רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
שלום,
בבואי לתכנן עמוד עלי למצוא את האורך הפעיל של העמוד
(להכפיל את הגובה נטו במקדם K).
בעמוד לא מוחזק התקן מביא שתי נוסחאות, כמו כן, התקן מגדיר
שאלפא בצומת רתומה שווה 1, ואלפא בצומת פירקית שווה 10.
כאשר אני מכניס את הערכים האלו לנוסחאות, הK הכי קטן שיוצא
לא הוא 2.3
לעומת זאת, במקרים הפשוטים, עמוד אשר רתום בקצהו האחד ופרקי
בקצהו השני, המקדם K שלו אמור להיות 0.9
אם כן, במה עלי לבחור?
תודה רבה!
המקרה הפשוט של עמוד רתום - פרקי מתייחס לעמוד מוחזק
בעמוד מוחזק ערך K תמיד יהיה קטן \ שווה ל 1
עמוד לא מוחזק K יהיה גדול מ 1
תודה רבה על תשובתך,
אם כן, לפי המקרים הפשוטים האלו, עמוד שרתום בבסיסו וחופשי
לגמרי בראשו המקדם שלו הוא 2.3, וכמובן שהעמוד לא מוחזק כי
הוא זיזי, ולעומת זאת, בעמוד לא מוחזק שהוא פרקי-פרקי לפי
הנוסחאות בתקן המקדם המינימלי יהיה 4 (מכיוון שהאלפא של כל
צומת היא 10).
משהו כאן לא מסתדר לי....
האם יש סיכוי לסדר בעניין הזה?
תודה רבה!!
עמוד לא מוחזק פרקי - פרקי הוא לבילי כלומר לא יציב
עמוד כזה יקרוס בעומס קטן ביותר
אך האם הוא יותר חלש מעמוד זיזי?
האם עמוד פרקי-רתום לא מוחזק, חלש באותה מידה כמו עמוד זיזי?
הרי המקדם קריסה בשניהם הוא 2.3
יהורן
נראה לי שחסר לך ידע בסיסי יותר בסטטיקה , חוזק, קריסת אוילר וכד'
חומר שצריך לדעת לפני ביצוע חישובים בבטון מזוין
אריה,
יכול להיות שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך, כשכתבתי מקדם K,
התכוונתי למקדם למציאת אורך קריסה של ת"י 466, ולא למקדם K של
נוסחת אוילר. אם אינני טועה, הוא מקביל למקדם μ (מיו) של
נוסחת אוילר.
הבנתי אותך היטב
אם תיקח עמוד רתום בתחתית ופרקי בצד העליון. אם הוא אינו מוחזק פרושו שצידו העליון יוכל לזוז
מאחר והוא גם פרקי הוא גם יכול להסתובב חופשי
תזוזה וסיבוב חופשיים זה בדיוק מצב של זיז שרתום בתחתיתו
ובכל זאת אני חושב שאתה צריך לחזור על החומר התיאורטי לפני חישובי בטון מזוין
אני אנסה להסביר ממבט אחר:
המקדמים אלפא (המשתמעים לK) לא מייצגים סמך פרקי וריתום באופן שרגילים אליהם.
מדובר למעשה בקשיחות לסיבוב (!) בלבד של הצומת. שים לב שהקשיחות מחושבת לפי מומנט האינרציה והאורך - ללא חזקה שלישית (שאופיינית לקשיחות להזזה).
כך שמה שקראת לו עד עכשיו "ריתום" (בעמוד לא מוחזק) הוא למעשה ריתום נייד.
מה שכינית "פרקי" הוא למעשה לא שונה בהרבה מקצה חופשי. (חישוב העמוד הלא מוחזק מתבסס על כך שנוצרות בו הזזות)
ואחרי כל זה אני אסכים שהתקן עקום וכנראה שהיה אפשר לעשות את הפרק הזה בצורה קצת יותר אינטיליגנטית. אבל בשורה תחתונה הסחורה מסופקת ויש הגיון בדברים.
קודם כל, תודה על תשובותיכם,
אני אסביר את הסיטואציה שאני נמצא בה:
יש לי עמוד במבנה חד-קומתי, אשר בתחתיתו הוא מחובר ליסוד
(כלונס) ובקצהו העליון לתקרת צלעות (מתוחה בכיוון אחד). אני
רוצה לבדוק תמירות בכיוון הנגדי לקורות.
בתרגילים שעשינו בכיתה התייחסנו למקרה כזה כעמוד פרקי-רתום
אשר המקדם שלו הוא 0.9.
מהתשובות הקודמות של אריה אני למד שההתייחסות הזאת לא נכונה
מכיוון שהעמוד לא מוחזק (אין לי שום אלמנט הקשחה במבנה), אם
כן, מה ההתייחסות הנכונה למקרה כזה? איך אני צריך לחשב את
האלפא של עמוד בצומת עם תקרת הצלעות?
תודה רבה.yehoran 2012-4-30 22:25:54
יהורן
אם יש לך אלמנטי הקשחה בכוון הנבדק כמו קירות מבלוק 20 , מרחב מוגן וכד' שסך קשיחותם פי 6 מסך קשיחות העמודים שאתה בודק אז אתה יכול לראות את העמודים כמוחזקים בכוון הנדון ולתת מקדם 0.9
אם לא כך המצב אז תניח שזה זיז K=2.3
סך הכל מדובר בעמוד של קומה אחת שאינו נושא עומסים גדולים ויכול אפילו להיות שגם אם תחשב מקדם של זיז תקבל מידות מינימליות
הבעיה היא שאני לא מגיע לעניין העומסים מכיוון העמוד יוצא
סופר תמיר.
האם התקרה סומכת את העמוד בצורה פרקית? בהמשך אכן יש קיר
מבלוק 20, וגם קורות יורדות וכדומה, איך אני בודק את קשיחותם
יחסית לקשיחות העמוד?
תודה רבהyehoran 2012-4-30 23:37:18
עד כמה שאני זוכר התמירות היא היחס בין אורך הקריסה לרדיוס האינרציה
רדיוס האינרציה הוא שרש של מומנט אינרציה לשטח החתך
אם לדוגמא ניקח עמוד 40 \ 20 כאשר 40 בכוון הלא מוחזק. רדיוס האינרציה יהיה 11.5 ס"מ
התמירות תהיה 270 ס"מ כפול 2.3 לחלק ל 11.5 שזה יוצא 54
וזה בהחלט בתחום המותר
זהו, שכרגע העמוד הזה בכיוון ההפוך, אני יכול לסובב אותו ואז
הוא יבלוט קצת מהקיר, לא בצורה משמעותית, מה שכן, תהיה עליו
אקסצנטריות יחסית גדולה.
השאלה באמת, האם אפשר להשאיר אותו כמו שהוא ולבדוק איכשהו האם
כל האלמנטים שציינו מקודם יכולים להיחשב כאלמנט הקשחה, והאם
התקרה מחזיקה את העמוד?
אהלן .
הוסף תגובה חדשה