הקשר בין ריצה וענף הבנייה, הנדל"ן והתשתיות

לקראת המרוץ השנתי של CivilEng שהולך ותופס את מקומו כמסורת בענף, שוחחנו עם שני רצים קבועים במרוץ ומחוצה לו. איך משלבים אימוני ריצה עם עבודה בתחום? למה בכלל לרוץ? וגם – איך הריצה מתחברת אצלם לענף הבנייה, הנדל"ן והתשתיות? בואו ניקח לגימת מים אחרונה ונתחיל

גם השנה יעמדו על קו הזינוק במרוץ המוכר כ-2000 אישה ואיש מהענף. המרוץ מהווה מעין כנס עבור אנשי המקצוע - הזדמנות ייחודית לפגוש קולגות ולקוחות מחוץ לתחומי פרויקט, ולא במהלך משא ומתן או תקשורת עסקית כזו או אחרת. נעלי העבודה הכבדות מתחלפות בנעלי ריצה קלות, בגדי היום-יום מתחלפים בחולצות ומכנסיים מנדפי זיעה ונוצרת הזדמנות חד-פעמית לתחזק ולחזק קשרים ושרירים. כדי שהאירוע יתאים לכולם ולא רק לאנשי ברזל ומשוגעים לדבר, מעבר למקצה הריצה הפופולרי של 10 קילומטרים, ישנו גם מקצה בינוני של 5 ק"מ ריצה, מקצה של 2 ק"מ ריצה ומקצה נוסף של 2 ק"מ הליכה.    

עדיין לא נרשמתם? הזדרזו ותפסו את מקומכם לפני סגירת הרישום ב-12.10. לרישום לחצו כאן >>

עדי נסאר (43), מהנדס, בוגר הטכניון, עבד כ-17 שנה בחברת בסט כמהנדס ביצוע, מנהל פרויקטים ומנהל פרויקטים בכיר ומהנדס ראשי של בסט ייזום. לפני כשנה פתח חברה קבלנית עצמאית "עדי בוני הארץ" המבצעת עבודות גמרים ושלד למזמיני עבודה גדולים.

עדי נשוי ומגדל שני ילדים בני 6 ו-11. במקור הוא מנצרת ובעשור האחרון מתגורר בעתלית. את הרומן שלו עם כושר גופני החל עוד בתור ילד. "התחלתי ברכיבת אופניים מגיל 12, רכיבת שטח בארה"ב ברמה גבוהה וכשחזרתי לארץ המשכתי עם זה עד גיל 24, ואז התנסיתי באופני כביש והתאהבתי בגלל המהירויות והקילומטראז'. לאט לאט התחלתי להוסיף ריצה ואז התחברתי לקבוצת אנשים שעושים טריאתלון.

"לפני שנתיים עשיתי את איש הברזל בפינלנד, אבל בתקופה האחרונה, בגלל הדרך החדשה שבחרתי, הורדתי הילוך כי טריאתלון אלו אימונים יומיומיים מחמש בבוקר לפני העבודה, כל יום ריצה, שחייה, רכיבת אופניים. היום, לצערי, אני לא מצליח להגיע לכל זה ובעיקר מתעסק בריצה ואופניים בסופי שבוע ושחייה בים."

עדי נסאר: ריצה של שעה-שעה וחצי בבוקר או בערב ותוך תקופה קצרה מרגישים את התוצאות (צילום: אוסף פרטי)

אז איך באמת משלבים אימונים עם עבודה בתחום שלנו?

איך אתה מתכונן למרוץ של CivilEng?

יש לך הכנות מיוחדות לריצה?

האם אתה מזהה דמיון בין ריצה ובין תחום הבנייה?

"כל בניין שאתה בונה אותו, זה מתחיל מאפס, מיסודות, ואז הבניין מתפתח, והעבודה מתפתחת וגדלה ומהירות הביצוע גדלה והעבודה מתחילה לרוץ קדימה בביצוע שלה. הריצה זה בדיוק אותו דבר. אתה מתחיל הכי למטה מאנשים שלא מאמינים שהם יכולים אבל ברגע שאתה עובר את הקילומטר הראשון, ויום למחרת עוד אחד ועוד - זה כמו שלב בניית היסודות. אחרי חמישה קילומטר ריצה אתה לא מתאמץ הרבה יותר כי הגוף כבר בנה את עצמו וזה יותר קל. אחרי בנייה של 5 קומות אתה כבר מכיר את השיטה, וה-30 הקומות הבאות רצות יותר מהיר."

מה שטוב בריצה זה שאתה מתנתק (צילום: אוסף פרטי)

גם נתאנל פופר (36), שעובד כמנהל אחראי באגף תשתיות בנתיבי איילון, מוצא קשר מיוחד בין התחביב והמקצוע. נתנאל אחראי על התיאומים והבקרה על כל הפרויקטים, גם של חברות אחרות בתחומי האחריות של נתיבי איילון – גשרים של הקו הירוק או מנהרות של רכבת ישראל – וגם תיאום ובקרה על כל הפרויקטים של נתיבי איילון כלפי חוץ. נתנאל מתגורר בלוד והוא נשוי ומגדל לא פחות מ-6 ילדים.

מתי יש לך זמן לרוץ?

"אין הרבה, אבל עם השנים למדתי מתי נוח להכניס את זה. בגדול אני מתאמן היום בקבוצה - מתחילים בחמש בבוקר בפארק הירקון, 3-4 פעמים שבוע, ויש גם ריצות לבד בשגרת אימונים.

"עד היום השתתפתי בהרבה תחרויות, ותמיד יש חלום לפודיום. התחלתי כרץ חובבני ב-2017 לאימונים למרתון תל אביב, השתתפתי באולטרה מרתון בשטח – 80 ק"מ ובתקופת הקורונה קצת מיציתי אז עברתי להתאמן בתחום התחרותי יותר – ריצות כביש, אימוני מהירות, דופק גבוה והתאהבתי. הצלחתי להשיג מרתון בפחות משלוש שעות ועכשיו מנסה לגרד ולהוריד דקה פה, דקה שם."

למה ריצה ולא ספורט אחר?

"מה שיפה בריצה שזה תחום מאוד פשוט לביצוע. המכלול מאוד בסיסי. מספיק שיהיה לך ציוד ריצה נוח ובסיסי ובכל מקום בעולם ובכל מזג אוויר ותנאי תאורה אתה יכול לצאת לאימון. רף הכניסה הכלכלי יחסית נמוך. לא צריך מנוי, לא צריך אביזרים. מן הסתם ככל שנכנסים לתחביב משקיעים יותר."

תמיד יש חלום לפודיום (צילום: אוסף פרטי)

אתה עושה הכנות מיוחדות לריצה?

"מבחינת תזונה צריך להתארגן על ג'לים ושתייה נכונה. באופן כללי משתדלים לשמור על תזונה כי בסוף זה עוזר לך. הייתי שמח לרוץ עם חברים מהתחום, וכשיש אירועי חברה אנחנו מארגנים ריצת בוקר. הייתה פעם גם קבוצת ריצה של החברה. בפארק הירקון לפעמים אני רואה אנשים שבהמשך היום אפגוש בזום."

כמה אנשים מהחברה נרשמו למרוץ? מתכוננים ביחד?

"נרשמו כ-20 וכל אחד עושה את ההכנות שלו. יש לנו בנתיבי איילון חדר כושר מסובסד, פילאטיס מכשירים ודאגה לכל ה-Well Being של העובד, ואנחנו ממשיכים לקדם את ההרשמה למרוץ של CivilEng."

מה הריצה עושה לך או משמשת עבורך מעבר לאמצעי לשימור ושיפור הכושר הגופני?

"זה שאתה נמצא בחוץ זו תמיד הזדמנות לנשום קצת. רוב היום אני במשרד וזו הזדמנות לחיות יותר את הטבע או את הנוף האורבני, במיוחד כשאני רץ באזורים שיש לנו השפעה או אחריות עליהם. תמיד קופץ לי משהו בעין שצריך לטפל בו. וזה גם זמן לדבר על דברים שקשורים לעבודה, וגם לא. לשחרר את המחשבות. זה עוזר לתת כיווני חשיבה.

"פעם אחת, בזמן סגר בתקופת הקורונה, רצתי לים עד החוף של ראשון לציון ובדרך ספרתי 30 פרויקטים של נתיבי איילון. אתה ממש חי את המציאות ורואה את הדברים משתנים תוך כדי תנועה. משהו בקצב נותן לך איזשהו שחרור במחשבות."

רצתי עד החוף ובדרך ספרתי 30 פרויקטים (צילום: אוסף פרטי)

האם אתה מוצא את עצמך חושב על עבודה במהלך הריצה?

"ברמת המוטיבציה, אני רצתי עוד לפני נתיבי איילון, אבל עם הזמן נחשפתי, היות והחברה שמה דגש על אמצעי תחבורה חלופיים, ואני רואה שיש יותר מסלולים לרוץ בהם ואתה מגיע לעבודה בתחושה של סיפוק שהדברים שאתה עושה בעבודה משפיעים על החיים האישיים שלך ושל אחרים. אני משקיע בזה המון זמן ונחמד להרגיש שיש השפעה.

"אנחנו חברה שעוסקת במגוון רחב של פרויקטים ובפרויקטים תחבורתיים תשתיתיים בממד האורבני-עירוני. אני גר בלוד וגם שם יש לנו פרויקטים שנועדים לפתח את העיר – נת"צים, שבילי אופניים, שדרוג רחובות, קידום הקו החום של הרק"ל, גשרים. אני רץ במקומות שהוכשרו ואני רואה איפה עוד אפשר לשפר כי בזכות הריצה אני ממש חי את השטח."