם, אבל מה שמיוחד ב`קן הציפור`, שיכול לקלוט 90 אלף צופים הוא שהוא יהפוך גם לבית מלון ויהיו בו גם חדרים מיוחדים מהם אפשר יהיה לצפות גם באירועים בתוך המגרש.

המטרה של ממשלת סין היא להפוך את כל מתקני האולימפיאדה למניבי הכנסה בהמשך, מקומות שיהיו בשימוש תושבי סין ותיירים שיגיעו לבקר בבייג`ינג, על מנת להחזיר חלק מ-40 מיליארד הדולר שהמדינה המארגנת השקיעה במשחקים האולימפיים ולא להפוך את כל המתקנים לסוג של מתקנים מבוזבזים, כפי שקרה לא פעם בעבר במדינות שאירחו משחקים אולימפיים.

יתרה מזאת, בתור מבנה שמיועד כאצטדיון אולימפי, בעת התכנון היה צורך לענות על מספר קריטריונים, למשל רוחב מסלולים ומיקום מסלול הקפיצה, אשר צריכים להשביע את רצון של הועדה האולימפית הבינלאומית (IOC), ואיחוד חובבי הספורט הבינלאומי (IAAF)., בנוסף היה צורך לקחת בחשבון את אולימפיאדת הנכים שאמורה להיערך במקום לאחר המשחקים. ואף היתה חשיבות יתרה לכך שהמבנה צריך להיות נועז, בעל חזות מרשימה, אצטדיון בעל רמה עולמית, ותכנון גמיש לשימוש עתידי. כל זאת היו פרטים שנלקחו בחשבון בעת התכנון והביצוע של האצטדיון.

4) התכנון ההנדסי

הרעיון הקונסטרוקטיבי המרכזי

הרעיון המרכזי שעמד מאחורי בניית האצטדיון הוא מבנה קליפה שאינו סגורה לחלוטין, בעלת צורה שלקן ציפורים, המאפשרת איוורור טבעי בתוך המבנה. הנשענת על מערכת מסבכית המתפקדת כאלמנטי שפה.

לעמידות טובה ברעידת אדמה של האיצטדיון, הקערה וגג התחלקו לשני אלמנטים נפרדים והקערה עצמה לתוך שמונה אזורים, כל אחד עם מערכת היציבות שלה לעברת עומסים אפקטיבית.

הקליפה היא מבנה המשמש לקירוי חללים, בעלת צורות שונות העשויה חומרים שונים ומטכנולוגיות בניה שונות שאינן בהכרח בעלות צורה אידיאלית. הקליפה מעבירה מעבירה עומסים בצורה מעגלית אל הבסיס עליו היא עומדת. ההבדל הוא שבקשת מועברים הכוחות בתוך מישור הקשת (הדו-ממדי), ואילו בקליפה מתפזרים הכוחות בכל מרחב הקליפה (התלת ממדי) עד שמגיעים לבסיס המעגלי התחתון. בעוד בתוך מבנה הקשת פועלים מאמצי לחיצה בלבד, נתונה הקליפה גם למאמצי מתיחה פנימיים: בכיוון האנכי של הכיפה פועלים מאמצי לחיצה (כמו בקשת), ואילו במישור האופקי פועלים מאמצי מתיחה הגורמים לקליפה להיפשק או להיסדק. למעשה, בחלקה העליון של הקליפה פועלים רק מאמצי לחיצה, ובחלקה התחתון של הקליפה פועלים גם מאמצי מתיחה. העברת העומסים בקליפה דומה באופן כללי לצורה שבה ביצה שומרת על שלמותה. ההתמודדות ההנדסית עם מאמצי הפישוק בקליפה הביאה לריבוי סגנונות וצורות של קליפות בעלי עקרונות מבניים שונים.

מאמצי הפישוק בקליפה מועברים לקורות המסבך התומכים את המבנה מכל הקיפו.

מבנה מסבך הוא מבנה המורכב ממוטות ומחיבורים פרקיים ביניהם המכונים "צמתים" היוצרים משולשים מרחביים יציבים המרכיבים קורות

באצטדיון בייג`ין המבנה העצמאי מפלדה המייצג את החזית והגג נראה כרשת קורות העשויים מפלדה.

המבנה מפלדה הינו גיאומטריה סבוכה המבוססת על מבנה עיקרי של 24 עמודים ומאופיין ע" קורות נטויות הנעלמות בקרקעית ומופיעות מחדש לאורך חזית האצטדיון ומתעקמות בצורה משיקה לגג המבנה.

קורות אלו, בנוסף לקורות משניות וליותר מ-7500 אלמנטים בודדים, נתמכים על 24 עמודים מסבך עיקריים, כאשר כל אחד מהם מקבל מעל 1000 טון עומס . סה"כ כמות פלדת קונסטרוקציה הינה מעל ל- 40,000 טון .

טכנולוגיות תכנון מיוחדות

מתקני הספורט והאצטדיונים ממלאים את חיינו, בין אם מדובר במשחקים חיים או בשידורי טלוויזיה בבית. טכנולוגיית CATIA של דאסו סיסטמס מהווה חלק בילתי נפרד מתיכנון המבנה. הטכנולוגיה מחוללת מודלים תלת ממדיים ומבטיחה תוצאות טובות ביותר. חלק ממתקני הספורט הטובים ביותר, ביניהם האצטדיון האולימפי שנבנה בבייג`ין לרגל האולימפיאדה של 2008, תוכננו באמצעות CATIA - פתרון התוכנה של דאסוסיסטמס (Dassault Systemes) למידול תלת-ממדי מתקדם, ופלטפורמת התוכנה Digital Project של גרי טכנולוגיות (Gehry Technologies). בהכנות למשחקים האולימפייםבבייג`ין 2008 הבטיחה CATIA שהמבנים המורכבים עבור המשחקים וכל הפעילויות הקשורות אליהם יהיו מוכנים במועד, במסגרת התקציב ולפי המפרט הנכון.

פיתוח אצטדיוני ספורט רב תכליתיים הוא אחד מאתגרי הבנייה הקשים ביותר, משום שהוא צריך למלא צרכים של בעלי עניין רבים מאוד. אצטדיונים חדשים דמויי קערה המאכלסים עד 90,000 צופים הופכים לסמל ולמקור גאווה למקומות שבהם הם ממוקמים, ומצליחים לחולל מהפך ולחדש שכונות מרוחקות עם בניינים מוזנחים שהיו מנותקות מתשתית תחבורה ציבורית ומוקפות בחניונים עצומים, למרכזים עירוניים תוססים.

התכן ההנדסי והביצוע של הפרוייקט נעשה ע"י Ove Arup & Partners , אחת החברות הבולטות ביותר בתחום. בין עבודותיה ניתן למנות את הקומפלקס האקווטי שנבנה למשחקים האולימפיים בלונדון, אצטדיון ולנסיה המדהים, ואצטדיונים חדשים ברמה בינלאומית באוקראינה ובמזרח התיכון.

מהנדסת המבנים הבכירה של Arup Sport, קייט מקדוגאל, סיפרה על עבודתה ועל השימוש בטכנולוגיית CATIA לביצוע מודלים תלת ממדיים: "האצטדיונים ומתקני הספורט שאנחנו מקימים, מפיקים תועלת רבה מטכנולוגיית יצירת המודלים התלת-ממדיים של דאסו הודות לפונקציונליות ולגמישות שטכנולוגיה זו מספקת. עבודתנו כוללת שירותי תכנון אדריכלי, הנדסת מבנים, מכאניקה, ועוד הרבה שירותים טכניים מתמחים. בעזרת המודלים התלת-ממדיים של CATIA המידע שאנו זקוקים לו נגיש, עדכני, ומשלב את שרשראות האספקה החיצוניות והפנימיות הפועלות בכל פרויקט."

מקדוגאל הוסיפה: "אצטדיונים הם ייחודיים משום שהגיאומטריה שלהםמורכבת. תיאום העיצוב, התכנון והבנייה כרוך בעשיית שינויים ועדכונים רבים לכל אורךמחזור החיים של הפרויקט. תהליך זה נעשה הרבה יותר פשוט וקל בעזרת מודלים דיגיטליים תלת-ממדיים. התוכנה מאפשרת לנו לחסוך עלויות הודות לפיתוח נתיב לייצור בשלב מוקדם של הפרויקט, וגם הודות לשימוש ברכיבים סטנדרטיים המשפרים את האיכות ומאפשרים חיסכון כספי.

מתודולוגית המידול התלת-ממדי של CATIA גם הופכת את בדיקת התוכניות ליעילה, קלה ומהירה, מאחר והגיאומטריה המורכבת מודגמת בשלושה ממדים."

קן לציפור באצטדיון האולימפי של בייג`ין: האצטדיון האולימפי המרהיב בבייג`ין הוא מתקן הספורט המוכר ביותר בעולם, ומייצג את פסגת החדשנות והמורכבות של תכנון אצטדיונים. האצטדיון נבנה מיותר מ-40,000 טון פלדה המקיפים 90,000 מושבים. התכנון שנראה אקראילכאורה, הינו למעשה מסודר מאוד ויוצר מראה של צורה טבעית. מכאן גם שמו של האצטדיון – "קן הציפור". הגיאומטריה של שלד הפלדה הוגדרה באמצעות CATIA על מנת להשיג את הדיוק המוחלט שנדרש הן בשביל המבנה והן בשביל לקוחותיו. המבנה תוכנן כך שיעמוד בעומסי רוח ועומסים אחרים שלהם הוא נתון.

נתוני המודל הועברו לקבלני משנהלייצור הרכיבים, הרכבתם ובנייתם. הנתונים ממערכת CATIA שימשו לא רק ליצירת העבודה, אלא גם לבדיקת מהימנות המבנה. העיצוב החיצוני של המבנה נראה הרבה יותר מורכב ממה שהינו למעשה, ובנוי מלוחות פלדה שטוחים שסודרו במקטעים דמויי תיבה בעובי ההולך וגדל בהתאם לאזורים נושאי העומס של המבנה. המבנה בנוי בדפוס ברור מאוד, אך זה סמוי מהעיןבגלל חזית שנייה שנבנתה. שימוש ביכולת הטיוב של רשימת החומרים הובילה לפיתוח חלקים סטנדרטיים נוספים ששולבו בחזית השנייה והמרשימה. עקב הגיאומטריה, למבנה יש סימטריה סיבובית כפולה בלבד, ולפיכך הפרויקט כולל רק שניים מכל סוג של מפרק או רכיב.

התכן ההנדסי של המבנה החל ב-2003, התכנון הראשוני היה יקר ביותר , כאשר בשלב מאוחר של התכנון נוצר הצורך לתכנן את המבנה מחדש כדי לקצץ בעלויות, עובדה שהצריכה שינויים משמעותיים בהיבטים רבים שלהמבנה.

בתכנון החדש תכולת הפלדה הופחתה בכ-20 אחוזים, גג האצטדיון הושמט (יש האומרים שכתוצאה מכך האצטדיון נעשה עמיד יותר ברעידת אדמה) והחור בחלק העליון של האצטדיון הוגדל, כך שהמשטח הכולל של מבנה הקרום שלו הוקטן ב-13%.

למרות השינוי האמור, השימוש במודל תלת-ממדי מרכזי האיץ את העבודה במידה רבה בהשוואה לכל שיטתעבודה אחרת, ואיפשר להקים את המבנה במועד ובתקציב שהוגדרו מראש.

מנהלהפרויקט של Arup מייקל קווק, צוטט לאחרונה כאשר אמר שהאצטדיון האולימפי בבייג`יןהציג לעולם סוג חדש של מבנה אשר השלמתו המוצלחת המחישה את התפקיד שממלאים המהנדסיםבהגדרת האפשרי באדריכלות.

תכן לרעידות אדמה (כוחות אופקיים)

צורת תנודת המבנה

במבנה הנ"ל ניתן לראות שני מודים שתוכננו לפי תאוצת קרקע שהתקבלה בשירטוט המפורט בהמשך.

תאוצת הקרקע

אין צורך בתכנון לכוחות אופקיים כתוצאה מרוח, עקב כך ששטח הפנים של האלמנטים שממנו מורכב המבנה, קטן מאוד.

שיטת הבניה - תיעוש רכיבים, יציקות באתר

מכיוון שבפרויקט זה היתה חשיבות יתרה למהירות הבניה, נעשה שימוש בבניה טרומית. שיטת בניה זו מבוססת על הרכבה מהירה של אלמנטים המיוצרים במפעל ומובאים לאתר. בצורה כזו מקטינים את השימוש בעבודות הטפסנות וחוסכים בזמן, וגם מקטינים את עלויות הבניה.

בפרויקט זה עשו שימוש באלמנטים תעשיתיים מבטון, מוכנים מראש המיוצרים בכמויות גדולות במפעל אשר הובאו לאתר והורכבו בו, ובקורות ואלמנטי פלדה טרומיים. המבנה נתמך על 24 עמודים מסבך עיקריים כאשר כל אחד מהם מקבל מעל 1000 טון עומס, סה"כ של למעלה מ-40,000 טון פלדה.

בתמונה לראות את הנחת קורות הבטון במבנה.

בתמונה ניתן לראות את אלמנטי הפלדה הטרומיים שהונחו במעטפת המבנה (עמודים).

בעיות הנדסיות מיוחדות

1. מהירות ביצוע – מועד פתיחת האולימפיאדה היה קבוע מראש, ואינו ניתן לשינויים. ולכן, אחת הבעיות העיקריות היתה עמידה בלוח זמנים. על מנת להתגבר על מגבלת הזמן, נעשה שימוש רב באלמנטים טרומיים המקטינים את זמן הביצוע, בנוסף לכך גויס כוח עבודה גדול מאוד, תוך שימוש בציוד חדשני .

2. הרכבת דשא – באצטדיון המפואר קיים צורך בדשא טוב שעליו יערכו חלק מהתחרויות. בנוסף לכך הדשא צריך להיות מרהיב ביופיו, כדי שלא יקלקל את הפאר הנשקף מהמבנה. בשטח גדול שכזה, היה צורך בכמות גדולה של דשא, ויחד עם זאת בהרכבה מהירה. ב-14 למאי הורכב הדשא ב-24 שעות (7811 מ"ר של דשא הותקנו). המהירות בהרכבת דשא מאוד חשובה כי הדשא צריך להיות אחיד בעל רצועות מחוברות אחד לשנייה .

3. בעיות תקציב- כבר בתכנון הראשוני של המבנה, התקבלה חריגה גדולה בתקציב. ולכן על מנת להוזיל את עלויות המבנה, נאלצו המתכננים לערוך שינוי בתכנון. בתכנון המחודש הוקטנו כמויות הפלדה והגג הושמט במלואו.

4. התייחסות לאולימפיאדת הנכים- מקומות ישיבה ומעברים

5. בעיית רעש- האצטדיון מאכלס כמות גדולה של האנשים. ברור שכמות גדולה של אנשים יוצרת רעש המוני חזק מאוד בסביבת האצטדיון, כדי לא להפריע לעוברים והשבים ובמיוחד למתגוררים באזור, הורכב כיסוי כפול בכל דפנות המבנה מחומר מבודד אקוסטי.

6. בעיית רעידות אדמה- ליציבות יעילה של המבנה ברעידת אדמה של האצטדיון, הקערה והגג התחלקו לשני אלמנטים נפרדים. כאשר הקערה עצמה מחלוקת לשמונה אזורים, כל אזור בעל מערכת יציבות משלו להעברת עומסים בצורה אפקטיבית .

יועצים רבים טוענים כי הסרת הגג שיפרה את עמידות המבנה ברעידת אדמה .

5) אדריכלות וקונסטרוקציה

כאשר נתייחס למבנה זה, אין אנו יכולים להתעלם מן העובדה, שהתכנון האדריכלי והקונסטרוקטיבי התבצע על ידי שתי חברות שונות, אשר למרות היותן נפרדות, הן היו משולבות זו בזו בצורה אחידה ביותר.

האדריכלות במבנה זה לא היתה פשוטה כלל, היא היתה חייבת להציג רעיון ארכיטקטוני חדשני ומיוחד, בעל סמל עולמי משמעותי, אשר יציג לעולם את הפנים החדשות של סין, ויפטר מהתדמית הישנה שלה, וע"י כך שיוכיח את עוצמתה הכלכלית והתפתחותה המהירה של סין.

לשמחתה של סין הוא הצליח לענות על דרישות אלו.

לכן רק לאחר תחרות בינלאומית ארוכה, נבחר בקפידה משרדם של צמד האדריכלים השוויצרים זוכי פרס פיצקר ז`ק הרצוג ופייר דה מורון. גם כאן לאחר בחירתם, תכנון הפרויקט הוצע למכרזים רבים, כאשר בסופם נבחרו מהנדסי החברה ARUP SPORT (חברה שהשתמשה בטכנולוגיות חדישות ונרחבות כפי שפורטו בפרקים הקודמים).

אדריכלות מורכבת שכזו, לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא תכנון יעיל ונכון, ולכן גם התכנון היה מורכב וכלל תכנון פרטני של אלמנטים ספציפיים, אשר לבסוף הצליח להביא לידי מימוש את הרעיון האדריכלי הראשוני.

ניתן לומר כי אם היו מנסים להוציא את הפרויקט לפועל ע"י משרד שמשלב בין האדריכלות והתכן ההנדסי בעצמו, ייתכן והדבר לא היה מתאפשר.

השילוב הזה בין שתי חברות טובות אשר מתמחות בעבודתם היה הכרחי והוא זה שתרם להצלחתו של הפרויקט. קן הציפור הוא בעצם ההוכחה כי ניתן לשלב בצורה כה טובה ומדויקת בין אדריכלות כה מיוחדת והנדסה מוצלחת. השילוב נתן למבנה את היכולת להיות כה מפואר ומיוחד באופיו, ואת שמו ההולך לפניו. באזכורים רבים המבנה הוגדר כמבנה בודק גבולות בעולם האדריכלי וההנדסי, בגלל צורתו ומשמעותו היוצאת דופן.