זרקור אנשים: נויה שילוני-חביב (צילום אדריכלי)

נויה שילוני-חביב, צלמת אדריכלות ועיצוב פנים. בוגרת החוג לצילום במכללת הדסה בירושלים בשנת 1999.

נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בצור הדסה.

היסטוריה תעסוקתית ותפקידים קודמים:

למדתי לתואר ראשון במדעים באוניברסיטה העברית והבנתי שאני לא נמצאת במקום הנכון, לאחר סיום התואר עברתי ללמוד צילום במכללת הדסה, ושם הרגשתי שהגעתי לנושא שעניין אותי ללמוד.

לאחר סיום לימודי הצילום במכללת הדסה עסקתי במספר תחומי צילום כגון הריון ומשפחה, אדריכלות וצילומי אילוסטרציה. בשנים האחרונות אני מתמקדת בצילום אדריכלות כעיסוק עיקרי.

בשנת 2007 נסעתי עם משפחתי ללוס אנג'לס, שם שהינו שלוש שנים שבמהלכן נחשפתי לעולם אדריכלות ואמנות עשיר ומעניין.

פרויקטים ולקוחות בולטים - ליווי צילומי במשך למעלה מעשר שנים של פרויקט הקמת מתחם "כתר דוד" ומרכז הספורט בימק"א ירושלים (אדריכלים ספקטור-עמישר). צילום בניין ביה"ס להוראת השואה ביד ושם של האדריכלים גוגנהיים-בלוך, פרויקט צילומי-אדריכלי עם האדריכלית אודליה פורטוגלי בשכונת מוסררה בירושלים, צילומים לאדריכלים שונים בהם אליאב זכרוביץ', דפנה קראוס, גוגנהיים-בלוך, עירית גוגנהיים, ירון עזרן, הילה קולב כאשי, אלי אילן, ועוד.

בשנים האחרונות אני מתמקדת בצילום אדריכלות ועיצוב פנים ושואבת משם את ההנאה והעניין. מסקרנת אותי ההסתכלות על הדברים התלת-ממדיים במציאות, ביום-יום, והאתגר כיצד להביא את תחושת המרחב למצב דו-ממדי ויחד עם זאת לשמר את אווירת המקום ולהעצים אותה. מעניין אותי ללכוד את הזווית הנכונה כדי להביא את המציאות לעצירה בזמן ולתת כבוד לקומפוזיציה, למרחב ולאור. 

ספרי על הקשר שלך לעולם האדריכלות והעיצוב

מילדותי נחשפתי לשיח אדריכלי יומיומי, כיוון שהורי (האדריכלים יעל ז"ל ויונתן שילוני) הקימו וניהלו במשותף משרד אדריכלים. גם הצילום, כמו האדריכלות, מחייב שילוב בין אמנות לטכניקה: דמיון, יצירתיות ותעוזה אישית, יחד עם שימושים טכנולוגיים, ניצול של אור ומרחב, פיתוחים טכנולוגיים ועוד.

צילום אדריכלי הוא מעין תמצות וריכוז של היצירה האדריכלית. בפריים המצלמה צריך לבחור מה להכניס פנימה, מה חשוב ומה מיותר ולא מוסיף ערך, וכך מגיעים למיצוי של החוויה האדריכלית.

בעיני, הצילום מכוון תמידית להסתכל על הדברים סביבך בכל מיני פילטרים ומסגרות. כל דבר בנאלי יכול להיות מושא לצילום. 

פרויקט בניית מרכז הספורט ימקא - ירושלים וכתר דוד על רקע בניין ימקא. אדריכלים - ספקטור עמישר

ספרי על אחד הפרוייקטים שלך

תיעדתי במשך יותר מעשר שנים את בניית מרכז הספורט ימק"א ירושלים המשולב עם פרויקט המגורים "כתר דוד", של ספקטור-עמישר אדריכלים. מדובר בתיעוד מקיף של הפיכת מגרש הכדורגל ההיסטורי של בית"ר למתחם דירות יוקרה סביב רחבה ציבורית גדולה כשמתחת הקרקע נבנה מרכז ספורט משוכלל הכולל בריכה, אולם כדורסל, חדרי סקווש ועוד. נקראתי לתעד ולצלם ממש ביום שבו עלו הטרקטורים על הדשא, ועקבתי אחר התהליך כשכל האזור הפך לאתר בנייה גדול. צילמתי את הריסת המגרש, שהיה סמל של ירושלים משנות השלושים ועד סוף שנות השמונים, נכחתי בעת פיצוצי סלעים והקמת עגורנים. צילמתי מראש מגדל ימקא ומגגות בניינים סמוכים. הסתובבתי בשטח גם כשהייתי בהריון, עם מצלמה וקסדה על הראש. המהלך האיטי של הדברים הקנה לי פרספקטיבה ייחודית על הנעשה.

הפועלים באתר התרגלו לאט לנוכחותי, ואפילו נהנו מתיעוד עבודתם. הייתי מצלמת אותם בשעת עבודתם, מדפיסה ומחלקת את התמונות בביקור הבא. מדי פעם הייתי יושבת לאכול איתם בהפסקות.

עם אדריכלית הפנים דפנה קראוס ישנו נוהל עבודה מעניין של צילומי "לפני ואחרי" לדירות שעוברות שיפוץ. צילומי ה"לפני" הם אינפורמטיביים ומתעדים לרוב ריהוט ישן ועיצוב מסוגר. כשאני מגיעה לצילום ה"אחרי" אני ממש סקרנית לפני שהדלת נפתחת, ונהנית להיות מופתעת ממרחב חדש, פתוח, מואר, מרוהט בטעם טוב ושונה מאוד ממה שהיה קודם. 

צילום "לפני אחרי" בדירה שתוכננה ע"י אדריכלית הפנים דפנה קראוס

כיצד נראה יום העבודה שלך ?

ביום עבודה שבו אני יוצאת לצלם בית או מבנה, עלי להיות מאד מרוכזת. זו משימה מורכבת, ועלי להיות מדויקת וערנית משלב בדיקת הציוד (מצלמות, תאורה, חצובות, ציוד גיבוי ועוד) והעמסתו על הרכב, דרך תשומת לב ממושכת למזג האוויר ולכיווני האור המשתנים בין העונות (יש רגעים שבהם אני ממש עורכת מרדף אחר קרני השמש), ועד סידור הבית, תיקוני עיצוב והתחשבות בסדר היום של בני הביתובנכונותם "לדגמן" בחלק מהצילומים. לפעמים אני אפילו מוצאת את עצמי מזיזה מכוניות ופחי אשפה מטווח העין של המצלמה.

ישנם דברים שהם לא בשליטתנו כגון מזג אויר שאיננו לפי הרצוי (אובך), או כשיש תקלה כלשהי (תריס חשמלי תקוע), לכן תמיד יש מקום לאלתר, למצוא פתרונות ולהוציא את המיטב.

לאחר כל יום עבודה כזה, נדרשת עבודת המשך מול המחשב, שעיקרה מיון הצילומים, השלמת עיבוד ממוחשב, ריכוז והעברת החומר ללקוח. 

על הבלוג "דלתות פתוחות"

לאורך השנים התנסיתי בצילום של בתים, כמו גם בצילום של אנשים. לפני כשנה יצרתי שילוב בין שני התחומים, בבלוג "דלתות פתוחות", שבו אני חוקרת ומצלמת את הקשר בין האנשים ובין הבית שבו הם מתגוררים, בדגש על ההחלטות שלקחו בנוגע לעיצובו, בין אם הם עצמם תכננו ועיצבו ובין אם שביצעו זאת באמצעות אדריכל. הבלוג מספר איך התכנון בתאוריה מתיישב עם המציאות. מעניין אותי לשלב בין הראייה האדריכלית-עיצובית למציאות הפרקטית היומיומית של חיי המשפחה. הבלוג מראה את צילומי הבתים יחד עם הדיירים בחיי שגרה. הרעיון הוא שהצילומים והראיון עם הדיירים יהיו נגישים ומקרבים. לא עוד צילום אדריכלי קר וטכני.

ניכר מהבלוג שלך שכחלק ממקצועך את נכנסת לתוך בתים פרטיים של אנשים ומשפחות. מה לדעתך ניתן ללמוד דרך ההסתכלות על ביתו של אדם עליו? על משפחתו?

עצם העובדה שאנשים מזמינים אותי לביתם ונותנים בי את האמון, מראה עד כמה הם שלמים עם ביתם ועם אורח חייהם. אין חובה שהבית יהיה מפואר או גדול במיוחד, אבל ניתן לראות דרכו אם מקדישים תשומת לב לפרטים קטנים, לפינות שיהיו בעלות משמעות וישקפו את אופי המתגוררים. יפה לראות שהדברים האלו נכנסים למסלול של תכנון מכוון.

הכי מרגש ומרתק אותי לגלות במהלך הביקור את פינת האלוהים השקטה של המתגוררים בו, פינה שבה נעים להם להירגע, בין אם זה מרפסת, כורסא, פינת עבודה, חדר סטודיו או מטבח. בכל בית שביקרתי יש פינה כזו.

כניסה לבלוג

אדריכלות בארץ לעומת חו"ל

למרות המגבלות הקיימות בארץ של שטח, מרחב, אילוצים פוליטיים וגיאוגרפיים, נראה שקיימת בארץ אדריכלות יצירתית ותכנון ערים חכם שנותנים ביטוי למגמות עכשוויות. אדריכלים ישראלים כמו גם מינון מסוים של אדריכלים מחו"ל מבטאים את עצמם בבנייה פרטית וציבורית. ניתן לראות זאת בבירור באזור תל אביב, שבה יש במה לאדריכלות צעירה ומודרנית. חשוב גם לציין לטובה את תחייתם של מתחמים היסטוריים כגון התחנה הראשונה בירושלים, שרונה ומתחם התחנה בתל אביב וכן אזורים בחיפה שמתעוררים לחיים בזכות שיפוץ ושימור ונגישים לכלל הציבור במקום להתחבא במסווה של מתחם צבאי או פרטי. לדעתי מבורך לשמור על ההיסטוריה המקומית ולשלב אותה בסגנון, בתרבות, באמנות ובקצב החיים הנוכחי. 

תוכניות לעתיד ?

אני ממשיכה לפתח את העשייה שלי בתחום צילומי האדריכלות עבור אדריכלים שונים וכן נהנית מגדילתו של הבלוג "דלתות פתוחות" שמזמן לי מפגש מרתק עם משפחות בבתיהן. לצד זה אני פעילה בתחום הצילום האמנותי ומשתתפת בתערוכות שונות – עולם מעניין ומעשיר בפני עצמו. 

אדריכל - אליאב זכרוביץ'. עיצוב פנים - אורנה ליסאור רבינוביץ'

אדריכל - אליאב זכרוביץ'