הצטרפו ל WhatsApp של קהילת ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כאן >>

איחור במסירת הדירה

בהסכם המכר נקוב מועד מסירת החזקה בדירה.
לעיתים, נאמר בחוזה כי לגבי תקופה נוספת הקצובה מראש לא יינתן פיצוי בגין האיחור במסירת הדירה, וכי האיחור אינו מהווה הפרת ההסכם.

השאלה המתעוררת כאשר תקופת האיחור של מסירת הדירה עולה על "התקופה הנוספת" הנ"ל, הינה:

האם הפיצוי בגין הנזק שנגרם בגין האיחור במסירה (אשר לפעמים הינו סכום מוסכם לחודש/לשבוע) מיום קבלת החזקה בדירה שעל פי החוזה או מיום תום התקופה הנוספת הנקובה בחוזה.

לעניין זה ראה ע"א (ת"א) 583/84 גורי ואיזקוביץ נגד רובנשטיין ושות`. (פס"מ מ"ו 3 ע` 359) .
במקרה זה ההתניה בין הצדדים בחוזה היתה:

"...מותנה בזאת במפורש כי איחור במסירת הממכר שלא יעלה על 90 יום לא יחשב כהפרת הסכם זה ולא יזכה את הרוכש באיזה פיצויים שהם".

בית המשפט קבע במקרה והאיחור גדול מתשעים יום - אין להפחית את תקופת תשעים הימים מחישוב התקופה שעליה יש לשלם פיצויים.

קביעה זו הינה קביעה נחרצת; כלשון פסק הדין:

"גם אם מדובר במקרה הגבולי של 91 יום יש למנות את ההפרה למן היום הראשון לאיחור במסירה".

ראה גם פסק הדין ע.א. 68/85 71/85 בבית המשפט המחוזי בירושלים (נועם, טל, ברנר) סולל בונה בע"מ נגד נמרוד ושולמית ברקן ונגד אלרם בע"מ.

פסק דין זה מסתמך על פסק הדין הנ"ל בנושא-איחור במסירה.

לסיכום: כאשר מסירת הדירה בפועל הינה מעבר לתקופה הנוספת אזי מניית תקופת האיחור לצורך הפיצוי הינה מהיום הנקוב בחוזה כמועד מסירת החזקה בדירה ולא מתום התקופה הנוספת.

ת.א 369/97 - מחוזי ת"א, אלברט אוחנה ואח` נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, כב` השופט אברהם טל. החל מסעיף 76 בפסק הדין, עמוד 42:

לפי הסכם המכר:

"רק במקרה של איחור או פיגור על ידי החברה במסירת החזקה מעבר ל – 90 יום לאחר מועד המסירה הצפוי... תהיה החברה חייבת לפצות את הרוכש, לפי דרישתו, בפיצויים כמפורט להלן."

נפסק: תוך הסתמכות על -

(1) ע"א 758/87, פד"י מ"ד (2), עמ` 66-65;
(2) ועל – (2) ע"א (מחוזי ת"א) 583/84 פ"מ תשמ"ו (ג) 359, 396;

כי לאחר שהנתבעת פיצתה את התובעים בגין התקופה שמעבר ל –90 ימי האיחור, היא חייבת גם לשלם להם גם עבור התקופה שמיום התחייבותה למסירת הדירה.

ת.א. 1494/97 - מחוזי ת"א, אל סרביה ואח` נגד ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ ואח` (ד"ר גבריאל קלינג), פס"ד מיום 24.8.03.

נדחתה טענת הנתבעים לקיומם של אירועים שיזכו אותם בהארכת מועד.

ציטוט מסעיף 3 בפסק הדין:

"מכיוון שהתובעים הם שטענו לקיומם של אירועים שזיכו אותם בהארכת מועד, עליהם היה נטל הראיה ועליהם היה להביא ראיות בדבר העסקתם של עובדים מיהודה ושומרון.
לשם כך ראוי היה להציג את התיעוד משירות התעסוקה, וכן היה עליהם להציג את יומני העבודה שבהם נרשם מספר הפועלים שהתייצבו לעבודה. דבר מכל אלה לא נעשה."

נפסק לתובעים פיצוי בגין האיחור לגבי התקופה מעבר ל – 3 החודשים שנקבעו בחוזה.

בהמשך, בסעיף 13 בפסק הדין - "עגמת נפש", נפסק לכל אחד מ- 9 התובעים סכום נוסף של 25,000 ש"ח כ - פיצוי עגמת נפש בגין האיחור במסירת הדירה".

איחור במסירה - הפרה יסודית של ההסכם
ת.א. 1237/86, 1238/86
בית המשפט המחוזי בירושלים,
זקס ובן דוד נגד פנאני ושות`, כבוד השופטת אור.

(תקדין - מחוזי כרך 91 (3) תשנ"א\תשנ"ב – 1991 עמוד 589).

בית המשפט קבע כי איחור במסירת הדירה (כמו גם אי רשומה על שם הדיירים) מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המחייבת את התשלום שנקבע בגין הפרה יסודית.

"הצדדים הסכימו ביניהם כי הפרה יסודית תזכה את הצד השני בפיצוי מוסכם של 10,000$ והתובעים תובעים פיצוי מוסכם זה בגין אי הרישום, וכן בגין מסירת הדירות לתובעים באיחור של 4 חודשים.

פיצוי מוסכם זה איננו בלתי סביר בנסיבות העניין, ואין לי כל סיבה שלא לקיים את הסכמת הצדדים בענין זה. (ס` 15 לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה], תשל"א – 1970).

אני קובעת, איפוא, כי על הנתבעים לפצות כל אחד מהזוגות זקס ובן דוד בפיצוי המוסכם מראש של 10,000$ בגין אי רישום הדירות על שמם, עד היום, ובגין מסירת הדירות באיחור של 4 חודשים"

ת.א. 3297 - מחוזי ירושלים (כב` השופט דוד חשין) כהן שרה ואח` נ` אנגל חב` לקבלנות כללית בע"מ, פס"ד מיום 30/3/07.

ראה פרק ג` בפסה"ד סעיפים 11 עד 14:

הנתונים:

- על פי סעיף 6.2 בהסכם המכר איחור במסירה של 90 ימים לא מהווה הפרה של הסכם.

- טופס 4 התקבל לאחר מסירת הדירות.

- הדירות נמסרו באיחור של פחות מ- 90 יום ממועד המסירה שבחוזה.
- הדיירים טענו כי חוזה המכר הוא חוזה אחיד וכי הוראת סעיף 6.2 היא תנאי מקפח.

נפסק:

- סעיף 14 בפסה"ד - האיחור במסירה חל מהמועד שנקבע למסירתה ועד לקבלת טופס 4.
- סעיף 13 בפסה"ד - כל איחור במסירת הדירה יחל מהיום בו התחייב הקבלן למסור את הדירה ולא מתום תקופת ההארכה; תוך הסתמכות על ע"א 4337/02 ירמיהו עיני חב` לבניין בע"מ נגד קואופ צפון בע"מ, פ"ד נ"ח (1), 799 עמ` 805 – 806.

עזרא בן עזרא

מהנדס עזרא בן עזרא - תכנון וייעוץ הנדסי

ezra_b_e@netvision.net.il