השחקנים בשדה הבנייה (חלק ג')

תכנון המבנה לא נועד אלא כדי שיבצעוהו, ובעל התפקיד המופקד על הביצוע הוא הקבלן. תפקיד זה משולב מטבע הדברים בכל תהליך של בנייה, הרי שיש בו גוונים שונים הנובעים כולם מהדרך שבה מאורגן הביצוע. יש שהביצוע מרוכז כולו בידי קבלן ראשי, המתקשר, ככל שהוא נזקק לכך, עם קבלני-משנה, ויש שהיזם מתקשר ישירות ובמקביל עם קבלנים מסוגים שונים.

גם כאשר נשכרים שירותיו של קבלן ראשי, שיהיה בדרך-כלל מי שמופקד על הביצוע כולו, אין הדבר מחייב שהארגון שלו הוא זה שיעסוק בכל היבטי הבנייה. כדרך שהמתכננים הראשיים (אדריכל ומתכנן שלד) נזקקים למתכנני מערכות וליועצים בתחומי תכנון שבהם נדרש ידע מיוחד, גם הקבלן הראשי נדרש בדרך-כלל לקבלני-משנה לשם ביצוע אותם חלקי עבודה שבהם נדרשים בקיאות וניסיון מיוחדים (חשמל, מיזוג-אוויר, אינסטלציה וכיוצא בזה), או שבהם הוא אינו עוסק. בניגוד למקובל בתכנון המבנה, שם מתכנני המערכות והיועצים מתקשרים ישירות עם היזם, הרי במקרה של קבלן ראשי המתקשר עם קבלני המשנה נשמר בדרך-כלל המעמד ההיררכי של הקבלן הראשי כמי שנמצא בראש פירמידת הביצוע.

לשם ביצוע העבודה נזקק הקבלן לא רק לכוח עבודה (עצמי או של קבלני-משנה), אלא גם לחומרים ולאביזרים. בדגם הקלאסי של קבלן ראשי, הוא אחראי גם לאספקת החומרים והמוצרים הנדרשים לשם ביצוע העבודות לפי התכנון והמפרטים.

דגם הקבלן הראשי איננו, כפי שכבר אמרנו, הדגם המוכר היחיד באתרי הבנייה. יש והיזם מתקשר ישירות עם קבלני המשנה או עם חלקם, ויש והוא מספק את החומרים והמוצרים הנדרשים לבנייה ולמבנה, כולם או מקצתם, ויש עוד וריאציות אחרות. אך אין במגוון זה כדי לערער על עצם קיומו של הקבלן כגורם ביצוע באתר הבנייה.

סעיף 14 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק רישום קבלנים) קובע כי עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי ומהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות, יבוצעו רק על-ידי קבלן רשום בענף של עבודות אלו. עוד קובע הסעיף כי רואים את ההוראות הללו בדבר ייחוד פעולות, כחלק מתנאי היתר הבנייה ושהעבודות עד סיומן יבוצעו בידי קבלן רשום. עבודות שלד בכל היקף כספי יבוצעו רק על-ידי קבלן רשום (ראו תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), התשמ"ד-1984).

סעיף 4 לחוק רישום קבלנים קובע את הזכאים להירשם כקבלנים, ואלו הם: מהנדס, אדריכל, הנדסאי וטכנאי בעל ניסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, מי ששימש כמנהל עבודה או כקבלן תקופה המוגדרת בסעיף, ותאגיד או שותפות שאחד או שניים מחבריו או משכיריו ממלאים את אחד התנאים הקודמים. נוסף לכך יש הוראות על זכאים להירשם לענפי משנה, וכן על פסולים לרישום.

בחקיקה פזורות הוראות המטילות חובות שונות על קבלנים, וביניהן אחריות לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, ואחריות לקיום פיקוח ובקרה עליה (סעיף 16.08א לתוספת השנייה לתקנות הבנייה) וחובה לבנות בהתאם להוראות התוספת השנייה (כעולה מהחובה הכללית הקבועה בתקנה 17(א) לתקנות הבנייה).

כן מוטלת על הקבלן חובה למנות בעלי מקצוע וביניהם: אחראי לביצוע שלד (ראו תקנה 1 לתקנות הבנייה), מנהל עבודה (ראו תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988) וממונה על בטיחות, כאשר מועסקים מעל מאה עובדים באתר הבנייה בו-זמנית (ראו תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996). חובה נוספת המוטלת על הקבלן היא להודיע למבצעי הפיקוח העליון על התחלת הבנייה, וכן להודיע למתכנן השלד על מועדי הביצוע של אלמנטים ראשיים (תקנה 7 לתקנות פיקוח עליון).

מבחינת ההגדרה אין קל מלהגדיר את תפקידו של הקבלן. כל שעליו לעשות הוא ליטול את התכנון (או התכנונים) ואת המפרטים ולבנות את המבנה בדיוק לפי תכנון זה. כפי שנראה בהמשך (ראו למשל סעיף 4.39), המעבר מקנקן התכנון לקנקן הביצוע אינו נקי מבעיות ומתקלות. ללא קשר לכך, לא ניתן כלל לבצע את ההעברה מתכנון לביצוע ללא נוכחות איש מקצוע המכיר את שפת התכנון וכן בקי בשדה הביצוע. כשמדובר בהקמת השלד, איש מקצוע זה, שהוא חלק מהמערך הארגוני של הקבלן, קרוי "האחראי לביצוע השלד".