ראיון עם ארז קוטק - מהנדס מבנים ממשרד צבי המלי מהנדסים

ראיון מיוחד עם ארז קוטק, מהנדס מבנים ממשרד צבי המלי מהנדסים בע"מ. ארז, בן 36 ממודיעין, נשוי לאיילה, פסיכולוגית קלינית במקצועה, ואב לאורי בן החמש וליבי בת השנתיים וחצי. בעל תואר B.Sc בהנדסה אזרחית, בהתמחות תכנון מבנים, מהטכניון. מהנדס רשום ורשוי, החל משנת 2013, בפנקס רשם המהנדסים.

בחמש שנים האחרונות עובד כמהנדס מבנים וראש צוות במשרד צבי המלי מהנדסים בע"מ שבתל אביב. לפני כן, כבר בזמן שנת הלימודים האחרונה לתואר, עבד כשנה וחצי בחברת לידקום אינטיגריטד סלושנס בתכנון קונסטרוקציה וביסוס של מגדלי תקשורת לחברות סלולר עולמיות בפרוייקטים גלובלים, בעיקר באפריקה ובמזרח אירופה. בשנים 2008-2009 התקשתה החברה להתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי ולבסוף פשטה את הרגל. מכיוון שרצה להרחיב את אופקיו, ולא להתמקד רק בתכנון של מגדלי תקשורת, התחיל לעבוד במקביל לעבודתו בלידקום, בחצי השנה האחרונה ללימודים, במשרד רמי בלס מהנדסים בע"מ, תחילה בחצי משרה ולאחר מכן במשרה מלאה. הוא מספר שבמשרד רמי בלס נחשף למגוון רחב של פרוייקטים הנדסיים גדולים, מבני מסחר, מבני מגורים, מבני תעשיה ומבני ציבור. הוא מעיד ששם צבר ידע וניסיון ראשוני שהיוו את הבסיס להתפתחותו כמהנדס מבנים.

כיצד נראה יום טיפוסי בעבודתך ?

כמהנדס מתכנן וראש צוות במשרד, אני אחראי על מספר פרויקטים במקביל בשלבי תכנון שונים - תכנון מוקדם, מתקדם, סופי, שלבי מכרז ובשלבי ביצוע. יחד עם זאת, כמהנדס אחראי אני מלווה פרויקט מהשלבים הראשונים ועד האכלוס, כולל מתן פתרונות ושינויים גם לאחר גמר השלד ולעיתיים לאחר אכלוס. 

את הסדר היום הטיפוסי שלי ניתן לחלק לשניים. חלקו הראשון מורכב מפעילויות הקבועות מראש ביומן, כגון - ישיבות שבועיות/דו שבועיות, פיקוח עליון, פגישות עם אדריכלים, יזמים ופגישות תאום. חלקו השני של סדר היום מאוד דינמי ומשתנה, בהתאם להתקדמות ולמתרחש באתרי הבניה עם התראות ו"הקפצות" בהתראה קצרה של 24-48 שעות.

עבודת התכנון עצמה דורשת זמן חשיבה לבד ובצוות, תכנון וחשיבה על סכמות מבניות, בחינת חלופות תכנון, עבודת תכן מחושב, מידול ממוחשב, ניתוח אנליטי של תוצאות, הכנת סקיצות לצוות הנדסאים ושרטטים, ניהול זמנים להוצאת תכניות על פי לו"ז, ניהול צוות שרטוט ותכנון. כמו כן העבודה דורשת התנהלות שוטפת מול היזם, האדריכלים ומול הביצוע באתר (צוותי הביצוע של הקבלן, הפיקוח של היזם) ותאום תכניות מול המהנדסים היועצים האחרים בדיסציפלינות השונות.

מדוע בחרת לעסוק בתחום ההנדסה האזרחית? מדוע דווקא להתמחות בתכנון מבנים ?

בתחילה נמשכתי לתחום האדריכלות, התקבלתי ללימודי אדריכלות בטכניון אך מסיבות טכניות היה צורך להמתין תקופה ארוכה עד תחילת הלימודים. בינתיים, התחלתי במכינה קורס הכנה ללימודי אדריכלות ומאוחר יותר מכינה של הטכניון. בזכות מרצה מיוחד שלימד אותי שם, הבנתי שאני טוב במדעים המדויקים ואז החלטתי ללמוד הנדסה. מכיוון שהנדסת מבנים משלבת בין העולמות, לימוד המקצוע נראה טבעי ומתבקש.

עם הזמן הבנתי שאני מאוד אוהב ומתחבר לתחום, ועם תחילת העבודה גילתי גם את יכולותיי בשיתוף פעולה ובהוצאת רעיונות אדריכלים לפועל בשילוב בין פרקטיקה והנדסה מציאותית. בנוסף, גם החלק הניהולי שכולל הנחיה והובלת צוות קסם לי. נמשכתי לשילוב שבין עבודת התכנון המדויקת לעבודה בשטח ובאינטראקציה עם אנשי המקצוע, והבחירה בדיעבד בהנדסת מבנים התבררה כמתאימה מאוד עבורי.

ענף הבנייה בארץ ידוע כענף עם יעילות נמוכה יחסית. האם אתה מסכים עם אמירה זו? מה לדעתך יש לעשות על מנת לשנות את המצב ?

אינני מסכים עם הגדרה זו. זה נכון שתמיד יש לאן להשתפר, אבל אמירות מסוג זה מחמירות עם המציאות המורכבת אך לא שונה מהותית משאר העולם המערבי.

ספר על השלבים בתהליך תכנון הקונסטרוקציה ?

כעת אתאר את השלבים בתהליך תכנון הקונסטרוקציה, מהמכרז ועד מסירת תוכניות לביצוע:

תהליך התכנון מתחיל בתכנון ראשוני - עם קבלת תכניות אדריכלות רעיוניות ובתוליות מתחילים תהליך תכנון שדורש שיתוף פעולה רב עם האדריכל וחזונו בסדרת פגישות בהשתתפות היזמים, שם מוצגות מס' חלופות לשיטות וחומרי הבניה השונים האפשריים ולבסוף נקבע הקונספט העקרוני לפרויקט.

משם לתכנון מתקדם - בו מוצגות ליזם ולאדריכל מס' חלופות בסכמות העמדה ראשוניות המגדירות תכונות גאומטריות לשלד המבנה ובתהליך מתגבשות החלטות לשביעות רצון הצדדים.

כאן מגיע התכנון הסופי - בו מכינים תכניות גאומטריות "סגורות" ומתואמות עם האדריכל ויועצי המערכות. מבצעים תהליך שמכונה "הורדת עומסים " מהסכמה המגובשת ומבצעים אנליזות דינמיות סופיות. בעזרת יועץ הקרקע מגבשים תכוניות ביסוס ותכניות חפירה ודיפון. לפי בקשת היזם עורכים אומדן כמויות ומפרטים טכניים מיוחדים לפרויקט. בהליך מקביל, מוגשות תכניות להיתר של הרשויות עם תיק חישובים סטטיים וכשמתקבלים ההיתרים בהתאם להחלטת היזם יוצאים למכרז קבלנים.

לאחר מכן, שלב מכרז שלד - תוכניות הכוללות סט גאומטרי למבנה כולו יחד עם מפרט כללי ואומדן כמויות. לעיתים לפי החלטת היזם, מופרד החלק של החפירה ודיפון והיסודות משאר השלד ויוצא במכרז נפרד, מקדים. מקובל שבפרויקטים מוסדיים (מדינה, צבא, אוניברסיטאות וכו') בתוכניות המכרז כלולות גם תכניות ביצוע מלאות מפורטות הכוללות את כל פרטי הביצוע, החתכים, פרטי הזיון וכו'. כאשר במגזר הפרטי/עסקי ובבניה למגורים מקובל לעבוד בשיטה בה תכניות מפורטות לביצוע תוך כדי התקדמות הבנייה.

לאחר כל ההליך הסדור והארוך הנ"ל יכול אדם לא מהתחום לחשוב שהסתיים הליך התכנון, אך בפועל בקשות ודרישות לשינויים רבים ועדכונים מצד כל המעורבים מגיעים לפתחנו. היזם, האדריכל, הקבלן וגם יועצי המערכות (שלרוב נכנסים בפועל לשלבי תכנון מתקדמים בצמוד לביצוע ה"גמרים") רואים בתוכניות השלד בסיס לשינוי. כך שבפועל לפחות חמישים אחוזים מזמן התכנון של הפרויקט מתחילים לאחר תחילת הביצוע. הדבר יוצר קונפליקטים מול המבצע שלא מקבל בהבנה את הצורך בהליך תכנון מסודר (בצדק מצדו שכן צריך לעמוד בלוחות הזמנים).

כמתכנן, כיצד מתבטאת המעורבות שלך בזמן הביצוע של הפרויקט? האם כשאתה מבצע פיקוח עליון באתר מתגלים פערים בין התכנון לביצוע? מה עושים במצב כזה ?

בפיקוח עליון חשוב להקפיד שיבצעו כל מה שמוגדר בתכניות לפי התכנית, כולל מדידה עם סרט מידה של גבהים סטטיים, ספירה של מוטות הזיון, פסיעות בין החישוקים ועד עמידה על דיוק מילימטרי בקונסטרוקציית הפלדה. כמובן שכאן בא לידי ביטוי שיתוף פעולה הדוק עם הצוות המנהל את הפרויקט הכולל בתוכו את הפיקוח הצמוד שמהווה את "העיניים" שלנו ושל היזם באתר.

כמהנדסי השלד מוטלת על כתפינו אחריות רבה ובשל העובדה שאין באפשרותנו להיות נוכחים באתר רוב הזמן, האחריות והזמינות של המפקח באתר חשובה שבעתיים. הסדרה חוקית של נושא הפיקוח הצמוד בארץ לוקה בחסר ועל הנושא נכתבו מאמרים, בוצעו מחקרים אקדמיים ומשפטיים רבים אך הנושא עדיין פרוץ ולא מוסדר.

לעיתים מציג המבצע דילמות שלא נחזו מראש בזמן התכנון או כשלים שבוצעו בזמן הביצוע, כאן נדרשת ומצופה מהמהנדס יצירתיות ויכולת לספק פתרונות מיידים באתר, תוך שמירה על הגדרות התקן והסטנדרטים הנהוגים. התנהלות כזו דורשת ניסיון , ידע מוקדם, תושייה, יכולת המצאה וחשיבה מחוץ לקופסא בכדי להביא אותה לכדי סיום טוב ומלא, המהנדס צריך להמציא ולמצוא פתרונות יצירתיים פשוטים ומובנים לביצוע.

מעורבות בזמן הביצוע באה לידי ביטוי דרך תקשורת טובה עם הקבלן המבצע, עדכונים ושינויים מבוקשים מצדו וגם מצד היזם בהתאם למצב הקיים בשוק, זמינות מכונות, שיטות ביצוע, חומרים שנמצאים /חסרים על המדף ושינויים בעלויות חומרי הגלם. התחשבות בבקשות שינויים אלו הם חלק מהשרותיות המתחייבת בתפקיד המהנדס המתכנן, נזכיר שכל זאת אחרי סיום התכנון ולכן חייב גם להיות מתואם שוב עם האדריכל וצוות התכנון.

תחילת דרכו של מהנדס המבנים בארץ היא קשה. לאחר 4 שנות לימודים ישנן עוד 3 שנות סטאז 'עם דרישות רבות ובסופן מתקיים מבחן הרישוי - המהווה תנאי לקבלת רישיון. מה דעתך על התהליך הזה בארץ ?

כמי שעבר את התהליך במלואו, אומר כי התהליך ארוך ומייגע. אמנם ברובו מאד נחוץ אך הייתי משנה בו חלקים. למשל, אדם שסיים בהצלחה 4 שנים של לימודי הנדסה, אין צורך לבחון אותו במבחנים עיוניים טכניים חישוביים בשנית, כשלוש שנים לאחר שסיים את לימודיו. בהחלט נדרש ניסיון פרקטי מעשי וצריך למצוא דרך לבחון את האנשים על כך ופחות על חומר עיוני ויכולות חישוב. בעיניי, בחינה בעל פה על תהליך התכן והיכולות לספק פתרונות לבעיות ב"התקלות", ישקפו יותר את הניסיון הנדרש בפועל מהנבחן.

דרך אגב, זה לא מדויק להגדיר שלוש שנים סטאז' מכיוון שהבחינה מתקיימת אחת לשנה, ואם לא נרשמת בפנקס הרשם מיד כשסיימת את הלימודים (הרשם עומד על קבלת מסמכים רשמיים מהמוסד בו למדת ובצדק, תהליך שגם הוא לא מיידי) או במקרה וסיימת את הלימודים והליך הרישום בדיוק שבוע לאחר שהתקיימה הבחינה, אתה נדרש להמתין שנה מלאה נוספת. בנוסף, מכיוון שאין מועד ב', אם מסיבה לגיטימית כלשהי לא יכולת להופיע ביום הבחינה (נולד לך ילד, חלית וכו') תאלץ להמתין למועד החדש בשנה שלאחר מכן. גם מועדי הבחינה לא קבועים ולעיתים קורה שחולפת יותר משנה בין בחינה לבחינה שאחריה.

ספר על משרד התכנון בו אתה עובד היום:

משרד צבי המלי מהנדסים בע"מ הוקם לפני 26 שנים. שמו של המשרד הולך לפניו ומהנדסיו ידועים כמומחים בתחום תכנון שלד מבנים למסחר, מבני ציבור, תעשיה ומגורים. מייסד, יו"ר ובעל החברה הוא מהנדס צבי המלי ולו ניסיון של 35 שנה בתחום.

מקצועיות ומומחיות מיוחדת של צבי בתחום קונסטרוקציות פלדה במבנים רחבי מפתח, קונסטרוקציות מרוכבות מפלדה, מבנים רבי קומות, פרויקטים רחבי היקף ודינמיקת מבנים, ידועים לכל העוסקים בתחום. מתוקף כך, המשרד כולו התמחה והתמקצע באספקטים אלו של הקונסטרוקציה. במשרד 27 עובדים וכל צוות המשרד נבחר בקפידה ובעלי ניסיון מוכח בתחום.

ספר על פרויקטי הדגל של המשרד:

ברזומה של המשרד מאות פרויקטים שהסתיימו, פרויקטים שנמצאים בשלבי ביצוע ובתכנון, כגון:

הרחבת משכן כנסת ישראל בירושלים, מגדל אפריקה ישראל, מגדל פלטינום, מגדלים באירופה - מגדל דימיטרובה במוסקבה, פרויקט לגארה בבולגריה, קניון שבעת הכוכבים, מגדל רוטישלד 1, שגרירויות ישראל - משרד החוץ בבייג'ין סין, בית השגריר בוושינגטון ארה"ב, הקומפלקסים של איקאה ראשל"צ, איקאה נתניה, איקאה קרית אתא, המחלבה הראשית של טרה והמחלבה הצפונית של תנובה, ארבעה האנגרים למטוסי בואינג 747,767 בתעשייה אווירית, עיר הבהדי"ם - האגף הלוגיסטי, פיר שילוח הרכבת הקלה הקו האדום גלי גיל בת"א, הסינמה סיטי בראשל"צ, מגדל השופטים – ת"א (מגדל G), מרכז לוגיסטי לובינסקי ראשל"צ, מלון דניאל עין בוקק ים המלח, "מטרופוליס" רמת החייל, אוניברסיטת ת"א – בי"ס למקצועות הרפואה, אונ' בן גוריון בנגב- מבני מחקר לביוטכנולוגיה, ביג מרכזי קניות - ביג טבריה, ביג בית שמש, ביג יהוד, בתי חולים - וולפסון המטולוגית ילדים, פוריה מחלקת פה ולסת, קסם ראש העין של חברת ניצב"א, שיכון ובינוי ראש העין, מרכז מסחרי "WAY-I" קרית אתא, קניון אם הדרך - בית חרות.

לכל פרויקטי הדגל שלא ציינתי מבקש סליחתכם מראש...

שאלות שגולשי הפורטל מעוניינים לשאול אותך:

מהי חלוקת התפקידים בין מתכנן לבין אדריכל, ואיך מתנהלת ההתקשרות בין השניים?

האדריכל מתחיל בהכנת תכניות לפי פרוגרמה שמקבל מהיזם, ולמעשה הופך חומר כתוב לתכניות גאומטריות ראשוניות. בזמן זה בדרך כלל מתייעצים עם הקונסטרוקטור לראשונה, על מנת לגבש סכמה ראשונית: מיקום עמודים, סכמת הקשחה, חומרי ומרכיבי השלד, גדלים, עוביים, אורכים, מפתחים וכו'.

במהלך התכנון, שיתוף הפעולה מתרחש בהרבה רבדים בין צוות האדריכלים לבין צוות הקונסטרוקציה. היכולות המצופות מהמהנדס הן להציג פתרונות שלד שישתלבו עם החזון האדריכלי. בין שני הצוותים מתקיימות פגישות עבודה תכופות כבר בשלבים הראשונים בהרכב מצומצם. בהמשך מתקיימות ישיבות עם היזם ולאחר גיבוש גאומטריה ראשונית, נערכות פגישות תאום תכניות יחד עם צוות רחב של יועצי ומתכנני המערכות. משם מתקדמים בשלבי התכנון הסדורים עד יציאה למכרז ולאחר מכן הביצוע בפועל.

מהי התוכנה הנפוצה ביותר לתכנון היום? האם תוכנה זו היא גם המתקדמת ביותר?

התוכנות הנפוצות והמוכרות ביותר לתכנון בארץ הן של "עתיר" בהן תוכנת "סטראפ" , "BEAMD" וכו', אלו תוכנות המכילות את התקנים הישראלים.

אך בעולם התכנון קיימות תוכנות מתקדמות הרבה יותר - בשנים האחרונות במדינות המתקדמות משתמשים בתוכנות "Building Information Modeling" או בראשי תיבות "B.I.M" תחום שחדר לארץ רק בשנה-שנתיים האחרונות. קיימות מספר תוכנות מובילות שעובדות בשיטה זו, בראשן "TEKLA" ו-"REVIT" כאשר תוכנת אנליזה מדויקת העובדת ישירות על הפלטפורמה של "AUTODESK" היא ה-"ROBOT".

במשרד אנחנו בשלבי הטמעה של התוכנות הללו כאשר ה-"TEKLA" מכוון יותר לקונסטרוקציות פלדה ודיטיילינג והתוכנות של "AUTODESK' לתכנון ואנליזות בשאר.

בוגרים אשר למדו הנדסת מבנים מתקשים למצוא עבודה בתחום התכנון בסיום התואר, ובוחרים לעבוד בניהול. מה דעתך על כך? מה מצב השוק מבחינת הביקוש למתכננים ?

לדעתי אין בעיה בשוק העבודה בתחום התכנון, יש הרבה עבודה. בסיום התואר, אמנם בשכר לא גבוה, מהנדס צעיר יכול למצוא משרה במשרד מוביל די בקלות. מהנדס שמוכיח את עצמו, תוך זמן לא רב יכול להשתלב ולמצוא את מקומו.

לדעתי הרוב בוחרים בניהול הבנייה בשל התנאים ההתחלתיים הטובים יותר. מי שיודע שהתכנון והנדסה מסורתית הוא היעוד שלו - יצליח למצוא מקום. נדרשת תקופה ארוכה של הכשרה, למידה וצבירת ידע ולכן הרבה מתייאשים בדרך ופורשים לעיסוקים אחרים בתחום ההנדסה האזרחית.

האם במהלך התכנון ישנה התייעצות עם קבלן הביצוע ?

כפי שעניתי בשאלה על המעורבות בזמן הביצוע, היא באה לידי ביטוי דרך תקשורת טובה עם הקבלן המבצע. עדכונים ושינויים מבוקשים מצדו בהתאם למצב הקיים בשוק והצעות שלו לקידום הפרויקט, צמצום זמני ביצוע ועלויות בעזרת שיטות שהוא מומחה בהם יותר מאחרים.

התחשבות בבקשות שינויים אלו הם חלק מהשירותיות המתחייבת בתפקיד המהנדס המתכנן. לכן פגישות עבודה ותאום משותפות עם הקבלן מתבצעות במשרד וכמובן גם באתר הבניה. החלטות, פתרונות ושיטות ביצוע שונות, בהתאם להתפתחויות בזמן ביצוע מתקבלות ופעמים רבות חוסכות הרבה זמן וכסף ובכך מעלות את ערך השיתוף פעולה של המתכנן לקבלן המבצע.

לסיום,  נשמח אם תוכל לתת המלצה אישית כבעל ניסיון למתעניינים בתחום הנדסת המבנים:

אני ממליץ למתעניינים אשר בתחילת דרכם בתחום כל הזמן ללמוד ולהתחדש, להשקיע בהבנת התכן, להתמיד, לעבוד קשה, ולא לצפות לתשועות או תשואות.

מי שאוהב את התחום יודע את זה כבר בתחילת הדרך, לדעתי המניע האמיתי לעוסקים בתכנון מבנים צריך לבוא מבפנים.