נקודה מעניינת: למה אין פרסומים בנושא מהאיגודים המקצועיים? ובנתיים: זו זריקת התעוררות בנושא של מה נסגר עם אחריות מקצועית בענף. מה הדרישות הרשמיות מ"האחראי לביצוע השלד"? מה הפעולות המינימליות שנדרשות ממנו? איזה רישומים מינימליים נדרשים? האם יש מקום לסמכות מבקרת נוספת? האם יש מקום לאפשר לגורמי בקרת האיכות של הבנייה לשאת באחריות במסגרת שירות? בנתיים הכל מישמש.. כולם אחראיים להכל ובעצם בפועל-לכלום.
משרד הפנים מקדם מהלך של ליגות גבוהות בבקרת תכנון לפי סטנדרטים בריטיים מהוקצעים, ומן הסתם נאבק וייאבק בעוד הרבה מכשולים. אני בעד להתחיל עם א,ב קודם.
אני פותח לדיון מקצועי את נושא שיטת הביצוע (זיון ויציקה של מרפסות) - על מנת שנוכל לעמוד על הבעיות השכיחות ביציקות עדינות וחשובות אלה. אנא שמרו בבקשה על דיון מקצועי.
בתמונה: סידור ברזל אנכי בקירות בחיצוניים, אליהם תעוגן אח"כ המרפסת.
השלב הקריטי בתהליך הבנייה - מבחינת איכות וטיב הביצוע
בתמונה: סגירת טפסנות הקירות\עמוד - זה השלב הקריטי שבו מבחינת הביצוע קיים קושי לסגור את התבניות ואז מתחילים למצוא פתרונות יצירתיים שמחלישים את העיגון (פרטים בהמשך).
בתמונה: פירוק טפסנות הקירות, סיום סידור הזיון במרפסת והכנות ליציקת הקורה. בשלב זה המרפסת עדיין נתמכת על רגלי תמיכה עם המרפסת התחתונה שכן החוזק הסופי של המרפסת יתקבל רק לאחר 28 ימים מיום סיום יציקת קורות המרפסת.
בין הרבה נתונים חשובים, "מאירי עיניים", ומדאיגים, מופיעה בעמוד 43 התמונה שאני מעתיק להלן עם פרושים שלי. אקדים ואומר: קורוזיה (חלודה) איננה הגורם לכשל המרפסות:
מי שיסתכל בתמונה בדו"ח הבדיקה, יראה בצד ימין ברזל 25 מ"מ במצב חדש, לשמאלו ברזל 18 מ"מ במצב חלוד מעט אותו אפשר למצוא תדירות בעת יציקות, ומשמאל לשני אלו ייראו 3 ברזלים בהם ברמת חלודה משמעותית, שברור כי התפתחה במהלך הזמן הקצר בין הבנייה בפועל לכשל בשבוע שעבר.
תמונה זו מדגישה את הכדאיות בהתייחסות לחלודת הזיון כבר בעת היציקה, על מנת למנוע כשלים מוקדמים. ושוב אני חוזר, במקרה של חדרה, קריסת המרפסות איננה בגלל קורוזיה של הזיון.
בין הרבה נתונים חשובים, "מאירי עיניים", ומדאיגים, מופיעה בעמוד 43 התמונה שאני מעתיק להלן עם פרושים שלי. אקדים ואומר: קורוזיה (חלודה) איננה הגורם לכשל המרפסות:
(משום מה התמונה לא עולה - אפנה ללירן לעזרה) מי שיסתכל בתמונה בדו"ח הבדיקה, יראה בצד ימין ברזל 25 מ"מ במצב חדש, לשמאלו ברזל 18 מ"מ במצב חלוד מעט אותו אפשר למצוא תדירות בעת יציקות, ומשמאל לשני אלו ייראו 3 ברזלים בהם ברמת חלודה משמעותית, שברור כי התפתחה במהלך הזמן הקצר בין הבנייה בפועל לכשל בשבוע שעבר.
תמונה זו מדגישה את הכדאיות בהתייחסות לחלודת הזיון כבר בעת היציקה, על מנת למנוע כשלים מוקדמים. ושוב אני חוזר, במקרה של חדרה, קריסת המרפסות איננה בגלל קורוזיה של הזיון.
בברכה
חגי שושני
חגי שושני, לא הבנתי את הרלוונטיות של התגובה שלך לנושא המקצועי הנדון.
בתגובתך לעייל כתבת: אני בטוח שהלקחים נלמדים עכשיו בכל ענף הבנייה וללא רלוונטיות לחברה זו אחרת - וזה מבחינתנו הכי חשוב.
מכל כשל אפשר וכדאי ללמוד ולהפיק לקחים. כל אחד יתרום מתחום התמחותו לכלל הענף.
מובן מאליו כי קורה תתמוטט כאשר מיושמים 2 ברזלים תחתונים ועליונים בלבד, לעומת תכנון קונסטרוקטיבי של 4 תחתונים ו- 11 עליונים.
מצד שני, להערכתי ועל פי התמונה לעייל, גם אם היו שמים את כל הברזל המתוכנן, הבניין לא היה משלים את משך השרות המתוכנן לו. זאת משום שהחלודה היתה מעכלת את הברזלים בתוך 10-20 שנים בלבד. אבל - אם היו משתמשים בבטון עם אינהיביטור, קצב התפתחות החלודה היה מואט לעשירית לערך, והבניין היה מגיע למשך השרות המתוכנן לו ללא אחזקה מסיבית.
חגי שושני
הוסף תגובה חדשה
רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
אפשרויות
חפיה ועוד פעם חפיה תיקנית.
נקודה מעניינת: למה אין פרסומים בנושא מהאיגודים המקצועיים?
ובנתיים: זו זריקת התעוררות בנושא של מה נסגר עם אחריות מקצועית בענף. מה הדרישות הרשמיות מ"האחראי לביצוע השלד"? מה הפעולות המינימליות שנדרשות ממנו? איזה רישומים מינימליים נדרשים? האם יש מקום לסמכות מבקרת נוספת? האם יש מקום לאפשר לגורמי בקרת האיכות של הבנייה לשאת באחריות במסגרת שירות?
בנתיים הכל מישמש.. כולם אחראיים להכל ובעצם בפועל-לכלום.
משרד הפנים מקדם מהלך של ליגות גבוהות בבקרת תכנון לפי סטנדרטים בריטיים מהוקצעים, ומן הסתם נאבק וייאבק בעוד הרבה מכשולים. אני בעד להתחיל עם א,ב קודם.
אעלה בהקדם את פרטי הבניין המתייחסים לחיבור תקרה\מרפסת\עמוד קיר ואנסה לפשט את הבעיה מבחינת הביצוע. מניח שיש לכך קשר גם הפעם.
יש למישהו רעיון מה זה הצבע החום\אדום שבתמונה ? האם אדמה גננית ? ייתכן ומדובר במרפסת שחלק ממנה משמש לאדנית.
נראה שבשטח שסימנת באדום היה מכוסה בדשא סינטטי שנפל למרפסת שתי קומות מתחת (הצבע הירוק)
עוד תמונות ששלחו לי...
אין פרטי זיון במרפסת הזו? זה הזוי לגמרי!
עכשיו בחדשות סקרו את האתר,זה באמת נראה כאילו אין זיון, בכלל.
לפני ואחרי... באדיבות מהנדס Miky Casten
שורה תחתונה. יש מישהו שיודע מה השיטה שבו ביצעו את המרפסות ?
פשוט מאד יצקו את המרפסת לאחר יציקת רצפת הדירות לא כיחידה אחת ...אין הסבר אחר מדוע אנו רואים גזירה חלקה מהסרטים
כנראה פיספסו ....
הסיבה שזה קרס רק בקומת הגג ,
עמית
יש ברשותי דוח מהנדסים למקרה זה.
שלום לכל באי הפורום,
אתה יכול לדרוש חוות דעת מקצועית ממעבדה מוסמכת שתעשה בדיקת העמסה
כמהנדס אזרחי העובד ב8 השנים האחרונות אצל קבלנים מבצעים - אני בטוח ב100% שלא ניתן להקיש ממקרה בודד להתנהלות כללית/מגמתית בחברה מסויימת.
דו"ח הבדיקה הראשונית שבוצע על ידי דוד מהנדסים בע"מ פורסם ברשת בקישור http://go.ynet.co.il/pic/calcala/GINDI.pdf
בין הרבה נתונים חשובים, "מאירי עיניים", ומדאיגים, מופיעה בעמוד 43 התמונה שאני מעתיק להלן עם פרושים שלי.
אקדים ואומר:
קורוזיה (חלודה) איננה הגורם לכשל המרפסות:
מי שיסתכל בתמונה בדו"ח הבדיקה, יראה בצד ימין ברזל 25 מ"מ במצב חדש, לשמאלו ברזל 18 מ"מ במצב חלוד מעט אותו אפשר למצוא תדירות בעת יציקות, ומשמאל לשני אלו ייראו 3 ברזלים בהם ברמת חלודה משמעותית, שברור כי התפתחה במהלך הזמן הקצר בין הבנייה בפועל לכשל בשבוע שעבר.
תמונה זו מדגישה את הכדאיות בהתייחסות לחלודת הזיון כבר בעת היציקה, על מנת למנוע כשלים מוקדמים.
ושוב אני חוזר, במקרה של חדרה, קריסת המרפסות איננה בגלל קורוזיה של הזיון.
בברכה
חגי שושני
לירן
בתגובתך לעייל כתבת:
אני בטוח שהלקחים נלמדים עכשיו בכל ענף הבנייה וללא רלוונטיות לחברה זו אחרת - וזה מבחינתנו הכי חשוב.
מכל כשל אפשר וכדאי ללמוד ולהפיק לקחים.
כל אחד יתרום מתחום התמחותו לכלל הענף.
מובן מאליו כי קורה תתמוטט כאשר מיושמים 2 ברזלים תחתונים ועליונים בלבד, לעומת תכנון קונסטרוקטיבי של 4 תחתונים ו- 11 עליונים.
מצד שני, להערכתי ועל פי התמונה לעייל, גם אם היו שמים את כל הברזל המתוכנן, הבניין לא היה משלים את משך השרות המתוכנן לו.
זאת משום שהחלודה היתה מעכלת את הברזלים בתוך 10-20 שנים בלבד.
אבל - אם היו משתמשים בבטון עם אינהיביטור, קצב התפתחות החלודה היה מואט לעשירית לערך, והבניין היה מגיע למשך השרות המתוכנן לו ללא אחזקה מסיבית.
חגי שושני
הוסף תגובה חדשה