דעה: על שכר עבודה, בטיחות ולוחות זמנים בענף הבנייה
כל שיחה על הענף שלנו מתמקדת בשכר, תנאים, כסף, בטיחות, לוחות זמנים, קבלנים, יזמים ומתכננים.
למאזין מהצד אנחנו נשמעים כמו משפחת פשע רק בלי העניין הזה של הכסף ושאצלנו הולכים עם קסדה במקום כובע שחור של נייקי.
החלטתי לכתוב את דעותי בנושא. אז אם אתה סטודנט ממורמר, עובד בתחילת דרכו, המאמר הזה בשבילך...
נדבר על:
- ענף הבנייה
- בטיחות בענף הבנייה
- לוחות זמנים
ענף הבנייה
ספוילר - בסוף יהיה טוב
אמל"ק - ענף סבבה עם בעיות אישיות קשות
- שכר ותנאים
המון פוסטים/כתבות/קבוצות מדברים/ות על השכר והתנאים הגרועים בענף, אם הייתי סטודנט להנדסה אזרחית והייתי קורא את מה שכתוב שם מפלס הלחץ אצלי היה מתחיל לעלות.
אז נעשה קצת סדר ונתחיל איתי, מהנדס, טכניון (נסגור רגע את עניין ה"מי הכי טוב", בכל מקום יש גם אנשים טובים וגם אנשים טובים פחות, אני מכיר אנשים מעולים שיצאו מאריאל/באר שבע/סמי שמעון/טכניון ולצערי מכיר גם אנשים פחות טובים מכל המקומות הללו, אין קשר בין מקום הלימודים למידת ההצלחה בעתיד, אתה יכול להיות הסטודנט הכי טוב והקריירה שלך תהיה בינונית ולהיפך, הכל תלוי בבנאדם עצמו, כמה הוא משקיע, חרוץ ואוהב את הענף (8 שנים בענף), עובד בחברה גדולה, עשיתי כמה תפקידים, שטח ומטה.
כשהתחלתי לעבוד חתמתי על חוזה של 8,500 שח + רכב. כן, לא מתעשרים משכר התחלתי כזה אך בענף שלנו המספרים זזים מהר, כל חברי לספסל הלימודים (שעובדים בביצוע) כבר מרוויחים בין 25-35 בחודש, כתלות באופי התפקיד ומידת ההצלחה, ויש כאלה שכבר מגרדים את ה-40, וכל זה ללא בונוסים שנתיים (שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים), בונוס על פרויקטים (כנ"ל) וכדומה.
ורגע! שימו לב!! אנחנו מדברים על שכבת ביניים כן? מנהלי פרויקטים/מנהלי מחלקות/ מנהלי אזור... לא מדובר על סמנכ"לים והנהלה בכירה, שם המספרים מתחילים ב-50,000 וצפונה.
באיזה עוד ענף אנשים ללא תואר אקדמי (מנהלי עבודה) יכולים להרוויח שכר של 25-30 בחודש ואפילו יותר??!!
לגבי שכר המתכננים, לא במקום טוב, נדבר על כך בהמשך.
המסקנה היא שפשוט צריך להתחיל ולהשקיע, בהתחלה קצת קשה, אך אם תהיה טוב תצליח!
ובכל זאת, אם אתם מעוניינים לעשות השוואה להייטק, אז:
א. כן, בהייטק מרוויחים יותר בהתחלה אך ככל שהקריירה מתקדמת אנחנו מתאזנים ואפילו משווים שכר.
ב. קלישאה או לא קלישאה, בהייטק ככל שהזמן עובר אתה פחות כלכלי לחברה ופחות מבין בטכנולוגיה החדשה ואנחנו כמו יין שמשתבח עם השנים.
ג. בהייטק אין את תחושת הסיפוק המטורפת הזאת שאתה מרגיש בכל פעם שאתה נוסע ליד בית/בניין/כביש/גשר/אחר שהיית שותף להקמה שלו ואתה יודע שהיצירת אומנות הזאת תישאר כאן הרבה אחרי שתפרוש...!
- שעות העבודה
ללא ספק שעות העבודה אצלנו בענף לא פשוטות (בעיקר בביצוע) אך גם כאן הענף מתחיל להפנים ולזוז למקום טוב יותר וזה גם תלוי במקום העבודה והתפקיד.
יש תפקידים שמחייבים שהייה באתר (מנהל עבודה/עב"ט), באסה, אך גם כאן יש שיפור. יש תפקידים שכדאי שהם יהיו באתר רוב שעות העבודה (מהנדסים) ויש תפקידים שיכולים לשחק טיפה עם השעות ולהשלים מהבית (מנה"פים), כיום זה כבר לא מוזר להחליט שאתה יוצא לאסוף את הילדים מהגן פעמיים בשבוע (תקף בעיקר למהנדסי ביצוע ומנה"פים אך גם לשאר התפקידים), העיקר שהעבודה תתבצע!
- חלוקת העוגה
כשיזם פונה לבנק כדי לקבל מימון עבור פרויקט הוא חייב להציג לבנק אחוזי רווח גדולים (בין 15-20 אחוז), משמע שלא נותר עוד המון כסף בקופה.
קבלנים מרוויחים בין 3-7 אחוז על פרויקט (כן, יש גם פרויקטים שיכולים להרוויח 15% אך מצד שני יש גם פרויקטים שעלולים להפסיד 40%, ההפסד אצלנו בענף יכול להיות אינסופי!). יועצים מקבלים את השאריות (בין 4-6 אחוז) וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה...
- יועצים ושאר דברים טובים
לא הרבה כסף מוזרם ליועצים -> כל יועץ צריך לקחת המון פרויקטים כדי להתקיים -> אין מספיק שעות עבודה על כל פרויקט -> התכנון הראשוני לוקה בחסר (ולעיתים אפילו מבזה)-> תכנון סופי לקוי ולא יעיל-> בלגאן -> רדיפה אין סופית של הקבלן/פיקוח אחרי היועץ בזמן הבנייה ולרוב ללא מענה ראוי.
קבלן טוב יבין זאת, ינסה לשפר את התכנון ולרוב גם ישלם לאותו יועץ סכום נכבד עבור התכנון החדש (שהיה צריך להתבצע מראש) וקבלן פחות טוב פשוט יסתבך...
זה לא שאני חס וחלילה מזלזל ביועצים, אני פשוט מבין לליבם, לא ניתן לתת שירות מצוין עם שולי רווח קטנים כל כך.
אך מהצד השני של המטבע, לרוב היועצים כמעט ואין כל אחריות (חוץ מקונסטרוקטור וגם זה לפעמים בתחום האפור).
היועץ הוא רק "מייעץ", גם אם התכנון שלו לקוי או לא עומד בתקן (כן כן, תופעו לגלות שזה קורה לא מעט) הקבלן "היה צריך לעלות על הבעיה"... בסופו של דבר תמיד הקבלן אשם.
כך או כך יש כאן ביצה ותרנגולת מצד אחד אין המון כסף שמוזרם לתכנון ומצד שני גם אין אחריות.
אז מה עושים?? משלמים יותר על תכנון איכותי ומעלים את רמת האחריות, טעית בתכנון? תישא בעלויות!
אינני רוצה להכליל, בכל זאת ניתן למצוא בענף לא מעט "מתכנני על" שעושים את עבודתם נאמנה!
- השיטה הישראלית
בניגוד לשאר העולם שבו יוצאים לביצוע רק לאחר שיש תכנון מפורט ויעיל אצלנו עובדים אחרת...
מכיוון שממש קשה לקדם פרויקטים אל מול הרשויות התפתחה כאן שיטת חדשה, מקדמים מה שניתן וברגע שמקבלים היתר כזה או אחר יש מתחילים בעבודה תוך כדי תכנון מפורט (תוך כדי, זה עיקר העניין פה).
השיטה הזאת רק מייצרת עומס, בלבול, טעויות, חריגות, תביעות הדדיות, סכסוכים ושאר דברים טובים.
נדיר למצוא פרויקט שהתחיל כשהוא יודע איך הוא יסתיים, לרוב מתחילים לעבוד כשיש 10% מהתכנון כך שלא באמת ניתן לתכנן את הביצוע בצורה טובה ולעלות על תקלות וליקויים בזמן.
המחלה הזאת פוגעת קשות בענף, כלכלית ותדמיתית!
אין לי מושג אם ניתן לשנות זאת (בכל זאת, גם היזם לא מלקק דבש אל מול הרשויות, זה תהליך שלוקח שנים עם אי ודאות גדולה), אך זה חייב להשתנות!
- סטודנטים
יש המון סטודנטים טובים וחכמים בענף, אבל בזמן האחרון יצא לי לראיין המון סטונדטים שנה ד' ואלו המסקנות:
א. איכשהו הושרש שאם אתה מתראיין לחברה קבלנית צריך להתלבש כמו פועל בניין. הלו??!! אתה מגיע לראיון עבודה! תתלבשו בצורה מכובדת, לא חייב חולצה מכופתרת אבל לפחות תכבד את עצמך.
לא בא לך להתגלח? סבבה! לפחות תסדר טיפה את הזקן!
ב. 80% מהסטודנטים שראיינתי לא ידעו לספר לי דבר אחד על הלימודים, מה הם לומדים, מה מעניין בקורס וכו', כמעט כולם גמגמו ועשו רושם כאילו הם לא נכנסו לקורס אחד (מישהו אמר קורונה ושיעורים בזום??).
ג. באת לראיון עבור תפקיד מסוים? יופי! עכשיו תנסה ללמוד טיפה על התפקיד, תשובה כמו "לא יודע מה התפקיד, באתי כי שמעתי על החברה" פחות נשמע טוב..
לסיכום, ענף סבבה, יש בעיות, יש מקום לשפר אבל העתיד נראה טוב יותר!
מרוץ CivilEng מתקרב ! כל הפרטים >>
בטיחות בענף הבנייה
ספוילר - בני האדם יצליחו לנחות על השמש לפני שנגיע ל-0 תאונות
אמל"ק - אם טפשות הייתה מתבטאת בגובה, בענף שלנו היו מדליקים סיגריות מהשמש
- בואו נדבר קצת על סטטיסטיקה של שנת 2021
בענף הבנייה (לא כולל תעשייה, שירותים ומסחר וחקלאות) נהרגו בשנה זו 32 בני אדם ע"פ הפילוג הבא:
- 1 - שאיפת גזים
- 3 - התחשמלות
- 3 - פגיעה ממשאית וכדומה
- 3 - התמוטטות של מבנה/קיר/קונסטרוקציה
- 8 - נפילת חפצים
- 14 - נפילה מגובה
מתוך ה-32 הרוגים, 8 עבדו באתר שלא דווח עליו למנהל (בניגוד לחוק) ורק 5 עבדו באתרים של חברות בנייה גדולות (מתוך 25 החברות הגדולות בענף, ע"פ דירוג BDI).
כל אחד יכול להבין זאת אחרת אך אני מסיק את המסקנות הבאות:
אנחנו לא טובים בלמנוע מחפצים ליפול.
אנחנו ממש לא טובים בלמנוע נפילה מגובה.
המצב בחברות הגדולות ביחס להיקף הפעילות שלהן ולכמות האתרים שלהן הוא טוב.
משרד העבודה לא מצליח להגיע לאתרים ה-באמת בעייתיים, 25% מההרוגים היו באתרים שלמשרד העבודה לא היה מושג לגביהם, נרחיב על כך בהמשך.
בטוח ניתן למנוע את רוב התאונות, ע"י שטח סטרילי (נפילת חפצים) וע"י שימוש באביזרי בטיחות (חגורות, מעקות וכדומה), יש מה לעשות!
- האחראי על הבטיחות - מנהל העבודה
כפי שידוע לכולם האחראי (והחותם) על הבטיחות באתרים הוא מנהל העבודה. יופי! שכחנו רק את העובדה שמעבר להיותו האחראי על הבטיחות הוא גם מנהל עבודה, רודף אחרי קבלנים, רודף אחרי פועלים, דואג לאספקות, פותח מלאכות, מוודא את איכות העבודה וכו'...
בחברות הגדולות בד"כ לא חוסכים על "תקורות" ויש יחס טוב (יחסית) בין מנהלי העבודה באתר לבין כמות המלאכות, לדוגמא, נהוג לשים מנהל עבודה (גמר) על כל 40 דירות בפרויקט (לדעתי גם זה יותר מדי) ומנגד בחברות הקטנות אתה יכול למצוא אתר של שני בניינים, 90 דירות, ומנהל עבודה יחיד. אין סיכוי לקיים שגרת עבודה בטיחותית במצב שכזה.
למרות שהוסיפו את עוזרי הבטיחות (שבחברות קטנות זה בכלל לא קיים!) עדיין כמות העבודה שמנהל עבודה צריך לעשות בנוסף לנושא הבטיחות היא מוגזמת!
מה עושים? אולי מחייבים בחוק שפרויקט בהיקף כספי של X ש"ח יהיה חייב ב-Z מנהלי עבודה חתומים, בטוח ניתן למצוא עוד פתרונות בסגנון.
- משרד העבודה
למשרד העבודה יש כיום כ-70 מפקחים שאחראים על ענף הבנייה (15,000 אתרים, ואלו רק המדווחים כן?), ענף המסחר (70,000 מפעלים) וענף החקלאות (5,000 משקים)
ברור לכולם שזה מספר מצחיק של מפקחים ביחס לכמות העבודה, המפקחים האלו בקושי מספיקים להגיע לאתרים החשובים והתחושה שלי שהם בעיקר מגיעים לאתרים גדולים של חברות בנייה גדולות כי זה יותר "סקסי" ושומעים על זה בעיתונות, כפי שראינו מקודם, רק 15% מההרוגים היו בחברות הגדולות.
גם כשמפקח מגיע לאתר הוא מסתמך על החוקים הישנים שנכתבו אי שם ע"י בר כוכבא וחבריו, אולי הגיע הזמן לרענן חלק מהחוקים??
שורה תחתונה, כן רואים שיפור משמעותי בכמות הביקורים ביחס לעבר הלא רחוק אך עדיין חובה להגדיל את מכסת המפקחים ולתת להם להתחיל להסתובב ולחפש אתרים בעייתיים וקטנים, שם מתרחשות רוב הבעיות.
- ענישה
לא מזמן פורסם שעד כה הקבלנים שלמו רק 5% מסך הקנסות שהותלו עליהם בנוגע לבטיחות.
בדיחה. אין מה להוסיף.
- טפשות
יכול להיות שיהיו המון שיחלקו עלי בנושא זה אך לדעתי ולצערי לטפשות יש חלק נכבד מהאירועי הבטיחות.
לא משנה כמה מנהלי עבודה יהיו נוכחים באתר, כמה נהלים חדשים נאכוף, כמה מפקחי עבודה יסתובבו ברחובות וכמה הדרכות נעשה לפועלים, תמיד אבל תמיד יהיו כמה פועלים סוררים שיחליטו לעבוד לא לפי הנהלים או שיחליטו ללכת ללא קסדה או שיחליטו שלמרות שהביאו להם חגורת בטיחות הם מעדיפים להוריד אותה כשלא רואים כי כך יותר קל להם לעבוד.
כל מי שעובד באתר בטוח היה צריך לריב עם פועלים שלא היו מוכנים לשים קסדה, לשים חגורת בטיחות, להישמע לנהלים וכו'...
אם אתה מחליט לנהוג בכביש מהיר על 180 קמ"ש אל תתפלא אם בסוף תפגוש עמוד.
לסיכום, יש שיפור גדול, החברות הגדולות אפילו פותחות מכללות בנושא הבטיחות ומחייבות קבלנים לעבור הדרכות, אך עדיין אנחנו רחוקים משלמות שתגיע רק אם המדינה, אנחנו והפועלים נתעורר.
כל אדם שהולך בבוקר לעבוד צריך לחזור לבית בריא ושלם, הלוואי ונצליח להגיע לשם.
לוחות זמנים
ספוילר - רוב הסיכויים שאת הדירה שלך תקבל באיחור
אמל"ק - תכנון יעזור אך לא בהכרח
אז למה בעצם אנחנו ממש גרועים בלוחות זמנים?
למה כמעט בכל פרויקט אנחנו מגרדים את הגרייס ולמה בכל הנוגע לרשויות אנחנו חיים במדינת עולם חמישי?
- אם לא תתכנן איך להגיע ליעד בטוח לא תגיע אליו!
בכמה פרויקטים נתקלתם במנהל פרויקט שלא פתח מימיו ms project או כל תוכנת לוז אחרת?
בכמה פרויקטים ראיתם צוות שאין לו מושג בכלל מהו הלוז החוזי, מהם היעדים ומתי הם חייבים לסיים כל שלב?
בכמה פרויקטים הרגשתם ששיטת ה"יהיה בסדר" שולטת בתחום?
סביר להניח שהתשובה לשלושת השאלות היא "לא מעט".
הענף שלנו הוא יחודי מכיוון שהדרך לסיים פרויקט נוגעת בהמון תחומים ואנשים, בכל פרויקט (מגורים ומשרדים) מעורבים מאות אנשי עבודה בין אם זה בצד התכנוני (יועצים ומנהלי תכנון), בין אם זה בצד הביצועי (צוות ניהולי של האתר, פיקוח, קבלני שלד, אינסטלציה, חשמל, טיח, ריצוף וכו'), בין אם זה בצד הספקים (ברזל, בטון, דלתות, מטבחים וכו') ובין אם זה הרשויות (בעיקר הג"א, כבאות והצלה, בזק, חח"י ועיריות) אין מצב שאי פעם נצליח לסנכרן בין כל הגורמים הללו ללא תכנון מדויק ומפורט.
זה מתחיל בדברים הפשוטים של מהו המועד האחרון לקבלת תוכניות מפורטות בשטח, מהו סדר המלאכות בביצוע, מהם מועדי האספקה של הספקים ומהם הדרישות של כל הרשויות.
בלי כל אחד מהמרכיבים הללו אנחנו פשוט נתחיל פרויקט, נקנה צינור מים גדול וכמה מטפים ופשוט נתעסק בלכבות שריפות יום יום!
מה? עוד לא קיבלת את התוכנית? מה? עוד לא חתמת חוזה עם הקבלן הזה והזה? מה? לא ידעת שלהזמין רשת מיוחדת מהספק לוקחת שלושה שבועות? (היום לצערנו המצב בהרבה יותר גרוע) מה לא ידעת שצריך את האישור הזה והזה מהעירייה בשביל טופס 4??
ברור לי שגם התכנון הוא מאוד קשה ויש המון אי ודאויות והמון גורמים שאנו תלויים בהם והם בכלל לא מתרגשים מאיתנו (חח"י, כבאות והצלה ושאר צדיקים) אך בכדי למזער את הנושא הזה אנחנו קודם חייבים לתכנן טוב ואז אולי נצליח לתפוס כל רכבת בזמן ולא בשניה האחרונה.
- קבלנים
אם אי פעם חשבתם שהמילה קבלן זה מלשון "עבודה בקבלנות" אז נפלה טעות בידכם!
המילה קבלן זה מלשון "לקבל", ברגע שקבלן לא מקבל מספיק כסף הוא הולך/נעלם/לא עונה לטלפון/הורג 17 סבתות וכו'. ולמה זה קשור ללוז? בגלל שכשאנחנו לא מתוכננים טוב ולא יודעים מי צריך לעשות, מה הוא צריך לעשות ומתי הוא צריך לעשות זאת הקבלן מפסיד כסף.
אני בטוח שללא מעט מאיתנו קרה שקבלן הגיע לשטח ורק אח"כ הבנו שהוא בכלל לא יכול להתחיל לעבוד מסיבה כזאת או אחרת ושלחנו אותו לבית, ברגע שהקבלן מריח שהמצב באתר יכול לפגוע בו הוא פשוט מוריד קצב, שם אצלך את האנשים הפחות טובים ובמקרה הפחות טוב נעלם. ומנגד אני בטוח שנתקלתם בקבלנים טובים שעושים עבודה טובה כי האתר מסודר ומנוהל טוב.
אני לא מוריד מילימטר מהעובדה שכח האדם בענף הוא לא מיומן מספיק ושקשה למצוא פועלים טובים ושיש המון קבלנים שבגיהנום יש מדור מיוחד עבורם, ברור לכולם שזו אחת המחלות בענף והיא בטוח משפיעה על הלוז, אך עדיין, אם נתכנן טוב אולי נוכל לשפר זאת.
שיטת ה"יהיה בסדר"
אז זהו שלא, לא יהיה בסדר.
מי שלא יודע, מרפי (ההוא מחוק מרפי) היה קבלן ג5 וכל המשפטים שלו עדיין רלוונטים לענף שלנו.
כשמשהו יכול להשתבש הוא בטוח ישתבש. אין מה להוסיף.
- תת קרקע וטופס 4
עובדתית, לרוב אנחנו מבזבזים המון זמן בפרויקט על תת הקרקע ועל הטופס 4.
שני השלבים הללו בפרויקט הם השלבים עם חוסר הוודאות הגדול ביותר, אין חזרתיות, יש טעויות, המון עבודה מול גורמי חוץ ותקלות שלתקן אותם לוקח זמן.
בד"כ בקומה הטיפוסית אנחנו מתחילים בצליעה ודי מהר מבינים את התהליך ומשפרים אותו (נכון גם לשלד וגם לגמר) אבל בחניון כל קורה היא בצבע אחר וכל מערכת יותר מסובכת מהשנייה, כשאין תכנון טוב (מצד היועצים) עבור החניון אנחנו שורפים שם המון זמן והמון כסף. אני לא מדבר רק על האם היו תוכניות בזמן אלא גם על היעילות של החניון מבחינת השלד, לפעמים זה נראה שהקונסטרוקטור עשה דווקא תכנון קשה ולא יעיל.
עד כה, בהמון פרויקטים אנחנו בטוחים שהחניון יסתיים לאחר x חודשים ובסוף זה היה רחוק מהמציאות, גם כאן אנחנו לא יורדים לפרטים.
מבחינת הטופס 4, איי יאי יאי, כמה זמן וכסף אנחנו שורפים שם... אנחנו תמיד נופלים בניהול התהליך הזה, כל פעם אנחנו מופתעים מחדש וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה.
- רשויות ושאר צדיקים
כשאנחנו מגיעים לתקופה הקריטית של הפרויקט, ליישורת האחרונה, לקו הסיום אנחנו מתחילים להסתבך עם הרשויות.
החלום שלי הוא להכניס לחדר את נציב הכבאות, יושב ראש חברת החשמל, מהנדסי ערים ואת מנהל מכון התקנים, לנעול אותם שם ולא לתת להם לצאת עד שהם יחליטו מה הם רוצים, מתי, מי האחראי ובאיזה סדר.
זה לא הגיוני שבכל עיר יש לעירייה דרישות אחרות והזויות יותר מהעירייה הסמוכה, לא הגיוני שהעיריה רוצה את אישור הכבאי כדי לתת לך טופס 4 להרצת מערכות -> אבל הכבאי לא נותן אישור עד שתביא לו תעודות נקיות ->אבל בשביל תעודות נקיות אתה צריך חשמל קבוע בפרויקט -> וחברת חשמל לא מחברת אותך לחשמל קבוע בלי טופס 4 להרצת מערכות... אתם קולטים את המעגל כן??
זו לא המצאה, זה סיפור אמיתי, כל רשות קובעת חוקים אחרים ועומדת מאחוריהם ואתה צריך לתזז בין כולם ולנסות לגשר בינהם, זה מצב מתסכל ומפרך!
אני לא אדבר על החוסר יעילות והסחבת שנפוצה במקומות הללו ועל כך שבכל שני וחמישי יש עיצומים/חופש/מחלה ושאר בעיות.
תמיד בשלבים האחרונים אנחנו מגלים טופס חדש או בדיקה/דרישה חדשה שאנחנו צריכים לעשות.
עם זאת, הנקודה הראשונה בפוסט מאוד רלוונטית לתקופה של הטופס 4 והרשויות, צריך לתכנן את זה ממש טוב וממש בהתחלה וכך לפחות יהיה ניתן למזער נזקים.
זו דעתי, יכול להיות שאני טועה.
למרות כל מה שכתבתי על הרשויות איני רוצה להכליל, יש בכל מקום אנשים טובים שעושים את עבודתם נאמנה ומשרתים את הציבור בצורה מעולה.